איילת לוי נחום

ייעוץ משפטי

201

דברי דובר/ת

4,566

סה"כ מילים

ישיבות

כל דבריו/ה לפי ישיבה

ייצוא כל דבריו/ה

פרוטוקול 491 — 2025-12-01 (4 דברי דובר/ת)

חוק שירות ביטחון (תיקון מס' ...) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022

דברי דובר/ת #257 | 10 מילים

◂ 64 הפסקות — לחצו להצגה

משה טור פז:

סליחה, שאלה טכנית, את לא קוראת את מה שמחקתם? מחקתם בפתיח את תיקון סעיף 2 ואת שתי השורות הראשונות.

משה טור פז:

כל מה שקשור לחוק, מותר להעיר. זה בסדר. אנחנו עובדים וההערה שלך במקום.

משה טור פז:

אני חושב שהמחיקות פה, במחילה, לא פחות חשובות ממה שכתוב. כי כשאתה מוחק משהו במיוחד בחוק הזה, בטח בכותרות שלו, יש לזה משמעות. בחרתם למחוק משהו ולכתוב במקום זה משהו אחר. תסבירי את ההיגיון ולמה מחקתם אותו. זה יהיה מאוד קריטי כל הזמן.

מטי צרפתי הרכבי:

זה הנוסח הקודם?

משה טור פז:

אם את יכולה להתייחס לתיקון סעיף 2, שתי השורות המחוקות מתחת לכותרת – הצעת יו"ר ועדת החוץ והביטחון, למה מחקתם את זה?

מרב מיכאלי:

אדוני, ברשותך הצעה לסדר, מה שמקובל בוועדה בדרך כלל זה שהרי חברי וחברות הכנסת קיבלו את הטיוטה וקראו את החוק. מקובל שקודם כול אנחנו מתייחסים ויש התייחסויות. וקודם כול אנחנו מדברים על הדברים וקוראים רק לפני ההצבעה. אין הגיון לקרוא עכשיו.

היו"ר בועז ביסמוט:

כיושב-ראש שיניתי את הסדר, אני רשאי לעשות את זה ועשיתי את זה. והעולם ממשיך להסתובב והשמש תזרח מחר בבוקר והכול טוב וחבל על הזמן שאתם מבזבזים. יש פה המון אנשים שרוצים לדבר. אני מבין את ההערה המאוד מאוד חכמה שלך, אבל אני העדפתי לנהוג בצורה שכזו מאחר וניהלנו כל כך הרבה דיונים ומי כמוך יודעת שהיו כאן מונו...

מרב מיכאלי:

חד-משמעית, אבל לא על הנוסח הזה.

מטי צרפתי הרכבי:

אדוני לא היה בדיונים.

היו"ר בועז ביסמוט:

אגב, גם עכשיו אתם מבזבזים זמן וחבל.

מרב מיכאלי:

ניהלנו דיונים על נוסח אחר לגמרי, לגמרי.

מטי צרפתי הרכבי:

על איזה נוסח אנחנו מצביעים?

היו"ר בועז ביסמוט:

בואו נסיים את הסעיף.

מטי צרפתי הרכבי:

רק תסביר לי.

היו"ר בועז ביסמוט:

שנייה אחת, אין לי מה להסביר. אני רוצה קודם לשמוע את סוף הסעיף.

מטי צרפתי הרכבי:

הנוסח הקודם, זה שיש בו מחיקות, זה הנוסח שהיה לפני הוועדה בתקופתו של היו"ר אדלשטיין. זה הנוסח? רק כדי להבין.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, לא, ממש לא.

מטי צרפתי הרכבי:

אז מה זה? רגע להבין את ההיסטוריה. רק להבין מה הנוסח שמוצג ומה מחקו. מבחינת הפרוצדורה אני באמת לא מבינה.

יעקב אשר:

היה נוסח ביום פרישתו.

מירי פרנקל-שור:

על שולחן הוועדה היה מונח תיקון 26, הצעת חוק שהונחה בכנסת הקודמת עליה הוחל רציפות.

היו"ר בועז ביסמוט:

זה חוק הגיוס עכשיו.

מירי פרנקל-שור:

המחיקות הן הצעת החוק הכחולה שלא נכנסו לנוסח, ומה שבעקוב אחר השינויים אלה התוספות.

יעקב אשר:

הצעת החוק מהממשלה הקודמת.

אלעזר שטרן:

יש לי שאלה על השורה הראשונה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה הדובר הראשון.

אלעזר שטרן:

אני יודע, אבל אני הדובר מלפני זה מכיוון שכבר עברתם להקריא סעיף. יש לי שאלה, עברתי על החוק ובחוק כתוב בסוגריים שילוב תלמידי ישיבות, זה היה בסוגריים כל הזמן, נכון?

מירי פרנקל-שור:

נכון.

אלעזר שטרן:

בתוך הטיוטה, לפחות זאת שהנחתי היום, עוד לא ראיתי, אבל ראיתי שבכל פעם כתוב שילוב בני ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדים. בכל מקום שהיה כתוב המשפט הזה נמחק העניין של בני ישיבות ונשאר בוגרי מוסדות חינוך חרדים. לכן, מה שאני שואל הוא לגופו של שם החוק. אם באמת מדברים, ואני מבין שזה נעשה בכוונה, בגלל שראיתי ...

היו"ר בועז ביסמוט:

אלעזר, יהיה לך זמן להתייחס כשהיא תסיים להקריא.

אלעזר שטרן:

רגע, אבל אני שואל על מה שהיא הקריאה.

מאיר כהן:

אנחנו מדברים על לשון החוק.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה תקבל התייחסות.

אלעזר שטרן:

לא, אני מבקש שהיא תעצור ותיתן התייחסויות על שם החוק.

היו"ר בועז ביסמוט:

יהיה לך זמן להתייחס. אתה תקבל התייחסות. אתה המגיב הראשון.

מאיר כהן:

בועז, זה שם החוק.

אלעזר שטרן:

אבל היא ממשיכה להקריא, בועז. זה לא יכול להיות.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני קובע את הכללים.

מאיר כהן:

זה שם החוק, בועז.

עמית הלוי:

אדוני היושב-ראש, תרשום לעצמך שחבר הכנסת שטרן לא בעד הקראו מהירות. בחוקים אחרים אחרי זה יהיו לנו הקראות מהירות, אחריות הרמטכ"ל, הפנסיות התקציביות.

אלעזר שטרן:

הינה הקמ"ן הגיע. נכון, בואו נדבר על זה.

עמית הלוי:

לגזור ולשמור.

משה טור פז:

למה אתה מטיל את זה על שטרן, יו"ר הוועדה מקדם את אחריות הרמטכ"ל.

אלעזר שטרן:

אני את ההתנחלות הקמתי פה בוועדה. אתה יודע את זה. זאת ההתנחלות שלי, כאן.

עמית הלוי:

הגדלות הרמטכ"ל.

משה טור פז:

הגדלות הרמטכ"ל זה של יו"ר הוועדה.

מרב מיכאלי:

אבל אתה צודק, עמית, זה באמת עומד אחד מול השני. מי שמשרתים אתם לא מוכנים לתת להם ומי שלא משרתים אתם נותנים להם, לא רק עד חצי המלכות, אתם רוצים לתת להם את כל המלכות.

עמית הלוי:

אנחנו רוצים לתת למשרתים, לא לפנסיות התקציביות שלו.

מרב מיכאלי:

מי שמשרתים אתם גוררים אותם פה בבוץ. בבוץ, בבוץ. אתם יורקים בפרצוף של צבא הקבע, של האנשים שמקריבים את עצמם.

עמית הלוי:

היית פה כשהיו פה הגדודים של 605, ראית לאן הולך הכסף.

מרב מיכאלי:

הייתי פה, אני פה בכל ישיבה, אתה יודע את הדבר הזה.

עמית הלוי:

אז את יודעת את הנתונים.

מרב מיכאלי:

אתה יודע כמה אנשים נושרים היום מצה"ל ולא מסכימים לשר בצה"ל.

עמית הלוי:

לא בגלל הגדלות הרמטכ"ל.

מרב מיכאלי:

גם בגלל שהם לא מקבלים שום ודאות לגבי השכר והפנסיה התקציבית שלהם. אבל אלה שלא, להיפך, אדרבא ואדרבא, בואו ניתן להם עוד ועוד ועוד, רק שלא יבואו, נשמור שלא יבואו, חס וחלילה לצה"ל.

היו"ר בועז ביסמוט:

מרב ועמית. מרב ועמית.

עמית הלוי:

ממש לא. לא מצאו אדם כזה.

אליהו רביבו:

אדוני היושב-ראש, זמן שלם של הדיון הולך לריק.

היו"ר בועז ביסמוט:

מרב, את בקריאה ראשונה. עמית, אתה בקריאה ראשונה. שניכם בקריאה ראשונה, שניכם תצאו פשוט. אני לא מוכן לזה, חברי הכנסת, יש פה כללים בדיון הזה. אני רוצה לשמוע את איילת, מי שמפריע לי פשוט יצא החוצה. בבקשה.

אלעזר שטרן:

בועז, השאלה האם ההקראה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אתה בקריאה.

אלעזר שטרן:

בועז, שנייה.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, שמעתי, זאת הכותרת עצמה ונתייחס לזה.

אלעזר שטרן:

נכון, אז שתעצור אחרי הכותרת. אם יש הערות על הכותרת שתעצור שם.

היו"ר בועז ביסמוט:

תהיה לך הערה, אתה מוזמן. בבקשה, איילת, תמשיכי.

אני קוראת את סעיף המטרה.

דברי דובר/ת #322 | 5 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

יש פסקה שנמחקה, לשאלת חבר הכנסת טור פז, זה תיקון טכני שנמחק בהצעת החוק הממשלתית המקורית, הנוסח הכחול. היה צורך לתקן את התוספות, היעדים היו בתוספות ועוד הסדרים היו בתוספות. בחוק הזה אין תוספות ולכן סעיף 1 הוא מחיקה טכנית של הצורך בסעיף הזה.

דברי דובר/ת #324 | 44 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

בסדר, אנחנו לא בנסחות עכשיו. הסברתי את העניין המהותי.

דברי דובר/ת #327 | 9 מילים

פרוטוקול 497 — 2025-12-02 (1 דברי דובר/ת)

רק לגבי הנקודה הזאת, כי חלק מההערות שלך אני יכולה עוד להבין. הכול בתוך הכרה במסגרת חוק, נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, הופיע בפרק ג'1, הופיע בהצעת החוק משנת 2022 ושם נכתב בדברי ההסבר ששלוש התכליות הן שוות מעמד. לכן אם זה נכון היום מה שאתה אומר, זה היה גם צריך להיות אז.

דברי דובר/ת #337 | 53 מילים

פרוטוקול 498 — 2025-12-07 (6 דברי דובר/ת)

בזמנו היה גם לקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ותרומתם למשק המדינה,

דברי דובר/ת #124 | 11 מילים

◂ 359 הפסקות — לחצו להצגה

אלעזר שטרן:

אני רוצה להגיד את מה שביקשתי לומר.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה.

אלעזר שטרן:

אנחנו הרבה מאוד פעמים חוזרים למה שכבר נאמר בחוק וזה לא משנה אם זו ההצעה שאנחנו מדברים עליה אנחנו מדברים או ההצעה מ-2014. אמר פה חבר הכנסת טור פז את מה שכבר אמרנו פה כמה פעמים ש-7 באוקטובר שינה סדרי בראשית. אני הייתי חבר בוועדה ב-2014 וכבר אמרתי את זה ואני לא רוצה לחזור על זה. ב-2014 ידענו שאנחנו עוש...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה לך, חבר הכנסת שטרן.

שרון ניר:

אדוני, אני גם רוצה להתייחס בבקשה.

היו"ר בועז ביסמוט:

ממש בקצרה כי אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית. לא שמענו אותם בדיונים הקודמים.

שרון ניר:

ממש בקצרה וקונקרטי למטרה.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה.

שרון ניר:

אני חושבת שיש פיל בחדר. הפיל בחדר הוא צורכי הביטחון, משבר חמור בכוח אדם בצה"ל, 12,000 לוחמים ותומכי לחימה כפי שהציג אותם ראש אכ"א - - -

מירי פרנקל-שור:

למה זה פיל?

שרון ניר:

זה הצורך בהארכת שירות סדיר ל-36 חודשים, זה המשך קריאת אנשי מילואים ל-100 ימים כל שנה. 70 או 100 הם היינו הך. זה עומס שאין כמותו. הפיל הזה לא מקבל ביטוי במטרה ובתכליות - - -

מירי פרנקל-שור:

זה לא פיל. אנחנו מדברים עליו.

שרון ניר:

לא מדברים עליו. מבחינתי, זה הדבר המרכזי שצריך לדון כאן תוך התחשבות בצורכי הביטחון ובצורכי צה"ל. אם כל הכבוד למעמדם של לומדי התורה, לתכלית התעסוקה, לראובן פינסקי שמדבר על שירות אזרחי-ביטחוני ולכל התכליות המטרה לא מדברת על המטרה. המטרה היא שיש לנו משבר כוח אדם חמור בצה"ל וזה לא בא לידי ביטוי במטרה. זו...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה, חברת הכנסת ניר, על הדברים. אתי פרץ ועוזי דיין, מתווה גיוס. בבקשה.

אתי פרץ:

צוהריים טובים. אקדים בכמה הערות פתיחה, כבוד יושב-הראש, ואומר שהמתווה שהכנו עוזי דיין ואני לגיוס הוא מתווה מקיר לקיר שהצגנו אותו גם בפני יושב-ראש הוועדה הקודמת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין וגם לפניך כבוד יושב-הראש. אנחנו מעריכים מאוד את הזמן שהושקע כדי לעבור עליו סעיף-סעיף. אנחנו מברכים על עצם התהליך אבל...

מאיר כהן:

את יכולה להסביר מה זה בונה אמון?

אתי פרץ:

אני אתייחס אבל תן לי רגע להסביר, חבר הכנסת כהן.

מאיר כהן:

אני מבין שזה שנהרגים ונפצעים בכדי שהם ילמדו זה עדיין לא בונה אמון.

אתי פרץ:

אדוני, אתה לא מכיר את המתווה.

מאיר כהן:

כל פעם שאומרים אנחנו צריכים מתווה בונה אמון זה מכעיס אותי.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא נציג את כל המתווה עכשיו בוועדה. חג החנוכה מתקרב. קודם כל תשלחי לוועדה.

אתי פרץ:

זה אצלך, אדוני, וגם עברת עליו אחד לאחד.

היו"ר בועז ביסמוט:

ישבת איתי וישבת עם הרבה. אני יודע מה אני אומר. אנחנו נשב ונתייחס. אנא, בקצרה.

אתי פרץ:

אני רוצה ברשותך לסיים את דבריי כי אני רוצה להגיד כמה דברים שהם כלים שלובים לחוק הזה.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה.

אתי פרץ:

עניין של גיוס לשירות אזרחי או צבאי הוא כזה ששמנו דגש גדול על מילוי תפקידים רוחביים בשעת חירום בעורף ובחזית, תומכי לחימה, תומכי עורף, תפקידי צל וכאלה שהגיוס יהיה אחרי הכשרה למה שאפשר לעסוק בו אחר כך לאורך כל החיים. בדלת הראשית אנחנו נותנים מענה גם לעניין של התעסוקה. שני דברים, אדוני, אני רוצה להסביר.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מחזיר שוב, אנחנו מתייחסים לסעיף עצמו.

אתי פרץ:

שני דברים אני רוצה, אדוני, להגיד ואני אומרת את זה ממקום של כבוד והערכה רבים. אנחנו לא רוצים שיהיה חוק שייכשל גם חוקתית וגם מנהלית. בזה אני אסיים. הוא חורג מנהלית כי יש הענקה של סמכויות ויש פה אנשים שיכולים ללמד אותי בעניין של חקיקה ומדיניות אבל אני אזכיר שאני ליוויתי 20 שנה חקיקה בכנסת הזו בכל התחומ...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה.

אתי פרץ:

תן לי משפט לסיים. חקיקה שעומדת במבחן שאומר שהדברים המהותיים בחקיקה הראשית חייבים לחלחל גם במנגנונים. פה זה לא. כדי שזה לא ייפסל אנחנו לרשותכם לעבור סעיף לסעיף כמו שהצעת.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה. אילת פלר יש לך את זכות הדיבור אני בטוח שאת תסלחי לי. הרב יונתן רייס. קודם כול, מזל טוב. נולדה לו בת לפני שלוש שעות והוא חייב ללכת. מזל טוב לפני הכול. זו המתנה של הוועדה ללידת הבת. כולם פה מסכימים בגלל האירוע המשמח. קדימה, בבקשה ואחרי זה רוץ לתת חיבוק לילדה בשם כולנו ולרעיה.

יונתן רייס:

תודה לכולם. אני חושב שאת הצדדים פחות או יותר שומעים. הצורך הוא ברור שצריך חיילים. אני בדיאלוג עם החברה הישראלית הרבה מאוד שנים מתוקף תפקידי. אני חושב שיש קונצנזוס להסדרת מעמד לומדי התורה, מי שבאמת לומד. אני מייצג וזה לא בא הרבה לידי ביטוי את אלה שעושים את זה. אם מטרת החוק והוועדה היא לייצר סינקים לת...

משה סולומון:

מה הכוונה?

יונתן רייס:

תוכנית עובדה היא דוגמה. ממשלת ישראל רוצה להקים עוד ישיבות הסדר לחרדים. יש מכינות ותוכנית כמו קודקוד. חסידים שלי מתגייסים מטעם קהילות - - -

משה סולומון:

למה שהם ירצו לבוא לישיבות האלה? למה ירצו לקחת חלק מהישיבות האלה?

יונתן רייס:

יש פוטנציאל גדול.

משה סולומון:

שלא ממומש כרגע?

חילי טרופר:

יכול להיות שהקהילה החרדית גם צריכה לעשות איזשהו מהלך ולבוא עם תוכנית?

יונתן רייס:

ברמת המקרו - - -

חילי טרופר:

אדוני, שאלתי אם אתה חושב שגם הקהילה החרדית יכולה לבוא עם תוכנית לגיוס?

יונתן רייס:

השנה הכפלתי את מצבת התלמידים. יכולתי לעשות עוד יותר עם חוק ובלי חוק, עם סנקציות ובלי סנקציות, עם הסכמה של רבנים ובלי הסכמה. נכדים של גדולי ישראל לומדים אצלי כי אני מביא פתרון. יש הבנה מלאה שמי שלא לומד צריך פתרון. כאשר אתה מביא את הפתרון הם מגיעים. ממשלת ישראל החליטה - - -

אלעזר שטרן:

מביאים פתרון. אנחנו גם מביאים פתרון.

יונתן רייס:

ממשלת ישראל החליטה לפני כמה חודשים שהיא מקימה ישיבות גבול בבקעה. אני כבר כמה חודשים מטרטר את המערכות שיתקדמו. השרה סטרוק עושה כל מה שהיא יכולה. אלוף הפיקוד גורר רגליים. ממשלת ישראל לא - - -

חילי טרופר:

החוק הזה טוב לישיבות הסדר או לא?

יונתן רייס:

אותי לא מעניין החוק אלא מעניינת אותי תוכנית עבודה.

היו"ר בועז ביסמוט:

הרב רייס, בוא תסיים.

עוזי דיין:

תקשיבו למה שהוא אומר. הוא בין היחידים שבאמת עושה. קניתי לו 50 דונם אדמה מנסיך ירדני. הוא מבין שצריך לעשות דברים.

יונתן רייס:

עוזי, אתה מעלה עכשיו שאלות משפטיות מתחום אחר.

משה טור פז:

עוזי, אם זה נסיך ניגרי אז זה לא יקרה בזמן הקרוב.

אלעזר שטרן:

ירדני.

עוזי דיין:

זו אדמה פרטית והיא עברה בטאבו. למה עושים את זה? כי קק"ל לא עושה את זה. הוא עוסק בעקרונות.

משה טור פז:

לכן צריך לסגור את קק"ל. זה מה שאמרנו. קודם את רמ"י.

יונתן רייס:

אני רוצה להתייחס בנוגע לחוות דעת של היועצת המשפטית שפרסמה ביום שישי. קודם כול, ההסדר החרדי לא הוקם על מנת לעודד שילוב חרדים בתעסוקה. הישיבה הראשונה הוקמה ב-2013 כאשר התיקון לחוק של בנט ולפיד מ-2014 לשילוב תעסוקת חרדי בא שנה אחר כך. אין שום קשר בין שילוב חרדים בתעסוקה לבין ישיבות הסדר חרדיות. לאורך כ...

משה טור פז:

גור סגרו לצה"ל את הפינה עם מתכנתות אזרחיות שהם כבר לא צריכים היום.

אלעזר שטרן:

אתם מכשירים ללחימה?

היו"ר בועז ביסמוט:

ננסה לקצר.

יונתן רייס:

בנוגע לנושא השוויון - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע לאבא הצעיר.

יונתן רייס:

שוויון בסוף הוא נגזרת של כבוד אדם וחירותו. כבוד זה עניין סובייקטיבי. אף אחד לא יכול להכתיב לי מה זה כבוד שלי. זה בסדר שאחד חושב שכבוד הוא כך או אחרת. בזמנו היה בג"ץ על אוטובוסים נפרדים שהיה קדימה גברים ואחורה נשים. הציבור הליברלי בצדק אמר שזה מבזה נשים. זה גורם לכך שהבת שלי קמה בבוקר שעה לפני הזמן ו...

מירב כהן:

זו מדינת ישראל. מקום ליברלי.

יונתן רייס:

מדינת ישראל היא שלי ושלך.

מירב כהן:

זו מדינת ישראל. יש לה כללים. היא של כולם.

יונתן רייס:

כאשר מגיעים לשוויון - - -

מירב כהן:

אתה בעד שנחזור להפרדה באוטובוסים?

יונתן רייס:

זכותי להתווכח על פי תפיסת עולמי מה זה שוויון.

מירב כהן:

זו בעיה.

יונתן רייס:

אם פותחים את נושא השוויון אני מצפה שגם חרדי שמגיע לבקו"ם - - - ואני מקווה שנציג אגף התקציב לא יחטוף התקף לב בשידור חי ועשיתי חשבון רק במשרד החינוך ההבדל בתקצוב בגיל 18 שזה עשור הוא כמעט 150,000 שקל הבדל. אם אני רוצה לתת את אותו כלי לשני הצדדים צריך להפקיד רק במשרד החינוך - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

יונתן, זה הנושא הבא.

משה טור פז:

יש בממ"ח.

היו"ר בועז ביסמוט:

אפשרנו לאבא הצעיר.

משה טור פז:

יש פתרון לכל חרדי.

מירב כהן:

אולי תוציאו את מערכת החינוך ממפלגות.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה. אני רוצה לאחל מזל טוב שוב. אני מניח שאתה רץ לראות את המשפחה. אני יכול להמליץ על שני שמות ברוח הוועדה – דבורה או יעל. דמויות רציניות במקרא.

יונתן רייס:

אתה הולך להתעסק עם חמותי.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, איילת.

אילת פלר מימון:

אילת. בסוף נצליח.

מירב כהן:

קוראים לה אילת.

היו"ר בועז ביסמוט:

אילת? מה יש לי עם שמות היום? היית איילת בפעם שעברה.

אילת פלר מימון:

תמיד הייתי אילת.

היו"ר בועז ביסמוט:

למה החלפת את השם? היה לך שם כל כך יפה. אני צוחק. בבקשה, גברתי. אחרייך נשמע את מרק אביטבול.

אילת פלר מימון:

אני אילת פלר מימון. ממובילות תנועת אימהות בחזית. אנחנו תנועה של הטווח. אימהות לסדירניקים, למילואימניקים ולאנשי קבע. אני רוצה לספר לכם במילה על הבוקר שלי היום ביום ראשון ברכבת. זה מדהים. שם זה מתחיל. את רואה את האימהות נפרדות מהחיילים. הם עולים לרכבת. הנעליים שלהם מאובקות. עוד לפני שהתחלנו את השבוע ה...

היו"ר בועז ביסמוט:

בואי נתמקד.

אילת פלר מימון:

אם הייתי עושה פה סימולציה ואומרת שאנחנו רוצים לקבוע הסדרים שתכליתם להסדיר את מעמדם של הסטודנטים או של הקיבוצניקים והכול תוך הכרה בחשיבות בלימוד באוניברסיטה זה היה איך שהוא מסבר את האוזן או מסתדר לכם. אם היינו מחליפים את המילים תלמידי ישיבה במילה סטודנטים. אני רוצה לדאוג פה לסטודנטים. סטודנטים שלא הצ...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה לך. אני רוצה לשמוע את מרק אביטבול.

מרק אביטבול:

אני מתנצל על ההתרגשות שיכולה להיות בדבריי. תכננתי לדבר בקול אליאב ובקול של החברים של אליאב אבל מה ששמעתי פה - - - תרשו לי לדבר כאזרח של מדינת ישראל. אני גם מתנצל על השגיאות שלי בעברית. אני לא משפטן גדול אבל כאשר קוראים לחוק חוק הסדרת מעמד בני ישיבות לא מתכוונים באמת לפתור בעיה מסוימת. שוב, אני לא מש...

היו"ר בועז ביסמוט:

מרק, תודה רבה על הדברים המרגשים מאוד.

אלעזר שטרן:

אני אוסיף שמרק הוא גם אח שכול חוץ מזה שהוא אב שכול. אח שלו היה סמ"פ בגדוד 202 של הצנחנים ואיבד כף רגל. הוא נהרג אחר כך. באחת האזכרות שלו היה גם יוסי כהן והמבין יבין.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה, חבר הכנסת שטרן על הדברים. יעקב הלפרין, בבקשה. אחריו מנדל וגנר, יושב-ראש אגודת הסטודנטים. כל מי שפנה לוועדה יקבל את זכות בדיבור אבל אנא להתחשב בדוברים הבאים כי זמננו מוגבל.

יעקב הלפרין:

כבוד גדול לדבר כאן. קוראים לי יעקב הלפרין ואני תלמיד כיתה י"ב בבית ספר דרכי נעם בפתח תקווה של הציבור הדתי-לאומי. 100% מהבוגרים שלנו מתגייסים לצה"ל. רובם המוחלט לשירות הקרבי. לצערי, רק במלחמה האחרונה שכלנו חמישה מבוגרי הישיבה. בגלל שמדובר בחינוך פרטי הישיבה מוגדרת על ידי המדינה כחרדית. הישיבה שלי היא...

היו"ר בועז ביסמוט:

יש פה שאלה?

משה טור פז:

תיקון הרשימה לא נעשה כבר יותר מעשור והוא באחריות שר הביטחון.

מירי פרנקל-שור:

מה שעולה מהדברים הוא שבעצם מדובר על מוסד חינוך חרדי ומתגייסים של המוסד הזה - - -

משה טור פז:

כשישבתי בהנהלת משרד החינוך נדרשו לדבר הזה. הרשימה סגורה על ידי שר הביטחון. במשך הרבה מאוד שנים נכנסו מוסדות שנקרא להם ימינה להר המור לתוך הרשימה מכל מיני סיבות. הם נכנסו לרשימות המחוז החרדי עוד כשהיה אגף. לא מוכנים לשנות את זה מכל מיני סיבות בירוקרטיות והמשמעות שבגיוס חרדים לצה"ל נספרים מוסדות של הצ...

יעקב הלפרין:

על פי סקר שערכו מתוך 1,200 מגויסים "חרדים" 70% מגדירים את עצמם כדתיים לאומים או דתל"שים. כלומר יש רק 360 חיילים חרדים "אמיתיים". מעבר לבעיה המוסרית של משחקים סטטיסטיים שמציגים תמונה כוזבת לציבור הבעיה שלפי החוק החדש אם הציבור החרדי לא יעמוד במכסות הגיוס שלו יחולו אותן הסנקציות על אותו החלק של המגזר ...

מירי פרנקל-שור:

בהנחה שאתם מתגייסים - - -

יעקב הלפרין:

מתגייסים אבל יש דחיית שירות. הולכים לישיבה גבוהה - - -

ינון אזולאי:

זו דחיית שירות כמו בישיבות הסדר. אתה לא נמצא בתוך זה. זה אותו דבר. זה לא יחול עליכם.

יעקב הלפרין:

עד שיש את הדחייה. כשאנחנו אמורים ללכת לבקו"ם אנחנו הולכים לאיפה שרשום חרדים. אנחנו עושים דחייה ראשונה כחרדים. אם עושים דחיות אחר כך, במסגרת ההסדר אתה מתחייל בשנה השנייה - - -

מירי פרנקל-שור:

בגלל שהוא מוגדר כמוסד חינוך חרדי אז אולי זה כן יחול עליו.

יעקב הלפרין:

כאשר אני הגעתי לבקו"ם לצו ראשון שאלו אותי אם אני מוכן להתגייס רק לחשמונאים או גם לחץ.

לילך חיים אידלברג:

המוסדות הציוניים-דתיים מוגדרים כמוסד מוכר שאינו רשמי ומכאן זה נובע.

משה טור פז:

גם כאשר האגף החרדי במקור היה האגף המוכר שאינו רשמי אז מוסדות מוכר שאינו רשמי בציונות הדתית נרשמו בו בטעות.

יעקב הלפרין:

בנוסף בגלל השימוש החוזר בחוק של לשון על אף האמור בכל דין, כמו שראיתי שכמה אנשים הסבירו את זה, יכולה להימנע אפשרות להצטרף לישיבת הסדר או לישיבה גבוהה ציונית-דתית. אנחנו יודעים שצה"ל לא מודע לזה שאנחנו לא חרדים. דוגמה לזה היא שבמטרה לעודד גיוס הגיעו אלינו לפני כמה שבועות צוערי קורס מ"כים חרדים. חיכינו...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה לך.

ינון אזולאי:

חבר הכנסת ביסמוט, שי רצה בעניין הזה לענות לו.

שי טייב:

יש פה חיבור של כמה דברים שלא כולם היו קשורים אחד בשני. אני רק אגיד לגבי העניין של מוסדות פיקוח חרדי. זו הגדרה של המוסדות מול משרד החינוך. זה נעשה כמו שנאמר פה מטעמים של המוסדות. כן יתערבו בתוכנית הלימודים, לא יתערבו בתוכנית הלימודים; כן תקצוב, לא תקצוב. בפעם האחרונה שקיבלנו – וזה גם מתייחס להערה של ...

משה טור פז:

שי, ברשותך. יש לי לשאלה על הנושא.

שי טייב:

רגע. כיוון שיש כאן דבר מבלבל בעיקרו שלמוסד ציוני קוראים פיקוח חרדי זה כבר משבש את העניינים ואני מציע שיסדירו את זה כדי שלא נצטרך לזכור - - -

משה טור פז:

אפשר לבקש נתונים לוועדה? הוועדה עסקה עם קודמך ועם זה שלצידך בפער בין 1,200 ל-1,800. עסקתם בזה כמה פעמים.

שי טייב:

כן.

משה טור פז:

האם תוכלו להציג לנו באמת הישיבות הבאות לאור הנתונים שקיבלתם ממשרד החינוך על כמה בוגרי כיתה י"ב מדובר בשנה שהיו מסווגים כחרדים אבל לאור הרשימות שקיבלתם והחידוד של המשנה ליועצת המשפטית מדובר בציונות דתית ולא נספרים מעכשיו.

שי טייב:

אתה צודק. היה פה הרבה שיח בין 1,200 ל-1,800 במשך הרבה שנים. לא הכול יושב על העניין הזה.

משה טור פז:

נכון.

שי טייב:

חלק יושב על מוסדות שעדיין לא הוכרו בצו השר וכן הלאה וכן הלאה.

משה טור פז:

על הנקודה הזו של ציונים-דתיים שנספרו כחרדים תוכלו להציג לנו?

שי טייב:

אין בעיה, נציג.

משה טור פז:

תודה רבה.

יעקב הלפרין:

אני מכיר לפחות 20, 25 בתי ספר שספורים כחרדים והם דתיים-לאומיים.

משה טור פז:

נכון. למי שלא מבין היה פעם אגף מוכר שאינו רשמי במשרד החינוך. הוא ריכז את כל החרדים וקצת מוסדות מהציונות הדתית שהתעקשו בתיכון להיות מוכר שאינו רשמי. כאשר נבנה המחוז החרדי הם עברו כמו שהם למחוז ומאז ב-2013 סופרים אותם כחרדים בטעות. כמו שאמר פה התלמיד נכון הם חלק מהספירה של בוגרי חינוך חרדי. ביקשתי שהו...

אליהו רביבו:

מה יותר פשוט לקבל תצהיר מאותו מלש"ב? מה יותר פשוט? אם אותו מלש"ב לא מגדיר אותו עצמו כחרדי - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

אנחנו נגיע לזה, חבר הכנסת טור פז. נשמע את היועצת המשפטית.

מירי פרנקל-שור:

הדיון הזה הוא חשוב כי בסופו של דבר - - -

משה טור פז:

הוא משפיע על המספרים.

מירי פרנקל-שור:

בסעיף 26יב אנחנו נגיע להגדרת בוגר מוסד חינוך חרדי והגדרה של מהו מוסד חינוך חרדי. אני מציעה שלא נפתח עכשיו את הדיון אלא כאשר נגיע לסעיף הייעודי אנחנו נצטרך לדייק מאוד כיוון שאחר כך להגדרה יש השלכה לעמידה ביעדים.

דן אילוז:

חשוב שתעשו שיעורי בית עד אז כדי שאנחנו נבין מה המשמעות של ההגדרה על המספר שסופרים היום עוד לפני שהחוק עובר. אנחנו צריכים להבין לפי ההגדרה הזו כמה חרדים יש בצה"ל היום ולפי ההגדרה השנייה.

שי טייב:

עשינו כבר שיעורי בית.

דן אילוז:

בסדר, תציגו אותם. לא התכוונתי לזלזל חס וחלילה בעבודה שלכם.

לילך חיים אידלברג:

אם אפשר למסור את הנתונים לפני הדיון הרלוונטי זה יעזור לנו.

יעקב הלפרין:

אם אפשר הערה סוגרת. זה לא משנה כל כך לעניין החוק מה הצבא הגדיר בתוך עצמו אם הוא יודע להתמודד עם התופעה הזו אם בסופו של דבר יש הגדרה בחוק של המוסדות ואז בבית משפט לא יתייחסו להגדרות הפנימיות של הצבא, לדעתי.

אלעזר שטרן:

אולי אפשר להיכנס להגדרות מה זה ישיבה. לפי מה שאני מבין בתוך הסעיף שנדון עליו ואני אומר את זה גם למירי – זה נכון שזה יהיה בהמשך אבל יושב פה נציג של משרד החינוך – כל אחד יכול להקים ישיבה אם לומדים בה כך וכך שעות ואז שר ביטחון יכול להכיר בה. אני לא מכיר מוסדות חינוך אחרים במדינת ישראל שקמים באופן חופשי...

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מבטיח לכם שנגיע גם לשם. הבטחתי למנדל וגנר, בבקשה. יושב-ראש אגודת הסטודנטים מכון לב. אחריו שמואל בוימל.

מנדל וגנר:

שלום וברכה. קוראים לי מנדל ונגר. אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים של המרכז האקדמי לב ולאחרונה חבר בוועדת היגוי לשילוב חרדים במל"ג. בפרק מטרה של החוק העלו את הנושא שצריך להוסיף סנקציות על מי שלא מתגייס. המטרה העיקרית היא שצריך להביא כוח אדם לצבא ולהביא חרדים לצבא. אם יעבור חוק בלי תוכנית עבודה חרדים לא י...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה לך. שמואל בוימל ואחריו ד"ר חנה קטן. חבר'ה להתייחס לסעיף המטרה.

שמואל בוימל:

שלום לכולם. שמי שמואל בוימל. עשיתי למעלה מ-700 ימי מילואים כרב חטיבת אלכסנדרוני. זו חטיבה שעשתה הכי הרבה מילואים. סיימנו באוגוסט קו בסוריה ועכשיו קיבלו עוד סבב. אנחנו יורדים בינואר לעוד סבב בעזה. עד לא מזמן הייתי יועצו של האלוף דוד זיני, ראש השב"כ. יש לי בן שסיים בגולני לפני שבוע בגדוד 51. הוא עבר א...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה לך על הדברים. להתמקד בסעיף המטרה. ד"ר חנה קטן.

חנה קטן:

תודה רבה.

היו"ר בועז ביסמוט:

חנה, אם אפשר להתמקד בסעיף המטרה.

חנה קטן:

אני רוצה לומר שהנושא של הסדרת לימוד התורה הוא דבר קריטי וחשוב. התורה חשובה לי ולכל הציבור שלי. אף אחד לא מדבר על גיוס של לומדי תורה. המדינה הטובה שלנו מאפשרת באופן יוצא מן הכלל לעשרות אלפי תלמידים חכמים להמשיך ולעסוק בתורה. דבר שבן גוריון בוודאי לא התכוון אליו. הוא דיבר על 400 בחורים. מי שלא לומד – ...

היו"ר בועז ביסמוט:

בואי נישאר בנושא.

חנה קטן:

אני רק רוצה לומר שאותם ילדים הם ילדים שלא לומדים. לכאורה הם הפוטנציאלים להיות לוחמים. הדבר האחרון הוא לגבי השירות הלאומי ואני רוצה לחזק את זה. שירות לאומי לא פותר את העניין של הלוחמים. אנחנו צריכים מילואימניקים. הם לא עושים מילואים אחר כך. זה מצג שווא. זה סוג של תרומה שהיא חשובה אבל עדיין היא לא עוז...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה על הדברים החשובים, ד"ר חנה קטן. יש מישהו שעוד לא התייחס? אני חושב שכולם התייחסו.

נעה מבורך:

אני לא השלמתי את דבריי אתמול.

היו"ר בועז ביסמוט:

אותך אני זוכר היטב. בסוף הדיון הקודם אמרתי סיימנו ואת אמרת רגע אחד, מה עם החברה האזרחית?

נעה מבורך:

נכון.

היו"ר בועז ביסמוט:

הלכתי למראה ואמרתי שהיא צודקת. סליחה שלא פתחתי איתך. מי עוד לא התייחס מהחברה האזרחית. המלש"בים לא התייחסו. בבקשה, גברתי.

נעה מבורך:

אפתח בתודה על הדיון התקין ועל זה שהחברה האזרחית יכולה לדבר בוועדה ולדבר על הסעיפים של החוק.

היו"ר בועז ביסמוט:

ברור. צודקת.

נעה מבורך:

אני אדבר על סעיף המטרה ואני רוצה להגיד שני דברים. דיברו לפניי על צורכי הביטחון וגברתי יועצת המשפטית אמרה בפעם שעברה שאי אפשר להגיד ביטחון כאשר החוק הוא חוק תיקון ביטחון. הרחבת שורות צה"ל נראית לנו הכרחית - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

היא לא שמעה.

מירי פרנקל-שור:

לא הבנתי את ההערה.

נעה מבורך:

בשבוע שעבר נאמר פה שלא כתוב בתכליות החוק המילה ביטחון ואת אמרת בצדק זה חוק שירות ביטחון ולא צריך לכתוב את המילה פעמיים. אני אומרת שצריך להופיע הפירוש למילה ביטחון. בזמן הזה שיש אשרור צווי שמונה כמעט כל חודש כי יש הגדלה וצורך אז גם הרחבת שורות צה"ל צריכה להיכנס. זה לא חוק שבא בוואקום במציאות לא קיימת...

מירי פרנקל-שור:

עלתה כאן הערה אולי לכלול בסעיף המטרה צורכי ביטחון. גם חברת הכנסת ניר העלתה וגם היו פה הערות נוספות. אנחנו רשמנו את זה לעצמנו.

מירב כהן:

מה שאני שרציתי להגיד בהקשר הזה, מירי, זה שאולי אפשר להגדיר את זה כהפחתת הנטל על המילואימניקים. ברגע שיש צורך ביטחון גבוה אז הנטל עליהם הוא כבר יותר ואז צריך לפעול בהתאם.

דרור גרנית:

חצי משפט על הדבר הזה. לאור מה שאמרת שהפנית לסעיף 22ב שדיבר על חשיבות לימוד התורה ביחס לישיבות הסדר אז שם נאמר שזה אומנם נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה אבל זה כרוך בסעיף הסמכות. שם הסמכות מסויגת בזה שאם שר הביטחון מצא שקיימים לגבי אותו אדם התנאים לדחיית שירות כמבוקש וראה לנכון לעשות כן בהתאם בצורכי ה...

מירי פרנקל-שור:

אבל גם בסעיף דחיית השירות, נכון?

דרור גרנית:

לא. דווקא בסעיף דחיית זה דווקא לא מופיע. ראי סעיף 26ד.

מירי פרנקל-שור:

לדעתי אתה מדבר על הישיבות הציונות הגבוהות ולא ההסדר.

דרור גרנית:

נכון. אמרתי 22ב.

מירי פרנקל-שור:

רשמנו את ההערה ואנחנו נתייחס להכללה בסעיף - - -

נעה מבורך:

אני רוצה רק לחדד. ההקלה של הנטל מעלינו זו התוצאה. זו לא המטרה של מדינת ישראל. מבחינתי, גם אחרי 360 יום כולל עכשיו באמצע סבב לא באתי לכאן רק כדי שתורידו את הנטל. נטל זה תוצאה של צורך. הצורך מבחינתנו הוא שיהיה פה ביטחון. אומנם אי אפשר לשים את המילה בחוק אבל שצה"ל יידע להתמודד עם שבע גזרות ושאנחנו כאזר...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה על הדברים. מישהו נוסף לפני שאני עובר לסעיף?

אלעזר שטרן:

מה הסעיף הבא?

היו"ר בועז ביסמוט:

תן קודם לבועז לדבר.

אלעזר שטרן:

בבקשה.

היו"ר בועז ביסמוט:

איזה ארגון אתה מייצג?

בועז פוגודה:

אני נציג המלש"בים של כתף את כתף.

היו"ר בועז ביסמוט:

חנניה מהארגון היה כאן?

בועז פוגודה:

חנניה לא מדבר על המלש"בים. ייקח לי דקה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה מבין שיש הרבה ארגונים.

בועז פוגודה:

אני לא מייצג את כתף אל כתף.

היו"ר בועז ביסמוט:

זה מה שכתוב פה.

בועז פוגודה:

אני נציג המלש"בים. זה אגף שונה לגמרי. ייקח לי דקה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני אתן לך לדבר אבל אתה מבין את הבעייתיות.

בועז פוגודה:

זה ייקח לי דקה ואני מודה שאתה נותן לי לדבר בכל זאת. יש שני מלש"בים שלא קשורים לארגון שלי.

היו"ר בועז ביסמוט:

מה השם הפרטי?

בועז פוגודה:

בועז.

היו"ר בועז ביסמוט:

איך אני לא אתן לך לדבר?

בועז פוגודה:

אתה חוזר על הבדיחות.

היו"ר בועז ביסמוט:

כבר אמרתי את זה? אוי ואבוי. מה שנורא הוא לא שאני חוזר אלא שאני לא זוכר. בבקשה.

בועז פוגודה:

שלום. תודה לכל הדוברים ולכל מי שיושב כאן. אני בא בשם המלש"בים של מדינת ישראל. אני בן 19 מאלון שבות. נתעלם מזה שאני מהציונות הדתית. אני אגע בסעיף המטרה כי אין פה שום התייחסות לצורכי צה"ל. אני לא צה"ל. עוד כמה חודשים בינואר אני מתגייס ואהיה צה"ל ולא אוכל להתבטא. אני לא מתיימר לייצג מיעוט אלא אני מתיימ...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה לך. ברשותכם נצא להפסקה של חמש דקות ונחזור להמשך הדיון.

היו"ר בועז ביסמוט:

לפני שאני עובר לסעיף הבא אני מבין שיש פה עוד שני מלש"בים שלא דיברו? מי עוד לא דיברו מהמלש"בים? בבקשה. שוב, להתמקד בסעיף המטרה. חבר הכנסת, גם אתה רציתי להשלים.

אלעזר שטרן:

כן, אני ביקשתי.

מירב כהן:

גם אני ביקשתי.

היו"ר בועז ביסמוט:

חברי הכנסת דיברתם ואמרתי שאם זה בנושא עצמו אני לא מגביל בשתי דקות. כל אחד דיבר. אם אתחיל לתת לכל אחד שוב לדבר - - - חברת הכנסת מירב כהן ביקשה להגיד דבר ספציפי וגם חבר הכנסת אלעזר שטרן ואנחנו ממשיכים הלאה.

יולי יואל אדלשטיין:

אדוני, יושב-הראש. אני לא מבקש לדבר אלא לקבל תשובה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אל תדאג, תקבל תשובה. אנחנו לא הולכים לשום מקום.

יולי יואל אדלשטיין:

אבל עוברים לסעיף אחר.

היו"ר בועז ביסמוט:

הבטחתי לך ותקבל תשובה.

רון דגן:

צוהריים טובים. קוראים לי רון דגן. אני בא מבית חילוני ממודיעין. אני חניך במכינת בית ישראל. זו מכינה מעורבת פה בירושלים. אני נמצא בשלוחה חדשה שנמצאת בארמון הנציב לזכרם של שני חללים ממלחמת חרבות ברזל. הרבה מהחברים שלי באים מבתים דתיים ואפילו חרדיים. אני רוצה לספר על סמל ים גלס זכרה לברכה. ים ומשפחתה הת...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה לך.

שרית טסגל:

צוהריים טובים. אני שרית טסגל בת 18 מבאר שבע. למדתי במדרשת קמה בירוחם ואני נמצאת במכינה קדם צבאי בית ישראל בגילה. אני אתחיל בפסוק שלמדתי מספר במדבר: האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה. אם לא תעשון כן הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם. אני לא רואה עוד דרך לפרש את הפסוקים האלה חוץ מזה שיש לכולם את ...

ינון אזולאי:

זה קשור לסעיף?

שרית טסגל:

אני באתי מסביבה שמאמינה בחשיבות של לימוד תורה ובו זמנית גדלתי להאמין בכוח - - -

ינון אזולאי:

זה לא קשור.

היו"ר בועז ביסמוט:

גברתי.

מירב כהן:

לא להפריע לה.

היו"ר בועז ביסמוט:

קשור לסעיף. בבקשה, גברתי, תמשיכי.

שרית טסגל:

יש דרך לשלב בין הכול ויש אוכלוסיות רבות שהן דוגמה מושלמת לזה. אם החרדים רוצים לעשות את זה בצורה שונה בשמחה. כולנו נשמח לעזור כדי להפוך את הצבא למקום מתאים יותר גם לחרדים. אני רואה אתכם במשך שעתיים. נמאס לכולנו. על מה אנחנו דנים. אנחנו במדינה דמוקרטית מאמינים בשוויון וזה לא הגיוני שיש אוכלוסייה שמקבל...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה, יקירה. רותם, שתי דקות על הסעיף עצמו. בבקשה, רותם.

רותם אבידר צאליק:

שלום. צוהריים טובים. חבר הכנסת ביסמוט, אם יורשה לי אתייחס גם לסעיף בקצרה כי חבריי התייחסו - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

להתייחס לסעיף.

רותם אבידר צאליק:

וגם אתייחס גם לעוד כמה נקודות שאני חושבת שצריך להגיד בכל זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

עכשיו מתייחסים לסעיף עצמו.

רותם אבידר צאליק:

זה קשור לסעיף. מטרת החוק היא בין היתר להוריד את הנטל. אני רוצה לספר לך שאתמול ספרתי ובשנתיים האחרונות בעלי עשה מעל שנה מתוך השנתיים מילואים. בעיניי זה קשור לסעיף לדבר על הנושא הזה. אני רוצה להגיד שבשנתיים האלה הוא ויתר על קידום בעבודה. אני איבדתי את מקום העבודה שלי. הילדים שלנו במצב נפשי רעוע. חבר ה...

היו"ר בועז ביסמוט:

סליחה, אני מקשיב לך בעניין רב.

רותם אבידר צאליק:

תודה רבה.

היו"ר בועז ביסמוט:

יש דברים נוספים חשובים מאוד שקרו כרגע.

רותם אבידר צאליק:

אתה יודע כמה פעמים אני מגיעה לכאן ואני שמחה שנתת לי לדבר.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני יודע ואנחנו גם מדברים. בלי להסתכל אני מקשיב לך ואני נותן כבוד לכולם פה. בלי הקטנות. זה מיותר לגמרי. בבקשה.

רותם אבידר צאליק:

אני רוצה לדבר אליך.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מקשיב.

רותם אבידר צאליק:

מבחינת תכלית החוק אז הצורך הביטחוני הוא המהות ולא הורדת הנטל של משרתי המילואים כמו שאמרה נעה מבורך בצדק רב. בסוף הנטל הוא נגזרת. ביטחון מדינת ישראל צריך להטריד כל אחד ואחד שיושב כאן ואת כל האזרחים בבית ובמדינת ישראל לא משנה מיהם ולא משנה במה הם מאמינים. אני רוצה למנות כמה דברים שאני ספרתי שוב אתמול ...

היו"ר בועז ביסמוט:

וסעיף המטרה?

רותם אבידר צאליק:

אני חושבת הדבר הקל והמתבקש ביותר הוא כמובן גיוס מכלל המגזרים. אני רוצה להגיד שתי נקודות. אנחנו בארגון שדולת המשרתים מאמינים שיש צורך בשינוי החוק הקיים. חוק שירות ביטחון לא עושה את העבודה שלו בגיוס לא רק מהחברה החרדית אלא בגיוס כללי מכלל החברות והאוכלוסיות ולכן יש כאן צורך בשינוי. התייחסתי קודם למטרה...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה לך, רותם, על הדברים. יש שני חברי כנסת שהבטחתי וביקשו להוסיף דברים על הסעיף עצמו למרות שהם דיברו פעמיים, חברת הכנסת כהן וחבר הכנסת שטרן.

מירב כהן:

לא דיברתי פעמיים.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה.

מירב כהן:

נפתח פה קודם הדיון על ישיבות ההסדר והתעסוקה אבל אני אשמור את ההערות שלי להמשך. בעניין הזה אני חושבת שהמעמד של מטרת הגיוס לא מספיק מובדלת מהאחרות בנוסח שמובא כרגע. בסוף המטרה היא להשיג עוד חיילים וכאשר משרבבים פנימה עוד מטרות זה מטשטש את המעמד של העניין הזה. אני גם חושבת שחשוב להכניס את הפחתת הנטל על...

היו"ר בועז ביסמוט:

מאחר שלא התקבלתי להיות דוברו כי לא הגשתי מועמדות אז יהיה לי קצת קשה לענות. אומנם אני מודה שעם אשתי אני מדבר הרבה יותר אבל בתור אחד שמדבר איתו מפעם לפעם ואפילו הרבה אני חייב להגיד שלא ראיתי אותו שהוא הסיר את תמיכתו בחוק. להיפך. יש לי גיבוי. הייתי אומר בלי להסס שאני עובד בתיאום מלא עם ראש הממשלה וכולם...

מירב כהן:

הוא לא נתן סיבה מדוע מסיבת העיתונאים בוטלה.

היו"ר בועז ביסמוט:

להיפך. בתור אחד שמדבר איתו לא הרגשתי שום הבדל.

מירב כהן:

הכנסת תלויה מאוד בממשלה להעביר חקיקה, לצערי.

היו"ר בועז ביסמוט:

לסעיף עצמו.

מירב כהן:

ליתר אני אתייחס אחר כך.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, חבר הכנסת שטרן ואחריו חבר הכנסת פרוש.

אלעזר שטרן:

אדוני יושב-הראש, אני אתייחס רק למילים האחרונות שלך ממש. ריגשת אותי כשהצעת לחברתי חברת הכנסת כהן לשאול את ראש הממשלה. אני אגיד למה ריגשתי אותי באמת ומזכיר הממשלה שומע. לפני חמישה שבועות - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

מה עם סעיף המטרה?

אלעזר שטרן:

חבר הכנסת ביסמוט, שנייה אחת על הנושא הזה. זה חשוב. אני לא מושך את הזמן. אתה יודע. תגיד לי כאשר אני מדבר לא לעניין.

מאיר כהן:

תגיד, אי אפשר להתרגש בוועדה זו?

אלעזר שטרן:

שמעתי שיושב-הראש הכנסת בסוף השבוע הגיש בקשה בגלל שהשרים לא מופיעים בוועדות או בכנסת כפי שהם מתבקשים. אני שאלתי אותך לפני חמישה שבועות כאן בגלל שרציתי לשאול את ראש הממשלה את השאלה שחברת הכנסת כהן הציעה לשאול ואתה אמרת שראש הממשלה יבוא בשבוע הקרוב ושאתה בסוף התיאומים איתו. חיכיתי במתח שראש הממשלה ואני...

היו"ר בועז ביסמוט:

מי אמר שראש הממשלה יבוא?

אלעזר שטרן:

אתה אמרת.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני אמרתי שראש הממשלה יבוא?

אלעזר שטרן:

כן.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה לאל שיש פה פרוטוקול והכול רשום.

אלעזר שטרן:

אני אגיד לך בדיוק. אמרת שאתם בתיאומים אחרונים ובשבוע הקרוב - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

הלאה. בסדר.

אלעזר שטרן:

אפשר לבדוק את הפרוטוקול.

היו"ר בועז ביסמוט:

סעיף המטרה.

אלעזר שטרן:

שואלים אותי למה אתה תמיד צריך להגיד את האמת. אימא שלי לפני שנפטרה אמרה לאחד הרופאים שטיפלו בה שאני לימדתי את הילדים שלי תמיד להגיד את האמת כדי שתמיד יזכרו לאן לחזור. זהו. אני יודע מה אמרתי ומה היה.

היו"ר בועז ביסמוט:

סעיף המטרה.

אלעזר שטרן:

נלך עכשיו לסעיף המטרה. בסעיף המטרה אני דיברתי והאצת בי אז ברשותך אני מבקש להוסיף על זה מה שלא הצלחתי להוסיף.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה.

אלעזר שטרן:

בפרק ג'1 כתוב ששילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים הוא מטרת החוק. אני אקריא רק ארבע פעמים שהממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות. על תלמידי הישיבות יש קו ונשארו רק בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. זה 26יג(א). ב-26יח(א) כתוב בתום כל שנת גיוס, על מספר המתגייסים לשירות ...

היו"ר בועז ביסמוט:

נגיע גם לזה.

אלעזר שטרן:

ניכנס גם להגדרה מה זה חרדי. כאשר שמים פס על תלמידי ישיבות שכתובים בסמיכות למונח בוגרי מוסדות חרדים האם אתם שמתם - - - מה היה קורה אם הייתם משאירים את המונח הזה? אני שואל את עצמי כמו שכל שאחד ישאל את עצמו למה הייתם צריכים למחוק את זה. יכול להיות שאולי במסמך של הצעת החוק של חבר הכנסת יולי אדלשטיין היה...

היו"ר בועז ביסמוט:

תלמד אותי.

אלעזר שטרן:

אני אלמד אותך. דרך אגב, נטע העוזרת שלי עשתה את זה ולא אני. היא רק אמרה לי שסוף-סוף היא הצליחה. אני אומר לכם את האמת. חבר הכנסת ביסמוט, אתה יכול להסביר את זה? זה לא קשור - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

נשמע את חבר הכנסת פרוש. יש תשובות לך ולחבר הכנסת יולי אדלשטיין.

אלעזר שטרן:

שאלתי אותך, לא אותו.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, חבר הכנסת פרוש.

מאיר פרוש:

לא הכרתי את נוסח החוק עד שהוא הונח כאן על השולחן ביום חמישי ביום שבעבר אבל מהשאלה של חבר הכנסת שטרן אני מבין שהרעיון אומר שאם מישהו עוזב את הישיבה והולך להתגייס הוא לא בהגדרה של תלמיד ישיבה. הוא היה תלמיד ישיבה ועכשיו הוא הולך להתגייס והוא לא תלמיד ישיבה בהגדרה כרגע. הוא הולך להתגייס ולכן מחקו את המ...

מירב כהן:

הוא נזכר במכסה.

אלעזר שטרן:

לא לחינם שאלתי את חבר הכנסת ביסמוט ולא את חבר הכנסת פרוש.

מאיר פרוש:

קודם הייתה שאלה בסעיף של המטרה עם המשפט והכול. כשקראתי את זה לתומי קראתי כך מאחר שהמטרה היא להביא את תלמידי ישיבות להתגייס כמו שכתוב אז המטרה של הפרק הזה לצמצם את אי השוויון. מה זאת אומרת לצמצם את אי השוויון? כיום יש אי-שוויון ורוצים לצמצם את אי השוויון הזה. רוצים לקחת תלמידי ישיבה שיבואו לצבא וכך ג...

מאיר כהן:

אני חייב לציין את ההתרככות בעמדתו של חבר הכנסת פרוש שלפני שבוע אמר שצריך לקרוע והיום הוא מוכן לדון. תודה רבה, אדוני.

משה טור פז:

על הקריעה.

מאיר כהן:

זה מרגש מאוד.

מאיר פרוש:

זה חוק שרק מבקשים להתגייס כאשר יודעים שיש דרוזים דתיים שלא מתגייסים.

משה טור פז:

הדרוזים מתגייסים הכי הרבה, חבר הכנסת פרוש.

מאיר פרוש:

לכן אמרתי שאת החוק הזה צריך לקרוע.

מאיר כהן:

הבנו שמבחינתך החוק הזה הוא לשחרר את המעט שמתגייס.

מאיר פרוש:

אם אנחנו רוצים שוויון אז יכול להיות שעלה חוק שחלק אתה פוטר אותם כי הם דתיים דרוזים וחלק אתה לא.

אלעזר שטרן:

את הנשים הדרוזית.

משה טור פז:

רגע, אמרת לקרוא או לקרוע? לא הבנתי.

מירב כהן:

מה עם הדת הבהאית בחיפה? מה קורה איתם? אולי גם הם צריכים להתגייס. במה אתם נאחזים? אתם יהודים שחיים במדינת ישראל. במה אתה נאחזים?

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה. נתייחס לדברים שנאמרו. אנחנו אחרי זה נעבור לסעיף הבא. יהיה פה דובר אחד שהתייחס לזה מסיבות אישיות. הישיבה תהיה קצרה יותר כי אני חייב לעזוב.

אלעזר שטרן:

אנחנו מוכנים שהיא תסתיים עכשיו.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע לי. לאחר מכן נעבור לסעיף הבא. הרב יהיה ראשון כי הבטחנו לו ואנחנו נסגור את הדיון הזה מסיבות אישיות. בבקשה.

מירי פרנקל-שור:

בתשובה לשאלתו של חבר הכנסת אדלשטיין לגבי ההבדל בין סעיפי המטרה ולגבי רכיבים שהיו בסעיף המטרה בנוסח מתווה אדלשטיין שעלו כאן גם על ידי דוברים נוספים כגון צמצום אי השוויון ונטל השירות הצבאי, הרחבת היקף המתגייסים מקרב תלמידי הישיבות, סוגיית השירות הלאומי-אזרחי, צורכי הביטחון, מילואים, האם הסדרת מעמד בני...

יולי יואל אדלשטיין:

גברתי היועצת המשפטית, מה שאני שאלתי אני זוכר טוב מאוד. אני אמרתי שבשינויים המוצעים תמיד יש איזשהו מסר. אתן לכם דוגמה. ב-26 המקורי המכונה חוק גנץ מטרתו של פרק זה לצמצם את אי-שוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי ולקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם ...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה לך.

יעקב אשר:

את הפערים רואים במה שכתוב בשחור ומה שכתוב בצבע אדום.

יולי יואל אדלשטיין:

אני לא מבין מה הכוונה.

יעקב אשר:

לא היה נוסח אחר.

יולי יואל אדלשטיין:

מה הכוונה? אני מנסה להבין מה הכוונה שמורידים משהו ומוסיפים משהו.

יעקב אשר:

יש הרבה מסמכי עבודה של הרבה חברי כנסת שכתבו דברים חזקים ממך והורידו את זה.

יולי יואל אדלשטיין:

מספרים בתקשורת שזה אותו חוק. שיפסיקו לומר את זה.

יעקב אשר:

לא היה מסמך שהוצג באופן רשמי כעמדת ועדה. זה המסמך. שחור מול אדום.

אלעזר שטרן:

אותן שאלות נשאלות גם על הנוסח שכתוב ומחוק.

יולי יואל אדלשטיין:

חבר הכנסת אשר, באוניברסיטה לימדו אותי שאומרים אם אתה כועס סימן שאתה לא צודק.

יעקב אשר:

אני לא כועס, יש לי קול גבוה. אתה יודע את זה.

ינון אזולאי:

אני רוצה להגיד משהו אחד. הצעת החוק שעליה מדבר ידידי, חבר הכנסת אדלשטיין היא הצעת שהוא לא שם אותה על שולחן הוועדה ולכן זה כמו שהצעת חוק שאני ינון אזולאי אגיש עכשיו. אף אחד לא חייב להתייחס לזה. זה בסדר שכל חבר כנסת יש לו פה זכות לקום ולהגיד הכול. אם אני אבוא מהמקום שלי ואגיד שאני חושב שכך צריך להיות א...

מירב כהן:

חבר הכנסת אדלשטיין היה יושב-ראש הוועדה. למה אתה מקטין את זה?

ינון אזולאי:

בוודאי שאני לא מקטין את חבר הכנסת אדלשטיין כיושב-ראש הוועדה בעבר.

מירב כהן:

העיפו אותו כי רציתם השתמטות. זה הכול.

ינון אזולאי:

אני דיברתי על מתי זה הונח.

יולי יואל אדלשטיין:

אנחנו נבחרי ציבור ואנשי ציבור - - - מתוך כבוד. אילו הדברים היו כל כך פשוטים כמו שאתה מציג אז בסדר גמור. תעבור על קטעי תקשורת ותראה שאותה הצעה שלא קיימת ואף אחד לא מכיר כל שני וחמישי וכל שעה שנייה וחמישית עולה בכל הראיונות ואומרים שזו אותה הצעה - - -

יעקב אשר:

חבר הכנסת אדלשטיין, אתה יודע מה אומרים עלינו בראיונות?

ינון אזולאי:

אני מדבר כינון אזולאי. אני לא חושב שאמרתי פעם שזו אותה הצעה. אני יכול להיכנס לאותה הצעה ולבדוק אם זה היה או לא היה, אם היא שונה או לא שונה. אתה יודע שהיא שונה ממה שאתה הגשת. זה בסדר. אני לא נכנס לשם. כאשר אני מדבר, אני מדבר על החוק הזה שהונח בוועדה. זו זכותך המלאה כיושב-ראש הוועדה לשעבר. כל אחד יכול...

יולי יואל אדלשטיין:

כל חברי הוועדה קיבלו את זה.

יעקב אשר:

אין לזה מעמד סטטוטורי.

היו"ר בועז ביסמוט:

זכותו של חבר הכנסת אדלשטיין להגיד מה שהוא רוצה.

יוסי פוקס:

אני מכבד את חברי ואת שכני, חבר הכנסת אדלשטיין באהבה. אני אומר דבר פשוט ואפשר לבדוק אותי. אני לא יודע בכלל מה כתוב במה שחבר הכנסת אדלשטיין פרסם לאחר שהועבר מתפקידו.

יולי יואל אדלשטיין:

מה שאתה אומר - - -

יוסי פוקס:

תן לי לסיים. אתה קוטע אותי באמצע דבריי.

יולי יואל אדלשטיין:

סליחה, יוסי.

יוסי פוקס:

חבר הכנסת אדלשטיין, אני מציע לך להוציא את תמלול של הריאיון שאני משווה את הצעת החוק שבפנינו לסיכומים של ליל איראן ואני לא מסתיר אותם. נכחו שם עשרה אנשים. אלה שינויים מינוריים ובחלק מהדברים יש החמורות. אני לא מציע שתפתח פה כי היו עשרה אנשים נוכחים. צריך זכוכית מגדלת כדי להבין. הפער נוצר בין מה שסוכם ב...

יולי יואל אדלשטיין:

הבעיה שבחוק יש 38 עמודים והיו הסכמות על חמישה סעיפים. זה בעייתי מאוד מה שאתה אומר.

אלעזר שטרן:

אני התייחסתי לחוק עצמו ולא להצעת החוק של מישהו אחר. שאלתי על הנוסח עצמו. כמו שחבר הכנסת אשר אמר תתייחסו לעקוב אחרי שינויים ולנוסח שכתוב וזה מה שעשיתי. לכן אני מבקש תשובות על סעיף המטרה ועל השם.

מירי פרנקל-שור:

למה בסעיף המטרה?

אלעזר שטרן:

אני אתן דוגמה. בנוסח החוק שאני שאלתי עליו - - -

יולי יואל אדלשטיין:

יוסי, שירות לאומי לא הוסכם בליל איראן בשום צורה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אנחנו כבר עברנו. אנחנו כבר אחרי. חבר הכנסת אדלשטיין - - -

יוסי פוקס:

תיכף אנחנו נדבר מה הייתה ההחמרה.

יולי יואל אדלשטיין:

זו ההחמרה?

היו"ר בועז ביסמוט:

חבר הכנסת אדלשטיין, בואו נמשיך.

אלעזר שטרן:

שאלתי לגבי השם של סעיף ג'1. יש הבדלי ניסוחים ששם כתוב תלמידי ישיבות וגם בתוך הנוסח של מה שהונח על שולחן הוועדה הביטויים של תלמידי הישיבות מחוקים בקו אדום.

מירי פרנקל-שור:

זה לא בסעיף המטרה.

אלעזר שטרן:

בסעיף ג'1 מעל סעיף המטרה. מעל סעיף המטרה כתוב פרק ג'1 שילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים ואז סימן א', מטרה והגדרות. זה כפוף לזה. איך זה יכול להיות? אני שאלתי פעם ואמרתם לי שאני לא יכול להתייחס למה שכתוב מעל, מעל, מעל. הבנתי שאני לא יכול להתייחס כאשר כתוב חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (...

מירי פרנקל-שור:

מה שאמרנו שבסופו של דבר כאשר החוק יונח לקריאה שנייה ושלישית אז הסוגריים האלה לא יהיו.

אלעזר שטרן:

נכון. את זה קיבלתי. את זה הבנתי. עכשיו אני לא הולך לסוגריים.

מירי פרנקל-שור:

אתה הולך לכותרת של פרק ג'1.

אלעזר שטרן:

בדיוק. זו ממש הכותרת מעל המטרה.

מירי פרנקל-שור:

זה דבר טכני.

אלעזר שטרן:

זה יכול להיות דבר טכני עד שבתוך חוק מחוק כל המונח שכתוב בסעיף "הטכני".

מירי פרנקל-שור:

נגיע לסעיף - - -

אלעזר שטרן:

הוא לא סעיף טכני אלא הוא סעיף שאומר על מה התכנסנו. זה לא סעיף טכני.

מירי פרנקל-שור:

ההסדר עצמו הוא על מה התכנסו. הכותרת של סעיף פרק ג'1 היא לא כל כך מהותית. אפשר יהיה להתייחס בהמשך.

אלעזר שטרן:

למה היא מהותית? עובדים עלינו בעיניים. יש מבחנים של האדם ברחוב. תשאל את האדם ברחוב על מה התכנסנו כאן. האם האדם ברחוב כולל מצבעי הליכוד והבית היהודי יגיד שהתכנסו לדון בגיוס בוגרי מוסדות חרדיים או התכנסנו כאן לדון בגיוס תלמידי ישיבות. כאשר שזה מחוק אי אפשר להגיד שזה לא משנה עכשיו. הם התעקשו למחוק את המ...

ינון אזולאי:

אני אמרתי שכולם אומרים גיוס חרדים. שאלת אם תשאל את האדם ברחוב והוא יגיד גיוס חרדים. פה כל מי שמדבר מדבר על גיוס חרדים. זה מה שאמרתי.

אלעזר שטרן:

אני אמרתי אחרת ואני מניח שתיכף אקבל על זה תשובה. מכיוון שהזזתם את חבר הכנסת יולי אדלשטיין ואת ההצעה שלו שהיא לא הצעת חוק והיא לא כתובה אז רק רציתי לומר שעל הצעות החוק הכתובות הוספתם לצד צמצום אי-שוויון בשירות אזרחי-ביטחוני שלא היה שם. איך צמצום אי-שוויון הולך עם מה שיש בתוך אותו סעיף?

מירי פרנקל-שור:

אנחנו נייחד את זה דיון.

היו"ר בועז ביסמוט:

חבר הכנסת שטרן, אנחנו נגיע לזה.

אלעזר שטרן:

שנייה. יש אי השוויון ואין חירוף נפש. הדיון הוא כל הזמן על זה שאין חירוף נפש. חבר הכנסת ביסמוט, משפט אחרון.

היו"ר בועז ביסמוט:

משפט אחרון, בבקשה.

אלעזר שטרן:

הדבר הכי צועק באי-שוויון הוא לא אם שירת 21 חודשים או 23 חודשים. העניין הוא חירוף הנפש. איך הוא ישן ואיך אני ישן. אם הוא יכול לשלם בדם או אם הוא לא יכול לשלם בדם. אתם מגדילים ולא מקטינים בתוך אותו סעיף שהוספתם. הבטחתי משפט אחד.

מירי פרנקל-שור:

לגבי כל מחיקה ומחיקה בכל סעיף וסעיף תהיה התייחסות בהמשך.

אלעזר שטרן:

לגבי סעיף המטרה? הסתירות בתוך סעיף המטרה שהוספתם?

מירי פרנקל-שור:

על חירוף נפש?

אלעזר שטרן:

אני הבנתי ממה שיושב-הראש אמר קודם שהמילה והכול תשתנה או תמחק בהמשך אבל מה שאני שואל הוא בתוך סעיף המטרה. כתוב צמצום אי השוויון ואתם הוספתם שירות אזרחי-ביטחוני. האם זה תרתי דסתרי? האם זה לא אוקסימורון?

יוסי פוקס:

התשובה היא לא. שירות ביטחוני הוא כולל גם שב"כ, מוסד וכולי. זה לא ביטחון המדינה?

אלעזר שטרן:

גם היום יש חיילים וחיילות שמשרתים שם. הם באו לבקו"ם והם לקחו בחשבון שיכולים לשבץ בגבעתי או בהנדסה קרבית - - - סליחה, יוסי, אני עונה לך.

יוסי פוקס:

אני שומע.

אלעזר שטרן:

הם באו לבקו"ם והם לקחו בחשבון מכוח חוק שירות הביטחון האמיתי משנת 1986 שיכולים לשבץ אותם למקומות שבהם הם אולי יכולים לא לחזור הביתה כמו שפגשנו קודם כאן בתוך הוועדה.

מירי פרנקל-שור:

בעמוד 2 יש הגדרה של חוק שירות לאומי-אזרחי. נוספה הגדרה של שירות אזרחי-ביטחוני. הסעיף המהותי הוא סעיף 26ב בעמוד 5 להצעת החוק. הצעתי ליושב-הראש הוועדה לקיים דיון בנושא השירות האזרחי-ביטחוני. נקיים דיון ואנחנו נגיד - - -

אלעזר שטרן:

מירי, אנחנו נגיע לזה. אני לא שאלתי על זה. ביקש יושב-הראש להתמקד בסעיף המטרה. אני מסכים שנגיע לשירות הביטחוני-אזרחי ונדון בזה. אני שואל עכשיו האם בתוך סעיף המטרה יש סוג של אוקסימורון. מה שאנחנו אומרים - - -

מירי פרנקל-שור:

אז לכן - - -

אלעזר שטרן:

יכול להיות שאני כותב צמצום אי-שוויון ואני מגדיל אותו?

היו"ר בועז ביסמוט:

אלף פעם תשאל ונענה?

אלעזר שטרן:

לא עניתם. תענו.

היו"ר בועז ביסמוט:

היא ענתה לך. אתה לא מקבל את התשובה.

מירי פרנקל-שור:

אני אפרט.

אלעזר שטרן:

אני אשמח.

מירי פרנקל-שור:

לאורך כל הדרך אני אומרת שכאשר אנחנו נדון בסעיפים אנחנו תמיד נצטרך לחזור להלימה בין הסעיף המהותי לסעיף המטרה. אנחנו נדון בסעיף של השירות האזרחי-ביטחוני ואנחנו גם נדבר על הלימה לסעיף המטרה. אחרי שנבין האם השירות אזרחי-ביטחוני למרות שהוא צומצם הולם או לא הולם והוועדה תחליט.

אלעזר שטרן:

ואז תגידי לי שמה אתה רוצה. זה כתוב בסעיף המטרה.

מירי פרנקל-שור:

מה כתוב?

אלעזר שטרן:

השירות הביטחוני-אזרחי.

מירי פרנקל-שור:

הוא משקף.

יולי יואל אדלשטיין:

מה שאומרת היועצת המשפטית - - - ואני דרך אגב זוכר שביקשתי אותו עקרון שסעיף המטרה הוא הנגזרת מכל החוק.

מירי פרנקל-שור:

נכון.

יולי יואל אדלשטיין:

אבל מה שאת אמרת זה דבר חשוב. אם נגיע בוועדה לכלל מסקנה ששירות אזרחי-ביטחוני לא עונה לצרכים של צה"ל ולא עונה לצורכי החוק אז נחזור לסעיף המטרה ונוציא את הדברים האלה מסעיף המטרה. יושב-הראש, הבנתי נכון?

מירי פרנקל-שור:

כך עובדת חקיקה.

היו"ר בועז ביסמוט:

זה גם נאמר בפעמים קודמות.

יולי יואל אדלשטיין:

זה לא נאמר.

היו"ר בועז ביסמוט:

בפעם הקודמת זה נאמר. אני אמרתי את זה.

יולי יואל אדלשטיין:

לא זכור שאמרת את זה אבל זו הערה חשובה מאוד כי היא נותנת תקווה שדברים מיותרים - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה. נעבור לסעיף הבא.

הסעיף הבא הוא סעיף 26ג הגדרות. אני אקריא את ההגדרה שמחוקה כי עליה יתקיים הדיון. ההגדרה נוגעת למה היא הכשרה תעסוקתית מיועדת. בנוסח שמונח לפניכם מוצע למחוק את ההגדרה הזו. ההגדרה הזו מחוקה בנוסח הצעת החוק. היא קשורה לסעיף 26ה תנאים לדחיית שירות של תלמיד ישיבה שנמצא בעמוד 3 שמפרט את כל התנאים לדחיית שירותו של מיועד לשירות הביטחון כאשר אחד התנאים היה שהוא אינו עוסק בעיסוק נוסף על לימודים בישיבה. עם זאת התנאי הזה בהצעת החוק בנוסח הכחול החריג את אותה הכשרה תעסוקתית מיועדת שכרגע הקראתי. בסעיף 3 היה כתוב וגם היה כתוב

דברי דובר/ת #484 | 94 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

מה שהיה כתוב הוא נשוי ושמלאו לו 22.

דברי דובר/ת #486 | 8 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

שנייה, נסביר.

דברי דובר/ת #488 | 2 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני הקראתי את מה שנמחק מהסעיף.

דברי דובר/ת #490 | 6 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

אני רק אומרת שהסעיפים האלה נמחקו מהצעת החוק. גם ההגדרה להכשרה תעסוקתית מיועדת וגם האפשרות לקבל הכשרה תעסוקתית מיועדת נמחקו מהצעת החוק. הסיבה לכך ומירי בטח תרחיב היא שכל הסעיפים האלה היו קשורים בקשר ישיר לתכלית התעסוקתית שהייתה חלק ממטרות החוק. מאחר שהתכלית הזו נמחקה גם מסעיף המטרה כמוצע בהצעת החוק המונחת לפניכם השרשור הוא מחיקת גם ההוראות האלה.

דברי דובר/ת #493 | 59 מילים

פרוטוקול 503 — 2025-12-09 (13 דברי דובר/ת)

זה בדיוק מה שאמרנו בשעתו, שהדיון המרכזי צריך להיעשות כאן, עכשיו. זה ההסדר המרכזי. עכשיו הוועדה צריכה להחליט בשאלה האם יש שירות אזרחי-ביטחוני כן או לא ובאיזה היקף.

דברי דובר/ת #382 | 28 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

מה שעשינו לפני כמה שבועות, הכנסת החליטה לשמר מצב קיים שבו מי שקיבל צו דחיית שירות לפי פרק ג'1 ופקע והוא בן 21 ומעלה וכל התנאים שאת ציינת, מאפשרים לו להשתלב בשירות אזרחי ביטחוני.

דברי דובר/ת #384 | 34 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני מזכירה את תיקון 4, שזו הייתה הוראה מגשרת, אני מסכימה שזו הייתה הוראה מגשרת ארוכה מאוד, אבל הכוונה הייתה להגיע בדיוק לזמן הזה ולקיים את הדיון עכשיו בשאלה העקרונית עכשיו, האם צריך לכלול שירות אזרחי.

דברי דובר/ת #386 | 36 מילים

◂ 441 הפסקות — לחצו להצגה

יש הבדל בין הרמה העקרונית לרמה הפרטנית.

דברי דובר/ת #828 | 7 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

חבר הכנסת אשר מכוון לרמה הפרטנית.

דברי דובר/ת #830 | 6 מילים

◂ 407 הפסקות — לחצו להצגה

אני יכולה לנסות לענות לך, אני מקווה שאני אצליח.

דברי דובר/ת #1238 | 9 מילים

◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה

יש מסלול, נניח שהוועדה מחליטה שכן יהיה מסלול של שירות אזרחי-ביטחוני, הרעיון הוא שכל הציר שמתחיל מהפוקד, מהצבא, מעוגן כאן, ואחר כך כשאותו מיועד לשירות ביטחון עובר לשירות הלאומי אזרחי, למִנהלת, הוא מעוגן שם, המסלולים, אורך השירות, התקופה, התנאים, כמה שעות מותר לו לעבוד. העולם של הרשות לשירות לאומי אזרחי מעוגן בחוק נפרד, הפירוט הוא בחוק נפרד והעיקרון נקבע פה. זה ציר שמתחיל מהפוקד, כל מה שקשור לפוקד נמצא כאן וכל ההתנהלות אחר כך של הרשות לשירות לאומי אזרחי נמצאת בחוק נפרד.

דברי דובר/ת #1243 | 82 מילים

◂ 91 הפסקות — לחצו להצגה

נכון, הסעיף מחוק. אני אקריא מה הוא אמר.

דברי דובר/ת #1335 | 8 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הסעיף הזה הוא סעיף שהמקור שלו בהצעת החוק הממשלתית בנוסח הכחול שעברה דין רציפות והמסלול הזה אפשר - - -

דברי דובר/ת #1337 | 20 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

זה היה ב-2022.

דברי דובר/ת #1339 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

זו הצעת חוק ממשלתית.

דברי דובר/ת #1341 | 4 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הממשלה הנוכחית אימצה את מה שהיא אימצה, נכון. זה המשמעות של החלת דין רציפות.

דברי דובר/ת #1343 | 14 מילים

◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה

הסעיף הזה אפשר לקבוע מסלולי שירות מקוצרים למי שמלאו לו 21 שנים ומעלה. מסלול אחד הוא מסלול של שלושה חודשים שהמטרה שלו היא להכשיר לשירות מילואים והמסלול השני הוא של שלושה שבועות שהמטרה שלו הייתה הכשרה לתפקידי חירום והצלה. הרעיון היה, ושוב, אני חוזרת לסעיף המטרה, שלנוכח הצרכים הביטחוניים העכשוויים לא נכון לכלול בחקיקה מסלולים מקוצרים כמו אלה שהיו כאן. זה הרעיון.

דברי דובר/ת #1353 | 62 מילים

פרוטוקול 502 — 2025-12-09 (14 דברי דובר/ת)

אני חושבת שזה נאמר בתחילת הדברים, הרעיון היה שברגע - - -

דברי דובר/ת #175 | 12 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

הרעיון היה שברגע שהתכלית התעסוקתית ירדה מסעיף המטרה אז נמחקו גם הסעיפים באופן קוהרנטי שקשורים להכשרה תעסוקתית.

דברי דובר/ת #178 | 17 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

דנו בסעיף המטרה, היינו ב - - -

דברי דובר/ת #181 | 8 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

זה נאמר בתחילת הדברים, אבל אני אגיד את זה שוב. הרעיון היה שברגע שהתכלית התעסוקתית יורדת מהצעת החוק, גם לנוכח הצרכים הביטחוניים העכשוויים, גם לנוכח התקופה שאנחנו נמצאים בה כרגע, באופן קוהרנטי נמחקו הסעיפים שקשורים לאותה תכלית תעסוקתית, אחד מהם היה הכשרה תעסוקתית מיועדת. עכשיו עולה שאלה בוועדה האם במסגרת הכשרה תעסוקתית מיועדת צריכים להימחק כל תתי הסעיפים, הרי היו שם כמה תתי סעיפים, סעיפים שמאפשרים רכישת השכלה כדוגמה תואר ראשון וסעיפים שמשלימים השכלה לעניין לימודי ליבה. עולה השאלה בוועדה, ועל זה הוועדה צריכה להחליט, האם למרות שנמחקה התכלית התעסוקתית מהמטרה האם נכון להשאיר בכל זאת חלק מהמרכיבים.

דברי דובר/ת #184 | 98 מילים

◂ 302 הפסקות — לחצו להצגה

ברגע שיש דח"ש אתה מוותר. אתה נותן דח"ש לצורך הכרה בחשיבות לימוד התורה וזה מה שאתה אמור לעשות בזמן הזה, ללמוד תורה. ככל שאתה לא לומד תורה עליך להתגייס, אתה לא אמור לקדם מטרות אחרות בשלב הזה.

דברי דובר/ת #487 | 37 מילים

◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה

אני מקריאה עכשיו את כל הסעיפים שקשורים למנגנון שירות לאומי. אני מתחילה בעמוד 2, בהגדרה 'שירות אזרחי ביטחוני'. זה סעיף ההגדרות, 26ג, קראתי את ההגדרה ועכשיו אני אסביר אותה. חוק שירות לאומי-אזרחי כלל שני מסלולים, מסלול שירות אזרחי חברתי ומסלול שירות אזרחי-ביטחוני. מסלול השירות האזרחי ביטחוני כלל לא מעט תפקידים, אני יכולה תיכף למנות אותם וכרגע מה שמוצע בהצעת החוק זה לצמצם את האפשרות של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים להשתלב במסלול של שירות לאומי אזרחי רק לטובת שירות אזרחי ביטחוני ביחידות שהזכרתי, יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה.

דברי דובר/ת #512 | 88 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

כן, שב"כ ומוסד, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, בכל תחום או תפקיד.

דברי דובר/ת #514 | 12 מילים

◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה

אני עוברת לעמוד 5, שירות אזרחי-ביטחוני. אני אקריא את סעיף 26ח. פסקה (ה) נמחקה, מכיוון שהיא הייתה הוראה של תחולת השירות הלאומי-אזרחי בהצעת נוסח חוק התחולה. אני עוברת לסעיף 26יג. סעיף 26יג עוסק ברף המינימלי לשירות סדיר ולשירות אזרחי-ביטחוני, זה סעיף היעדים. אני אקרא את הסעיף שרלוונטי לשירות אזרחי-ביטחוני. זה נמצא בעמוד 11, סעיף קטן (ב) לאותו סעיף. עוד סעיף אחד.

דברי דובר/ת #520 | 61 מילים

◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה

אני עוברת לעמוד 35, ל-11, זה תיקון משלים לכל התיקונים שקשורים לחוק שירות לאומי אזרחי.

דברי דובר/ת #525 | 15 מילים

◂ 108 הפסקות — לחצו להצגה

מה שחוקק בשנת 2023 בתיקון מספר 4 לחוק שירות לאומי אזרחי זה האפשרות להפנות, אלא מה? שהוא מתייחס לקבוצה מאוד מוגדרת של אוכלוסייה, ואני אגיד מיהי. מי שבגיל 21 ורק הוא ומי שהיה לו צו דחיית שירות לפני שפקע פרק ג'1. זאת אומרת שבן 18 היום שהוא בוגר מוסד חינוך חרדי לא יכול להיות מופנה היום לחוק שירות - - -

דברי דובר/ת #634 | 61 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

שנייה, אני עוד לא אמרתי שום דבר, אני רק הסברתי.

דברי דובר/ת #636 | 10 מילים

◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה

לא, לא.

דברי דובר/ת #647 | 2 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

כנראה לא הסברתי מספיק טוב. אני אסביר שוב. מה שחוקק כאן בשנת 2023, שהאריכה הכנסת לאחרונה עד 31 במרץ, מתייחס רק למי שהיה בידו צו דחיית שירות לפי פרק ג'1, צו שכבר היום לא עומד בתוקף, רק לגבי האוכלוסייה הזאת ורק למי שהיה בגיל 21 ומעלה, זאת אומרת מישהו בגיל 21 ומעלה ורק למי שאישר אותו הפוקד. זאת אומרת, ואני עוד פעם חוזרת על הדוגמה, בן 18 בוגר מוסד חינוך חרדי היום, לפי החוק היום, לפי החוק שהארכנו עד 31 במרץ, לא יכול להשתלב בשירות לאומי אזרחי.

דברי דובר/ת #649 | 87 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

בסדר, אבל אני אומרת מה אומר החוק. לכן אם הוועדה תרצה למשל להחליט - - -

דברי דובר/ת #652 | 16 מילים

פרוטוקול 504 — 2025-12-14 (11 דברי דובר/ת)

- - - על השירות האזרחי-ביטחוני. הוקראו ביחד כל הסעיפים שקשורים לשירות האזרחי-ביטחוני, לרבות הסעיף הזה, שמדבר על הנגיסה של ה-10%. לאחר מכן הדיון התקיים במשותף על כל הסעיפים האלה. זו הייתה ההבנה שלי.

דברי דובר/ת #26 | 34 מילים

◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה

אני בעמוד 7 לנוסח, בסעיף 26יא – רשימת הישיבות. אני אקריא אותו.

דברי דובר/ת #42 | 12 מילים

◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה

לא, אמות המידה שקבע שר הביטחון, כאמור בסעיף קטן (א).

דברי דובר/ת #64 | 10 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

נכון.

דברי דובר/ת #67 | 1 מילים

◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה

את סעיף (4) מוצע למחוק מהנוסח. הסעיף התייחס ל"התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה".

דברי דובר/ת #74 | 18 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אנחנו תכף נדבר על זה.

דברי דובר/ת #76 | 5 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לדעתי קראתי את סעיף 26ד, אז זהו.

דברי דובר/ת #78 | 7 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

זה לא זה.

דברי דובר/ת #81 | 3 מילים

◂ 465 הפסקות — לחצו להצגה

הנוסח של הצעת החוק המקורית באמת היה שיעור. ה-20% הגיע מהתקנות, מתקנות שירות ביטחון (אמות מידה לגיבוש רשימה של ישיבות).

דברי דובר/ת #547 | 20 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

ב-2017.

דברי דובר/ת #549 | 1 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אנחנו באמת הצענו לוועדה לדון בשאלה, האם השיעור הזה - - -

דברי דובר/ת #551 | 12 מילים

פרוטוקול 508 ו-509 — 2025-12-16 (24 דברי דובר/ת)

אני בעמוד 9 להצעת החוק, מתחילים את סימן ג'.

דברי דובר/ת #132 | 9 מילים

— המשך —

אני בעמוד 9 להצעת החוק, מתחילים את סימן ג'.

דברי דובר/ת #132 | 9 מילים

◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה

הסעיף הוא הסעיף הראשון בסימן ג'. אנחנו עכשיו דנים בהגדרה בוגר מוסד חינוך חרדי.

דברי דובר/ת #138 | 14 מילים

— המשך —

הסעיף הוא הסעיף הראשון בסימן ג'. אנחנו עכשיו דנים בהגדרה בוגר מוסד חינוך חרדי.

דברי דובר/ת #138 | 14 מילים

◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה

זה סיום ההגדרה של בוגר מוסד חינוך חרדי.

דברי דובר/ת #146 | 8 מילים

— המשך —

זה סיום ההגדרה של בוגר מוסד חינוך חרדי.

דברי דובר/ת #146 | 8 מילים

◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה

אני הקראתי את ההגדרה בוגר מוסד חינוך חרדי. הדיון מתמקד בשאלה בוגר מוסד חינוך חרדי מכיוון שהשאלה הזאת מי הם בוגרי מוסדות החינוך החרדיים משפיע בסופו של דבר על שאלת מי נכלל ביעד הגיוס. נקרא את סעיף 26יג, כי הוא רלוונטי. תלמידי הישיבות נמחק, נדבר על זה.

דברי דובר/ת #156 | 47 מילים

— המשך —

דברי דובר/ת #156 | 47 מילים

◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה

כמו שאמרתי, זה קשור לשאלה מי ייכלל בסופו של דבר ברף המינימלי השנתי לגיוס והחובה היא מוטלת בסעיף 26יג על: הממשלה שתפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבה, שנמחק, ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, לשירות סדיר או לשירות אזרחי ביטחוני בהתאם לרף המינימלי השנתי לגיוס בכל שנה. אנחנו לא דנים כרגע בסעיף היעדים, אבל זה קשור לסעיף, לכן הקראתי את שני הסעיפים האלה ביחד.

דברי דובר/ת #167 | 65 מילים

— המשך —

דברי דובר/ת #167 | 65 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני אגיד למה דילגתי עליהם. אני יכולה להקריא אותם ולהסביר אותם, לדעתי הסעיפים האלה קשורים לדיון על היעדים.

דברי דובר/ת #169 | 18 מילים

— המשך —

אני אגיד למה דילגתי עליהם. אני יכולה להקריא אותם ולהסביר אותם, לדעתי הסעיפים האלה קשורים לדיון על היעדים.

דברי דובר/ת #169 | 18 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

נכון.

דברי דובר/ת #171 | 1 מילים

— המשך —

נכון.

דברי דובר/ת #171 | 1 מילים

◂ 170 הפסקות — לחצו להצגה

זה נראה לי יותר התיקון בהצעת החוק.

דברי דובר/ת #342 | 7 מילים

— המשך —

זה נראה לי יותר התיקון בהצעת החוק.

דברי דובר/ת #342 | 7 מילים

◂ 104 הפסקות — לחצו להצגה

בג"צ, הוא אמר, בשאלה האם לספור את תלמידי הישיבות החרדיות הגבוהות, נאמר בפסק הדין כי: ראיתי לנכון, אומרת המשנה לנשיאה נאור, לפרש את הנתונים לטובת המדינה ולקבל את טענתה כי במניין המתגייסים יש לכלול גם מתגייסים שלמדו בישיבות חרדיות גבוהות. המדינה הבהירה כי הכוונה היא למי שלומדים בישיבה חרדית גבוהה ומקיימים אורח חיים חרדי, אך אינם עומדים בהגדרה של בוגר מוסד חינוך חרדי. היא מבינה את זה מתוך התיבה 'תלמידי ישיבות', כך אנחנו מבינים את זה. לכן אם מסירים את התיבה הזאת, תלמידי ישיבות, חלק מהאוכלוסייה שנספרה בעבר אולי לא תוכל להיספר שוב. זה דבר שצריך לבדוק אותו.

דברי דובר/ת #447 | 98 מילים

— המשך —

דברי דובר/ת #447 | 98 מילים

◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה

זה פסקה אחרת. גם זה נאמר.

דברי דובר/ת #458 | 6 מילים

— המשך —

זה פסקה אחרת. גם זה נאמר.

דברי דובר/ת #458 | 6 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

את מדברת על משהו אחר. אני מדברת על זה שנוער חרדי נושר בהגדרה הקודמת של פרק ג'1 לא היה בתוך החוק, לכן בג"צ אמר שאם זה לא בתוך החוק לא ניתן לספור. כרגע הצעת החוק הממשלתית, גם בנוסח הכחול וגם בנוסח שהניח יושב ראש הוועדה, מכלילה את נוער חרדי נושר, במובן הזה ניתן מענה בזה שההגדרה הזאת בפנים.

דברי דובר/ת #460 | 58 מילים

— המשך —

דברי דובר/ת #460 | 58 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אנחנו שאלנו שאלה אחרת. אני שאלתי על הורדת תלמידי ישיבות ועל זה צריך לקבל תשובה.

דברי דובר/ת #462 | 15 מילים

— המשך —

אנחנו שאלנו שאלה אחרת. אני שאלתי על הורדת תלמידי ישיבות ועל זה צריך לקבל תשובה.

דברי דובר/ת #462 | 15 מילים

פרוטוקול 518 — 2025-12-23 (29 דברי דובר/ת)

אני אעזור. התשובה צריכה להיות לא רק בסעיף 26ד, היא צריכה להיות לאורך כל סעיפי החוק.

דברי דובר/ת #237 | 16 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לכן התשובה היא בעמדתנו ביחס להשמטה של "בהתחשב בהיקף הכוחות הסדירים". זה אחד מהמענים שצריכים להיות. זה שאלה של צמצום.

דברי דובר/ת #239 | 20 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני חושבת שצריך לבחון את השאלה שלך ביחס לכל ההסדרים שייקבעו בסופו של דבר בהצעת החוק. אנחנו עכשיו בדיון על סעיף 26ד. לדעתי השאלה שלך לא יכולה להתמצות או לקבל תשובה מלאה רק ביחס לסעיף הזה.

דברי דובר/ת #241 | 36 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לכן עמדתנו ניתנה ביחס - - -

דברי דובר/ת #243 | 7 מילים

◂ 1077 הפסקות — לחצו להצגה

הסעיף קובע שלא יינתן דח"ש. התנאים הנוספים האלה רלוונטיים גם לישיבות הסדר ולישיבות גבוהות ציוניות. וגם לפרק ג'1. אז למשל אחד מהתנאים הנוספים זה בנוסף לתנאי דחיית השירות צריך ללמוד באופן סדיר מיום שמלאו 16 שנים לפחות במוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותי ייחודיים ומשויך לקבוצה תרבותית ייחודית, כהגדרתה בפסקה 1. כלומר, צריך ללמוד מגיל 16.

דברי דובר/ת #1321 | 59 מילים

◂ 55 הפסקות — לחצו להצגה

התנאי של גיל 16.

דברי דובר/ת #1377 | 4 מילים

◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה

חוץ מהתנאי הזה של למד או לומד באופן סדיר מיום שמלאו לו 16 במוסד חינוך תרבותי ייחודי, כמו שהקראתי מקודם. תנאי חלופי, כן? הוא למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי ונבחן או מתעתד להיבחן אם טרם השלים את לימודיו בשני מקצועות לפחות. האחד מהם תנ"ך והשני תלמוד, תושב"ע או לימודי יהדות. או התלמיד ייבחן באחד משני המקצועות בהיקף של שלוש יחידות לימוד לפחות בבחינה חיצונית ובמקצוע השני בהיקף של חמש יחידות לימוד, מתוכן ניתן להיבחן בשתי יחידות לימוד בבחינות פנימיות.

דברי דובר/ת #1383 | 87 מילים

◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה

לא, הם לא מתייחסים לבוגר מוסד. הם מתייחסים לתנאים נוספים לקבלת הדח"ש. ואמרתי שחוץ מהתנאים שקבועים בסעיף עצמו בחוק קבועים תנאים נוספים.

דברי דובר/ת #1396 | 22 מילים

◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה

לא. אז דיברתי על זה. צריך להתקיים אחד מאלה. אז אמרתי, למד או לומד מגיל 16. למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי.

דברי דובר/ת #1408 | 29 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני קוראת מתקנות שירות ביטחון, תנאים נוספים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות והוראות שונות. מ-2017. את תקנה מס' 2 שנקראת תנאים מוקדמים.

דברי דובר/ת #1410 | 21 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אז אמרתי, למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי. ונבחן או מתעד להיבחן אם טרם השלים את לימודיו התיכוניים באופן הזה: בשני מקצועות לפחות. האחד מהם תנ"ך והשני תלמוד, תושב"ע או לימודי יהדות. (ב) התלמיד ייבחן באחד משני המקצועות בהיקף של שלוש יחידות לימוד לפחות בבחינה חיצונית ובמקצוע השני בהיקף של חמש יחידות לימוד, מתוכם ניתן להיבחן בשתי יחידות לימוד בבחינות פנימיות.

דברי דובר/ת #1412 | 68 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

נכון, "(ב). על אף האמור בתקנת משנה (א) יכול שיינתן צו דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון אף שלא התקיימו בו התנאים הקבועים בה, ובלבד שהוא מקפיד לנהל אורח חיים דתי הכולל שמירה על כשרות ושבת והוכר כחוזר בתשובה לפי פקודות הצבא."

דברי דובר/ת #1416 | 41 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אלה התנאים הנוספים.

דברי דובר/ת #1418 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

כן.

דברי דובר/ת #1420 | 1 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הוא יצטרך לתקן.

דברי דובר/ת #1422 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא, הן בתוקף לגבי האוכלוסיות האחרות.

דברי דובר/ת #1424 | 6 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

שר הביטחון יכול לקבוע תנאים נוספים, לתקן את התקנות ולאשר אותן בוועדת החוץ והביטחון ולקבוע עוד תנאים מלבד אלה.

דברי דובר/ת #1427 | 19 מילים

◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה

הוא לא יכול לסתור את התנאים הקבועים בחוק. החוק מאפשר לו להוסיף תנאים נוספים בתקנות באישור הוועדה.

דברי דובר/ת #1442 | 17 מילים

◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה

ככל שזה לא סותר את החוק אז אני לא יודעת.

דברי דובר/ת #1447 | 10 מילים

◂ 67 הפסקות — לחצו להצגה

את אומרת שהתנאים הנוספים צריכים להיות בחוק?

דברי דובר/ת #1515 | 7 מילים

◂ 934 הפסקות — לחצו להצגה

ב-(ג) כתוב שהוא צריך לחזור על התהליך ולהגיש את כל ההתחייבויות.

דברי דובר/ת #2450 | 11 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

לא, יש עוד סעיפים.

דברי דובר/ת #2453 | 4 מילים

◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה

היעד לא.

דברי דובר/ת #2463 | 2 מילים

◂ 159 הפסקות — לחצו להצגה

לא, אבל זה ב-(2).

דברי דובר/ת #2623 | 4 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הוא צריך להצהיר בכתב הניתן לפי סעיף 15 כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) - - -

דברי דובר/ת #2625 | 17 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

שהוא לא עוסק.

דברי דובר/ת #2628 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לפי חוק זה.

דברי דובר/ת #2630 | 3 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

הוא צריך להצהיר שהוא קיים את חובותיו להתייצבות לרישום ובדיקה.

דברי דובר/ת #2633 | 10 מילים

◂ 70 הפסקות — לחצו להצגה

13(2) זה יוצא צבא אישה.

דברי דובר/ת #2704 | 5 מילים

פרוטוקול 520 — 2025-12-28 (1 דברי דובר/ת)

וגם בהיבטים התאגידיים שאתם מציינים, הכנסתם במקומות הרלוונטיים, אז בשעתו, בהצעות החוק הקודמות, איפה זה נכון להתייחס לישיבה כעמותה וכו'? הטענה הזאת של יעד שהיא בעייתית בגלל שאין בה היבטים תאגידיים היא לא נטענה מעולם. היא נטענת טענה ראשונה.

דברי דובר/ת #415 | 39 מילים

פרוטוקול 522 — 2025-12-28 (8 דברי דובר/ת)

טוב, אני בעמוד 12 להצעת החוק.

דברי דובר/ת #611 | 6 מילים

◂ 283 הפסקות — לחצו להצגה

היו"ר בועז ביסמוט:

קדימה, סעיף טו, לא להפריע.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, מטי צרפתי, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי:

תודה רבה אדוני יושב-הראש. רגע, אולי נחכה ליועצת המשפטית.

היו"ר בועז ביסמוט:

הינה, היא פה. היא פה. וגם איילת פה. - - -

מטי צרפתי הרכבי:

אנחנו עכשיו דנים בסנקציות של הציר המוסדי, לא על הפרטי. אי אפשר להגדיר ביעדים את השירות האזרחי-הביטחוני כי זה מוריד את העמידה ברף. במקום 75% למשל זה יהיה 67%. זה לא שירות סדיר ולכן חייבים לגרוע את זה. ושוב, גם היעדים האלה לא לוקחים בחשבון את צורכי הצבא. דווקא המילים של רח"ט תומכ"א חידדו ואנחנו אומרי...

ינון אזולאי:

ממש לא, זה 67%. אתם חוזרים על הטעות הזאת פעם אחר פעם. 75% סך הכול זה שלילה מוחלטת. מעל זה או יותר נכון מתחת לזה יש שלילה של כפל. זה חשוב להגיד את זה. כלומר מחמש האחוזים השניים זה מתחיל כבר שלילה בכפל.

מטי צרפתי הרכבי:

בשנה הראשונה מאחר והחוק הזה הוא כזה שנוי במחלוקת ואם רוצים לחזק אולי את אמון הציבור בחוק אז בשנה הראשונה זה לא צריך להיות כל כך נמוך. זה צריך להיות יותר גבוה. אני שואלת מתי בפועל תתרחש הסנקציה הכספית הראשונה כי לפי הבנתי זה לא יתרחש באותה שנה, ייקח לזה.

מירי פרנקל-שור:

אם לא תהיה עמידה ביעדים זה יקרה בינואר 2028.

מטי צרפתי הרכבי:

שזה הכסף הגדול, בינואר 2028 זה נראה לי בעצם כשנה וחצי אחרי כניסת החוק לתוקף.

מירי פרנקל-שור:

שנתיים. אנחנו בינואר.

ינון אזולאי:

ואם ביולי לצורך העניין – ביולי 2027 – בעצם ייווכח שלא עמדו ביעדים אז מתי יופסק התקצוב?

מטי צרפתי הרכבי:

בינואר 2028.

ינון אזולאי:

אז הוכח כבר שאפשר גם לעשות את זה באמצע שנה. - - -

מירי פרנקל-שור:

לא, מה אתה אומר?

עמוס צייאדה:

התמיכה משולמת לפי שנת תקציב ובאמת נכון להפעיל את ההפחתות או את כל מה שרוצים להפעיל בשנת התקציב שבין ינואר לדצמבר. התקופה שמיולי עד דצמבר היא תקופה שתידרש להיערכות.

מטי צרפתי הרכבי:

מדובר על ינואר 2028 ואני חייבת לומר משהו ואני מאוד נזהרת. אני מאוד נזהרת אדוני יושב הראש ואני משתדלת תמיד שהשיח יהיה מאוד ענייני ובאמת לא נכנסת לשיקולים פוליטיים אבל בשנת בחירות כשאנחנו יודעים איזה לחצים מושקעים או נטענים על הרכב הקואליציה מצד הסיעות החרדיות, העובדה שהסנקציות מתחילות בעצם בעוד שנתיי...

מירי פרנקל-שור:

יכול להיות שאפשר לשקול.

מטי צרפתי הרכבי:

את מבינה את הטיעון שלי? הטיעון שלי אני אומרת את זה בזהירות אבל זה שנה רגישה. - - -

מאיר פרוש:

ואם התשובות לא יהיו ברורות? מה נעשה אז?

מירי פרנקל-שור:

הן חייבות להיות ברורות.

מאיר פרוש:

אז למה מחכים ליולי? - -

מטי צרפתי הרכבי:

אני פשוט מרימה דגל לגבי שיקולים.

ינון אזולאי:

אנחנו באמצע שלישון. אנחנו יודעים שאי אפשר, זה מה שיוצא. אין לך משהו אחר.

מירי פרנקל-שור:

למה? אני יכולה. צריך לשמוע את רח"ט תומכ"א. אם אפשר יעד באמצע במקום שנה וחצי.

שי טייב:

צריך לשנות את שיטת הספירה, נתחיל בזה עוד פעם. בלי לשנות את שיטת הספירה, בלי לדעת בכל נקודת זמן מי היה הבן אדם שהתגייס ולא בדיעבד של העברת נתונים אי אפשר לקיים מודל שונה. גם היעד ששמים פה לסיים ב-30 ביוני ולתת דיווח על הספירה תוך חודש אחד שכתוב אם אני זוכר, עד 1 באוגוסט אני אומר לכם הוא כמעט בלתי אפש...

משה טור פז:

מה אתה מציע?

שי טייב:

הצעתי את זה כבר בסעיפים הקודמים. - - - מתחילים את השנתון כשיודעים מי האנשים, יודעים מי בבריכה.

ינון אזולאי:

אבל אי אפשר כי זה אתה עוד פעם, דיברנו על זה בבוקר כשלא היית. זה מכסה.

שי טייב:

זה לא קשור למכסה.

ינון אזולאי:

בטח שזה קשור. כשאתה רוצה אחוזים בגילאים מסוימים אתה בעצם אומר אני רוצה.

מטי צרפתי הרכבי:

נכון, שזה המנגנון הנכון יותר.

ינון אזולאי:

בוודאי. כי אתה אומר אני רוצה 30% לגילי 18, לזה אתה מתכוון נכון?

שי טייב:

לא, לא, זה לא מה שאמרתי. אני אסביר. ילידי 2007 הגיעו לגיל 18, יודעים מי מהם נחשבים חרדים על פי משרד החינוך, על פי הקווים שתקבעו בחוק בזה.

ינון אזולאי:

הכוונה מה שביקשת בדיעבד.

שי טייב:

בדיעבד אני רוצה את זה, כן. אני רוצה את זה על כל השנתון ואז אני אוכל לדווח לכם.

מטי צרפתי הרכבי:

ואז יהיה אפשר לקצר את לוחות הזמנים?

שי טייב:

כן.

מטי צרפתי הרכבי:

ואז יהיה אפשר לקצר לוחות הזמנים. לוחות זמנים של עוד שנתיים במעלה הזמן הוא לא הוגן ברמה הציבורית.

שי טייב:

יהיה אפשר גם לנטר כל הזמן את ההתקדמות.

משה טור פז:

נכון. אני מבין שבכל הכיתות, כך אני מכיר, יש מערכת ניהול של משרד החינוך שבה המוסדות ממופים לפי המגזר שלהם. כלומר יש פיקוח חמ"ד, פיקוח חרדי וכו'. מה שבעצם אם אני מבין נכון שי מבקש פה זה המערכת של נגיד י"א-י"ב תהיה פתוחה לו או תוגש לו כמו שהוגשה לו עכשיו על בסיס קבוע. אתה צריך את זה פעם בשנה או מערכת ...

שי טייב:

אני צריך שפעם בשנה - - - אנחנו נקבע מי הם בני ה-18 של שנת הלידה לצורך הדוגמה 2007, לפי הקריטריונים שאתם תקבעו בחוק ואז נדע מי האנשים שברגע שהוא התגייס יהיה גלינג הוא התגייס, הוא חרדי.

שרון ניר:

זה מה שהוא מבקש שנים.

משה טור פז:

שי אתה צריך את כולם?

מטי צרפתי הרכבי:

ואז יעדי הגיוס ברורים.

שרון ניר:

את כולם.

שי טייב:

אני צריך שיגידו לי, רגע שנייה. אני לא צריך את כולם. אני צריך שיגידו הנה זה נניח סתם לדוגמה שיש בני 18 במדינת ישראל, 150,000 אנשים נניח. אני צריך שיגידו לי מתוכם הנה ה-28,000, 30,000 גברים ונשים שמוגדרים חרדים. נשים, נשים אותן בצד זה לא רלוונטי לצורך החוק הזה. הנה 15,000 הגברים שעומדים בקריטריונים שא...

שרון ניר:

למה לא הפוך? - - - למה שאנחנו מדברים על זה כל כך הרבה זמן שאם יהיה לך את כל הנתונים, שנת 2005 את כל הנתונים של כולם. הרי זה קיים. משרד החינוך יוכל להתייחס לזה.

שי טייב:

כי יש פה נוסחה. שרון.

שרון ניר:

ומי שנכנס בתוך הצינור הזה של גיל 18-14 לפי ההגדרה שקובעים פה הקואליציה – אני כמובן לא מקבלת אותה אבל הם קובעים אותה – יידלק לך שהם עונים על הקריטריונים ואז תוכל לדעת שהמניפה הרבה יותר גדולה.

שי טייב:

זה מה שאמרתי. - - -

אלעזר שטרן:

בועז אתה יכול להסביר לי מה קורה פה בדבר הזה?

היו"ר בועז ביסמוט:

מה זה מה קורה פה?

אלעזר שטרן:

אני מרגיש כמו הארי פוטר או שר הטבעות, איזה מדע בדיוני. נראה לכם שבאמת יבואו? שאנחנו מקדישים את כל הזמן הזה לכל אם אחד, שניים, מתי. מי חושב שיבואו המספרים האלה ככה?

שרון ניר:

כן, אבל האם זה מוגדר בחוק? - - - אדוני רק אני רוצה לדעת שזה מוגדר בחוק. כי אם זה מוגדר בחוק, קודם כל התחלנו ללמוד נתונים. לצורך העניין קבענו מאגר נתונים ראשוני שממנו אפשר לצאת. השאלה שלי האם זה באמת מוגדר בחוק? לדעתי מי שצריכה לתת על זה את התשובה זו היועצת המשפטית. אנחנו כרגע מבינים שנכון לשנת – הו...

מירי פרנקל-שור:

אנחנו דיברנו על זה.

שרון ניר:

אז לא, אני רוצה שזה ייאמר לפרוטוקול. לא. לא, זה חשוב לי להבין את זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אבל נגיע אלייך.

שרון ניר:

בבקשה. - - - לא, אף פעם זה לא נאמר בצורה ברורה לפרוטוקול. אם זה נאמר אז כדאי שישתפו.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר, מטי צרפתי להמשיך.

מטי צרפתי הרכבי:

טוב, אז שוב אני אומרת אנחנו חייבים למצוא איזשהו מנגנון שבו הסנקציה המוסדית תינתן בציר זמן יותר ריאלי. אני רוצה לשאול לגבי השם של הסעיף, הפחתת תמיכה בישיבות. למה משתמשים במונח הפחתה? כי בעצם מדובר על ביטול. אני שואלת כי בהמשך כתוב לא תינתן תמיכה לישיבה. זאת אומרת זה דיכוטומי, זה אפס או אחד מבחינת הסנ...

מירב כהן:

לא הבנתי, עוד הפעם.

מטי צרפתי הרכבי:

אני אומרת המילה הפחתה, אם מקצצים בגין תלמיד מסוים אז זה ביטול התמיכה. זה לא הפחתת התמיכה.

ינון אזולאי:

ברמת המוסד זו הפחתה.

מטי צרפתי הרכבי:

ברמת המוסד זו הפחתה יחסית אבל בסדר. אבל אני אומרת זה חשוב מאוד שזה לא, בסדר.

מירי פרנקל-שור:

לא, כתוב "לא תינתן תמיכה בעבור" - - - השאלה בעבור ישיבה שיש שם תלמידים למשל, נגיד גיל הפטור יהיה 26, זה מעבר לגיל הפטור. התקציב יופחת רק במי - - -

מטי צרפתי הרכבי:

רק בחלק היחסי, כן.

ינון אזולאי:

ברור, למי שכלול בתוך גיל הפטור.

מטי צרפתי הרכבי:

כן. אבל למעשה מדאיגה אותי המילה הפחתה כי מבחינתי זה ביטול אותו חלק יחסי של אי-העמידה ביעד. אני שואלת אם יש מוסד ששוב ושוב לא עומד ביעדים למה אין מנגנון או לא מוצע מנגנון גם של סנקציה שלילית? זאת אומרת לא רק אחד לאחד על אי-עמידה ביעד. אם הוא חוזר ולא עומד וחוזר ולא עומד.

ינון אזולאי:

זה לא על מוסד מסוים זה סך הכול על הכול. אז את לא יכולה להפעיל את זה על מוסד מסוים שאם הוא לא עומד ביעדים כי היעדים הם כלליים ולא על כל מוסד.

מטי צרפתי הרכבי:

זה הנושא הבא שלי שמאוד מטריד. רק אני רוצה עוד משהו לומר. מה מבטיח לנו שהיעד לא יתייצב בסוף ל-90%? מה מבטיח לנו שזה לא יהיה בסוף 90 אחוז מהיעדים?

מירי פרנקל-שור:

זה הופך להיות ה-100. - - -

ינון אזולאי:

הסנקציה האישית שהיא בעצם מעלה.

מטי צרפתי הרכבי:

לא, לא יודעת. כי בגיל 26 הוא מקבל פטור ואז הכול זה סנקציות הרי לתקופת זמן מסוימת. אני שואלת מה מבטיח, אני חושבת שצריך כאן איזשהו מנגנון שיבטיח שה-90 לא יהפוך להיות ה-100%. יש כאן בסעיף (ב) - - -

מירי פרנקל-שור:

לא, כי באיזשהו שלב - זו אחת מההערות שלנו – באיזשהו שלב זה צריך להיות 100%. - - - שהוא לא יהפוך לרף.

ינון אזולאי:

לכן הסנקציה האישית ביחד עם זה היא מעלה את הרף.

מטי צרפתי הרכבי:

לא, אבל הסנקציה האישית היא בטלה בגיל 26.

ינון אזולאי:

מה זה משנה? הכול בגיל 26. מה זה קשור?

מטי צרפתי הרכבי:

גם הסנקציה הקולקטיבית.

ינון אזולאי:

כן, אז זה לא קשור ולכן הסננקציה האישית ביחד עם זאת מעלה את הרף. חלק מהמנגנון מעלה, אם אתה מחבר אותם. - - - היא בעצם משלימה ל-95%.

מטי צרפתי הרכבי:

ינון ברשותך אני רוצה להמשיך. כתוב כאן סכום שהופחת בהתאם - - -

ינון אזולאי:

אתה לא יכול להכניס קבוע. אתה יכול אחוז שניים תמיד לשחק.

מטי צרפתי הרכבי:

ינון ברשותך. כתוב כאן בסעיף (2)(ב) "סכום שהופחת בהתאם להוראות סעיף זה לא ישמש בשנה שבה הופחת לתוכנית המקורית". גם זה גבירותיי ואדוני מאוד מאוד עמום. זה אומר שהסכום לא ישמש בשנה שבה הוא הופחת? אני חושבת שצריך לעגן בצורה מפורשת בחוק שהשלילה הזאת גם לא תינתן בעתיד. זה לא באותה שנה אלא הגריעה הזו היא ...

מירי פרנקל-שור:

אמרנו את זה בהערות שלנו בסקירה ואנחנו גם חושבים שצריך לתת לזה מענה בחוק.

ינון אזולאי:

איזה מענה אתם חושבים שצריך לתת?

יעקב אשר:

ואם שנה אחר כך יעמדו ביעדים?

מטי צרפתי הרכבי:

אבל מה שהם הפסידו לאותה שנה הם לא יקבלו את זה בחזרה.

מירי פרנקל-שור:

אם שנה אחר כך הם עומדים ביעדים אז הם מקבלים את התמיכה.

מטי צרפתי הרכבי:

הם לא מקבלים רטרואקטיבית.

מירי פרנקל-שור:

אבל אתה לא יכול להגדיל.

יעקב אשר:

לא, לנצח נצחים הזה אני לא הבנתי מה.

מטי צרפתי הרכבי:

לא, כי אתה לא תקבל רטרואקטיבית. נגיד שנה אחרי זה אתה ב-100%.

ינון אזולאי:

אף אחד לא דיבר על רטרואקטיבית, לא דיברו פה על רטרואקטיבית. - - -

יעקב בליטשטיין:

מירי אבל זה מה שכתוב בסעיף ג. - - - כתוב במפורש שעל אף הוראת סעיף (13)(א) לא יתיר שר האוצר את השימוש - - - -

מירי פרנקל-שור:

לא, זאת אומרת אם נשאר לך כסף.

מטי צרפתי הרכבי:

לא, זה עודפים.

מירי פרנקל-שור:

אתה לא יכול להעביר את זה לשנה הבאה. אבל להבנתנו חסרים פה שני דברים. אחד, שאתה לא יכול לשפות אם שנה לאחר שלא הייתה עמידה ביעדים כן יש עמידה ביעדים אז אתה לא יכול לשפות אותם, זה דבר אחד.

ינון אזולאי:

אבל סעיף ב אומר לך סכום שהופחת בהתאם להוראת סעיף זה לא ישמש בשנה שבה הוא מופחת - - וסעיף ג בא להגדיל לך ולעגן לך את זה.

מירי פרנקל-שור:

לא, אתה מדבר על התוכנית. אנחנו אומרים שאחד שלא יכול להיות תקצוב ושתיים אתה לא יכול להגדיל את הערך.

יעקב בליטשטיין:

אבל מתוך מה את למדה שאת יכולה לפצות? זה כסף חדש, זה לא הכסף שהופקד.

מירי פרנקל-שור:

נכון, נכון. זה כסף חדש.

יעקב בליטשטיין:

מהיכן אתם למדים שאתם יכולים לפצות?

מטי צרפתי הרכבי:

כי קודם כתוב שהסכום שהופחת - - -

מירי פרנקל-שור:

אתה יכול לפצות. לכן אנחנו אומרים - - -

יעקב אשר:

יש לך סעיף כללי על פיצויים.

מירי פרנקל-שור:

סעיף ב, וסעיף ג לעמדתנו לא נותן את המענה לזה.

דרור גרנית:

הכנסת לא כובלת את עצמה במובן הזה שבשנה הבאה היא יכולה להגדיל את התקציב השנתי ואת הסעיף התקציב הרלוונטי לתוכנית הספציפית בתוך סעיף התקציב. במקום שיהיה בה 100 יהיה בה 150. זאת אומרת יש 150 עכשיו, יש גידול של 50% בתקציב שמתחלק מה שינפח את ערך הנקודה בפרט אם הוצאנו מהנקודה את "הראשים הנגועים", את חייבי ...

מטי צרפתי הרכבי:

יש שיפוי.

רום בר-אב:

גם אם אתה לא מוציא אגב.

דרור גרנית:

אבל אתה בעצם מקבל, היכולת לפרוץ את המנגנון כי בסוף זה כסף. זאת אומרת אין לו צבע. אז זה כסף אז אתה מזרים עוד כסף לתוך התוכנית, מנפח את ערך הנקודה.

ינון אזולאי:

זה מה שאומר לך סעיף ב. סעיף ב בעצם בא להגיד, בוודאי. תסתכל. - - -

יעקב בליטשטיין:

זה כסף שנופל, תסביר להם את זה.

רום בר-אב:

יש פה כמה אפשרויות.

יעקב בליטשטיין:

רגע, נציג משרד האוצר. זה לא כסף שנופל? בסוף שנה זה כסף שנופל. גמרנו, אתה לא יכול להשתמש בו.

רום בר-אב:

זה המנגנון שחל היום. הוא מדבר בעצם על המנגנון שחל היום. היום יש לדוגמה, אני זורק מספרים, 100 חייבי גיוס. בגינם יש 100 מיליון שקל שהם מוקפאים ושמים אותם בצד. הקושי במנגנון הזה כפי שגם תיארה היועצת המשפטית שאם סך תקציב התמיכות – אני סתם ממציא מספרים – הוא 1 מיליארד שקל, הקפאנו 100 מיליון שקל בצד, יש ל...

מירב כהן:

אז לסנקציה אין משמעות.

רום בר-אב:

ואז מה שקורה שגם גדל התשלום המוקפא בגין אלה שהם חייבי גיוס ובאמת שמים יותר כסף בצד אבל גם גדל הסכום שאינו מוקפא בגין האנשים שלומדים בישיבה שהם גם חייבי גיוס ובפועל.

שרון ניר:

מסלול עוקף.

רום בר-אב:

יש תקצוב צולב שמשפה על הכסף שהוקפא.

שרון ניר:

מסלול עוקף.

מטי צרפתי הרכבי:

זו תמיכה.

רום בר-אב:

לכן נדרש פה מנגנון שגם חוסם את הוספת התקצוב הנוסף, גם חוסם מבחני תמיכה או דרכים נוספות להעברת כסף למוסדות.

יעקב אשר:

יש סעיף כללי לעניין הזה.

רום בר-אב:

לא, הסעיף הכללי מתייחס לכסף המוקפא. זה כסף חדש.

מטי צרפתי הרכבי:

לפיכך אני רוצה לקדם את הנקודה.

יעקב אשר:

לא, הוא מתייחס לתוספות מעבר.

רום בר-אב:

זה מתייחס לכסף המוקפא. - - - ורק נקודה נוספת, זה חייב להתייחס גם לשנה הנוכחית, לשנת התקציב שבה עושים וגם לשנה שלאחר מכן כי הסנקציה פה היא בדיעבד על השנה שהייתה. צריך להתייחס לשתי שנות התקציב האלה. זה אירוע מאוד מורכב. אני לא יודע אם זה הפורום לדון בו. אני אשמח להעמיק בזה באופן פרטני. - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע, לא ביחד.

רום בר-אב:

צריך להתייחס להרחבה של ערך הנקודה הכללי, להרחבה של התשלום בגין חייבי הגיוס, להרחבה של התשלום בגין אלה שאינם חייבי גיוס, למבחני תמיכה נוספים לישיבות ולשנים, לשנה הנוכחית, לשנה הבאה. זה קונסטלציה שלמה שצריך לתפור אותה ובסוף בשורה התחתונה שלא יהיה אפשר להעביר כסף נוסף למוסדות שיפצה על זה בכל מיני דרכי...

מטי צרפתי הרכבי:

אני רק רוצה שוב לציין את שתי הנקודות שהטרידו אותי לגבי הסנקציות. אחת, לוודא שזה לא ישמש בשנה שבה הופחת זה לא ישמש בכלל. לא קשור לשנה שזה בה הופחת. זה לא יינתן לעולם כפיצוי ושניים להבטיח שלא יימצא מנגנון עוקף קיצוץ במסגרת תקציבים נוספים שאפשר להחליט עכשיו לשפות. חייב להיות מנגנון שלא מאפשר מעקפים תק...

רום בר-אב:

אני יכול להתייחס רגע?

היו"ר בועז ביסמוט:

תכף, מטי תסיים.

מטי צרפתי הרכבי:

היעדים שמוצגים לנו כאן הם יעדים ברמה הלאומית, ברמה הכללית. לא ברמת ישיבה. הסנקציה היא ברמת ישיבה אבל היעדים הם ברמה לאומית. אני רוצה לשאול האם ייתכן שתהיינה ישיבות שלא עומדות ביעדים אבל כל המדינה כן תעמוד ביעדים? ומה יקרה אם השאר יהיו ישיבות טובות שיעשו את העבודה שלהן ויעמדו ביעדים ונניח אפילו מעבר...

יעקב אשר:

הישיבות לא מחויבות ליעדים.

אלעזר שטרן:

זה הבלוף. למה את מגלה את זה? זה בגדי המלך החדשים. - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא לעניין. - - -

מטי צרפתי הרכבי:

התקציב נגרע מהישיבה. - - - יש תלמידי ישיבה - - -

אלעזר שטרן:

היא מגלה שהמלך עירום.

היו"ר בועז ביסמוט:

טוב, אם כך, רצית לדבר? כן בבקשה, נרגיע אותם ונחזור אליה.

מטי צרפתי הרכבי:

היעד הוא יעד כללי. אתה מבין את השאלה שלי?

היו"ר בועז ביסמוט:

שנייה מטי. עמוס, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי:

לא, אני שואלת אם היעד הוא יעד - - -

מירי פרנקל-שור:

הוא יעד כללי לכל הישיבות.

מטי צרפתי הרכבי:

לכל הישיבות ביחד כאמבטיה. - - - אז אני שואלת האם יש מצב שבעצם יעמדו ביעדים ברמה, באמבטיה של איך לא יודעת איך לקרוא לזה.

אלעזר שטרן:

לא, יקראו לסרבנות ויקבלו כסף.

מטי צרפתי הרכבי:

ותהיינה ישיבות שיהיו רחוקות מיעדי הגיוס.

היו"ר בועז ביסמוט:

ברור. בבקשה, ברור.

אלעזר שטרן:

זה לא נורמלי.

מירי פרנקל-שור:

אבל אין יעדים לישיבה.

מטי צרפתי הרכבי:

בסדר.

שרון ניר:

אולי זו הלקונה.

ינון אזולאי:

אבל זו לא שאלה אליו. אין יעדים לישיבה בחוק. היעדים הם כלליים.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, בבקשה תענה. אני רוצה שקט עכשיו, אני רוצה לשמוע אותו. רגע.

מטי צרפתי הרכבי:

לא הבנתי מה ייגרע מתוך הישיבה הספציפית ביעדים אם היעדים הם לאומיים.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, הבנתי. בבקשה, מטי. מטי. בבקשה. תענה.

עמוס צייאדה:

אני חולק כאן על חברי רום. כתוב בסעיף ב' סכום שהופחת בהתאם להוראות סעיף זה לא ישמש בשנה שבה הופחת.

מטי צרפתי הרכבי:

בשנה שבה הופחת, ובשנה שאחריה?

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע. רגע, רגע.

עמוס צייאדה:

אם תסתכלו בסעיף הבא, בסעיף ג', תראו שגם בשנה הבאה הכסף הזה לא יתווסף. רום אמר "טוב אולי יוסיפו במקום לדוגמה 1.5 מיליארד, ישימו 3 מיליארד שקלים בתקציב ויעקפו את זה. אבל בשנה שעברה לפני החלטת בג"ץ ערך נקודה – שזה מה שמקבל תלמיד רווק – הוא 470 שקלים לתלמיד. בשנת 2025 התקציב שנקבע הוא נקבע כזה שמאפשר מש...

מטי צרפתי הרכבי:

אין בעיה לרשום.

אלעזר שטרן:

אבל למה זה כתוב בסעיף הזה?

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע. - - -

עמוס צייאדה:

רגע, זה לא כתוב אבל אפשר לחשוב פה המון דברים איך סוגרים ואיך עוקפים מכל הכיוונים. אם אנחנו חושבים שהממשלה תוסיף פה כסף פי שניים, פי שלושה, בסדר זה עניין אחר. אגב, אם יורשה לי.

משה טור פז:

זו הצהרה?

היו"ר בועז ביסמוט:

זה די מתבקש עמוס.

ינון אזולאי:

לא, אבל עובדה שלא מאשרים. גם את הקיים לא אישרו. אני יודע מה היה עם התקציב האחרון. יש עוד כסף בפיקוח שלא שילמתם אותו.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מבקש לשמוע את הדובר, לא להפריע.

מירב כהן:

אבל היום אין לך חוק בתוקף אז אי אפשר להעביר.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, בבקשה. - - - אבל תאפשרו לו לסיים.

עמוס צייאדה:

אני רוצה רק לתת פרופורציות. - - - אני לא מביע כאן שום דעה על היעדים ועל דברים שלא בסמכותי, אני פקיד. אני לא מתבלבל. אבל 470 או 400 השקלים שמשלמים היום, אפילו 500 השקלים, קחו תלמיד במכינה. אין בעיה, אתם יכולים להגיד לי הוא משרת, הוא תלמיד בישיבת הסדר. התעריפים של תלמיד במכינה זה מעל 3,000 שקלים לשנה....

משה טור פז:

עמוס בכסף הקואליציוני השנה יש 6 מיליארד שקלים. למה אתה חושב שזה לא ריאלי? - - -

מירב כהן:

עמוס אי אפשר לבנות על זה שמשרד המשפטים יבלום את ההוצאה הכספית. - - -

עמוס צייאדה:

ערך הנקודה, רגע. יכול להיות. אבל ערך הנקודה בשנת 2024 - - -

מירב כהן:

זאת לא תוכנית עבודה.

עמוס צייאדה:

לפני בג"ץ הוא כמו ערך הנקודה ב-2008. יש פה שחיקה מאוד מאוד גדולה בתעריפים ואנחנו מדברים פה - - -

מירי פרנקל-שור:

אבל אנחנו מדברים פה עכשיו על עיגון נורמה.

עמוס צייאדה:

בסדר, יכול להיות שכן. אני רוצה להתייחס לעוד נקודה אחרונה. בהוראת המעבר יש משהו יותר מעניין או יותר בעייתי לדעתי.

מירי פרנקל-שור:

אבל לא צריך להגיע להוראת המעבר. - - -

עמוס צייאדה:

היא אומרת שברגע שהחוק ייכנס לתוקף ישלמו בעד חייבי הגיוס מחצית מהתעריף ורק אחר כך מתישהו ב-2028 יחזירו להם את הכסף. תראו, בעולם - - -

מירי פרנקל-שור:

אם עמדו ביעדים.

עמוס צייאדה:

כן, אם הם יעמדו ביעדים. אבל אנחנו בעולם של שנת תקציב ושנת תמיכה ולא מעבירים כסף משנה לשנה.

מירי פרנקל-שור:

נדון בזה.

עמוס צייאדה:

גם מבחינה עקרונית לא עושים את הדברים האלה וגם מבחינה יישומית, לא עושים את זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

נדון בזה.

מטי צרפתי הרכבי:

אני מצטערת שאני לא מבינה. שתי נקודות אני לא מבינה. אם היעד הוא יעד לאומי איך ניתן את הסנקציה ברמת הישיבה? אני שואלת. אני לא מבינה איך מחליטים? ברמה הלאומית עמדו ב-50%. עכשיו צריך לקנוס במידה מסוימת. איך זה יורד לרמת הישיבה?

מירי פרנקל-שור:

ברמת התלמיד.

מטי צרפתי הרכבי:

זה ברמת התלמיד? זאת אומרת יש מספר תלמידים וכל תלמיד שמשויך לישיבה הספציפית הזאת?

מירי פרנקל-שור:

לא משנה הישיבה. - - - הישיבה בכלל לא משנה. - - - יש לך סך הכול כולל סכום.

מטי צרפתי הרכבי:

כן אבל אז יכולה להיות ישיבה שלא גייסה ולו תלמיד אחד.

ינון אזולאי:

אבל זה לא קשור, עוד פעם זה לא קשור לישיבה.

מטי צרפתי הרכבי:

אבל הישיבה נפגעת. לא, אני שואלת. - - - אז מי נפגע?

מירי פרנקל-שור:

התלמיד.

מטי צרפתי הרכבי:

אבל התלמיד זה הישיבה. רגע, אבל התלמיד זה הישיבה. הישיבה מקבלת בגין התלמידים שלה.

מירי פרנקל-שור:

היא צריכה להעביר אותו לתלמיד.

דרור גרנית:

היא לא צריכה.

מירי פרנקל-שור:

היא לא צריכה?

דרור גרנית:

היא צפויה. היא לא מחויבת.

מירי פרנקל-שור:

אבל המלגה לתלמיד.

מטי צרפתי הרכבי:

הישיבה מקבלת פר תלמיד.

אלעזר שטרן:

מי משלם לראש הישיבה?

דרור גרנית:

הנחת העבודה היא שהם משלמים, מעבירים את הכסף לתלמידיהם. הם לא מחויבים בדין. זה במערכת היחסים הפנימית הפרטית.

ינון אזולאי:

או שמורידים מהסכום של הלימודים.

מטי צרפתי הרכבי:

אז איך הישיבה לא, הישיבה תקבל פחות לפי איזה מפתח? לא הבנתי.

ינון אזולאי:

או שמורידים מסכום הלימודים כי לולא זה היו מעלים לך את הסכום של הלימודים, אז אוטומטית זה מגיע.

מטי צרפתי הרכבי:

אני פשוט לא מבינה את זה. זה לא ברור לי מהטקסט.

מירי פרנקל-שור:

ערך נקודה.

אלעזר שטרן:

אבל למה רק על ערך נקודה? על איך ישיבה חיה.

היו"ר בועז ביסמוט:

הוא יסביר.

דרור גרנית:

רגע, אני רק רוצה להגיד משהו ניסוחי לגמרי שבסעיף 1 לא תינתן תמיכה לישיבה בעבור לימודי תלמיד שקיבל צו תחילת שירות לפי פרק זה. כי באותו מבחן תמיכה יש תלמידי ישיבות הסדר למשל, שמקבלים דחיית שירות שלא מכוח פרק זה ואנחנו לא רוצים לפגוע – אני מאשר – אבל מבחן התמיכה הוא אחד לכל מוסדות הלימוד התורניים ולכן ח...

ינון אזולאי:

לא יחולו על ישיבות ההסדר.

דרור גרנית:

לא יחול על מי - - -

אלעזר שטרן:

לא אבל אם אני לא טועה, דרור אם אני לא טועה פעם בישיבות ההסדר נתנו נקודה יותר, עמוס לא?

ינון אזולאי:

הם מקבלים, הם מקבלים יותר.

עמוס צייאדה:

מה השאלה?

אלעזר שטרן:

ערך הנקודה נתנו יותר?

עמוס צייאדה:

כן.

ינון אזולאי:

ערך הנקודה שלהם יותר.

דרור גרנית:

רגע, ערך הנקודה לצורך הדיון הוא 470 שקלים. אז אומרים בישיבה החרדית כל תלמיד מקבל נקודה אחת.

אלעזר שטרן:

נכון, ובישיבת הסדר 1.5 נקודות. אני יודע. אני יודע, זה מה שאמרתי. - - -אבל ממה הישיבה חיה?

דרור גרנית:

הישיבה יכולה לחיות גם מתרומות.

אלעזר שטרן:

לא, חוץ מתרומות. מכספים של התמיכה, ממה היא חיה?

עמוס צייאדה:

לצורך העניין ישיבה חרדית – זה הפוקוס כאן – התמיכה של המדינה היא יחסית נמוכה. כלומר בין אם זה 400 או 470 שקלים. היתר מגיע מתשלומי שכר לימוד של הורים ותרומות. אלה הדברים.

אלעזר שטרן:

מה שהמדינה נותנת לישיבה חרדית בלי קשר לכמה מורים, כמה רבנים.

עמוס צייאדה:

בשנת 2025 זה 400 שקלים לתלמיד.

אלעזר שטרן:

לישיבה או לתלמיד?

שרון ניר:

עבור תלמיד.

היו"ר בועז ביסמוט:

תנו לו להסביר. לא להתפרץ.

עמוס צייאדה:

רגע בבקשה. זה בגין תלמיד. בעולם של התלמידים הרווקים ברור שזה להוצאות עבור התלמיד כי לא רק שהוא לא מקבל כסף, אלא ההורים שלו גם משלמים שכר לימוד לישיבה. נשווה לעולם של הנשואים. בעולם של הנשואים למשל המדינה נותנת 720 שקלים ל"כולל" בגין אברך. לא רק שהוא מקבל את כל הסכום בדרך כלל אלא גם ה"כולל" משלים לו ...

אלעזר שטרן:

אני מכיר את זה. ואז הכולל הולך לאסוף כסף בשביל זה בארץ ובאמריקה והכול, רגע שנייה. שנייה. אבל מה שאני חושב שכבר נאמר פה, בועז לא שומע. יכולה להיות ישיבה – זה מה שנאמר פה, זה לב החוק הזה – שתקרא לאי-גיוס, לסרבנות, שתלמידים ילכו אליה בגלל שהם יודעים שרוח הישיבה היא נגד גיוס ובגלל שבישיבות אחרות עמדו, מ...

מטי צרפתי הרכבי:

זה מה שאני שואלת.

אלעזר שטרן:

אתם לא מבינים מה שאנחנו עושים פה? קובי זה מה שאתה רוצה לעשות? שישיבה שקוראת לסרבנות בגלל שעשר ישיבות אחרות מילאו את המכסה והיא תקבל כסף כאילו מפטירים דאשתקד?

מאיר פרוש:

היא לא תוכר. היא הרי לא תוכר אם היא קוראת לסרבנות.

אלעזר שטרן:

למה?

מאיר פרוש:

בחוק כתוב שאם אין אחוז מסוים - - -

שרון ניר:

לא, לא. - - - חבר הכנסת פרוש ברגע שזה לא יעד לישיבה אלא זה יעד כללי, זה לא יורד לרמת הישיבה, יכולה להיות ישיבה שמעודדת וישיבה אחרת שמעודדת להשתמט.

מאיר פרוש:

אבל הישיבה נפגעת, מה פתאום? ודאי שכן.

מטי צרפתי הרכבי:

אבל אני לא מבינה עדיין איך הישיבה נפגעת.

מאיר פרוש:

היא נפגעת עבור 100 תלמידים, עד עכשיו היא קיבלה עבור 100 תלמידים עכשיו היא לא תקבל. היא תקבל פחות. - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא כולם ביחד. - - - אני רוצה לשמוע את מטי.

מטי צרפתי הרכבי:

נניח שיש ארבע ישיבות עם 100 תלמידים כל אחת וישיבה אחת לא גייסה אף ילד, אף תלמיד ושלוש האחרות גייסו לכאורה במקום 25% אחוז, הם גייסו 33%. כלומר ארבע הישיבות ביחד עומדות ביעד הגיוס. ישיבה אחת לא גייסה בכלל.

ינון אזולאי:

אבל זה לא משנה.

מטי צרפתי הרכבי:

אז רגע, רגע. אז האם הישיבה שלא גייסה בכלל תיפגע?

ינון אזולאי:

בועז זה סתם, עוד פעם טוחנים מים.

שרון ניר:

לא, לא טוחנים מים. זה עניין עקרוני, זה עניין ערכי.

ינון אזולאי:

כי זה לא פר ישיבה. זה בכלליות, מה זה קשור?

שרון ניר:

אבל זה מה שאנחנו אומרים, זו לקונה, זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. אנחנו מדברים פה על סנקציות שצריכות להיות אפקטיביות וצריכות לפגוש מוטיבציה של גיוס. אם הסנקציות פוגשות משהו כללי ולא פוגשות מוטיבציה או אפילו פוגשות מוטיבציה של אי-גיוס ולא משפיעות על הישיבה, איך נשנה פה תרבות? כל הרעיון שאנחנו רוצים שלכול...

ינון אזולאי:

ברור אבל זה לא נכון.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני רוצה לשמוע, רגע. אני רוצה לשמוע את מירי.

יעקב בליטשטיין:

נניח שיש את אותם 400. את צריכה לעמוד ביעד של כמות מסוימת של - - - מה אכפת לך מאיזה ישיבה זה?

שרון ניר:

לי אכפת.

אלעזר שטרן:

תגיד לי מה אתה עושה צחוק?

יעקב בליטשטיין:

לא, אני שואל ברצינות.

שרון ניר:

אנחנו חנוונים?

יעקב בליטשטיין:

זה מה שאתה מחפש. בעניין הישיבות אתה מחפש את הערבות ההדדית בין הישיבות.

שרון ניר:

זה מה שאני מחפשת, כן. אני מחפשת ערבות הדדית.

יעקב בליטשטיין:

בצעדים הפרטניים אותו אחד שלא התגייס - - - זה לא הדיון.

שרון ניר:

אני מחפשת ערכים וערבות הדדית. - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא לצעוק, די - - -

ינון אזולאי:

קובי הם לא מחפשים באמת התשובה. יש פה תשובה והם לא מחפשים אותה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני רוצה לשמוע את מירי. אני רוצה לשמוע את מירי.

שרון ניר:

אני עוד לא דיברתי אדוני.

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע, לא דיברת עדיין?

מטי צרפתי הרכבי:

עוד לא סיימתי, יש לי עוד שתי נקודות.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה.

מירי פרנקל-שור:

כל הסיפור של ישיבה, אנחנו בעמדה שזה לא נכון, שצריך שזה יהיה פר ישיבה מכיוון שבסופו של דבר גם אפשר להעביר תלמידים מישיבה לישיבה וכך אפשר לסדר את המפה.

מטי צרפתי הרכבי:

עמידה ביעדים.

מירי פרנקל-שור:

נכון. כך אפשר להתגבר על זה. לכן אנחנו חושבים שבסופו של דבר ההסתכלות צריכה להיות על התלמיד. כן אנחנו סבורים שאם יש ישיבה שאינה מעודדת גיוס והיא יוצאת כנגד, אנחנו סבורים שצריך להיות לה סנקציה.

מטי צרפתי הרכבי:

גם אם היא לא יוצאת נגד, אם היא פשוט לא מעודדת.

מירי פרנקל-שור:

לא, לא בהכרח.

אלעזר שטרן:

מירי, על פניו יכולות להיות פה 1,200 ישיבות, אני לא אומר שתי ישיבות. תשאלי את עמוס ציאדה, הוא דיבר קודם על 2,000 ומשהו ישיבות שהוא בודק, סופר, לא משנה מה. כשהיעדים הם אלה ובתוך אותן ישיבות יש למשל 90,000 תלמידים, כשהיעדים הם 5,000 אנשים, יכולות להיות 1,500 ישיבות שאומרות אל תתגייסו ויש 500 ישיבות הסד...

מירי פרנקל-שור:

לא, אבל תבדיל. אבל תבדיל. אם ישיבה אומרת אל תתגייסו צריך לתת לה סנקציה. - - -

אלעזר שטרן:

איפה כתוב שצריך לתת לה סנקציה? - - - זה לא בחוק.

מירי פרנקל-שור:

אמרנו את זה בעבר אבל זה לא קשור.

אלעזר שטרן:

לא כתבתם.

שרון ניר:

באמת שלא.

מירי פרנקל-שור:

לא כל ההערות שלנו עדיין נכנסו ועדיין לא מונח נוסח להצבעה.

אלעזר שטרן:

אבל זה לב החוק.

מירי פרנקל-שור:

בפני חברי הוועדה, נכון? רק שנייה. אבל העלינו את זה כהערה. אני חושבת שיש להבדיל בין ישיבה שקוראת לא לגיוס, זה שונה מאשר - - -

אלעזר שטרן:

מי יגלה את זה? מה תשלחו עכשיו? תתקינו האזנות בישיבות? איך זה עובד הדבר הזה? - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע. - - עצור, עצור.

ינון אזולאי:

לא, הוא בא ואמר משהו. בסדר. אבל אתה יכול מה שהבנת, תנסה על זה להגיד מה שהבנת. תניח הנחה.

דרור גרנית:

המצב המשפטי הנוכחי מאז הפסיקה של בית המשפט של הלכת 98, הוא שאם אתה חייב גיוס ואינך ממלא את חובתך, אזי לא יהיה תקצוב בגינך. זה לא קשור ליעדים. אנחנו לא מסתכלים במקרו. אנחנו לא עושים מדרגות. אנחנו לא מחלקים על פני שנים. אנחנו לא דוחים משנה לשנה, פשוט לא יהיה תקצוב בגינך כי לא יצא חוטא נשכר, נקודה. זה ...

ינון אזולאי:

לא הבנתי מה הוא אמר.

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע, רגע, אני רוצה לשמוע - - - איילת אני שמעתי מה שאמרת, אני רוצה בקול רם.

אתה מנתח את פסק הדין האחרון ואתה מנתח אותו נכון אבל ביחס לעובדה שהיום אין הסדר לתלמידי הישיבות ועכשיו כרגע אנחנו דנים על ההסדר המוצע.

דברי דובר/ת #895 | 25 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הנורמה היא לגבי המצב שבו אין פרק (ג)(1).

דברי דובר/ת #897 | 8 מילים

◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה

דרור גרנית:

רגע, נכון, את צודקת. עכשיו באים ואומרים לנו נקים פרק (ג)(1). ובמסגרת זאת ההסדר שייקבע לעניין שאלת התמיכה נחליף את הנורמה החדה שחור לבן, כן לא, פשוט להבנה וליישום. נחליף אותה במנגנון מורכב, מסובך, שיש עליו שאלות רבות מאוד. - - - אפשר לפרוץ אותו בכל מיני כיוונים, שתלוי ביעדים עתידיים, שנפרס על פני כך ...

היו"ר ינון אזולאי:

אם אין הסדר אז איך יש לך כלל?

דרור גרנית:

לא, אבל יש לך כלל. יש כלל שאומר לא ייצא חוטא נשכר. מי שחייב שירות ולא משרת, לא יקבל.

מאיר פרוש:

אבל גם היום מי שצריך - - -

היו"ר ינון אזולאי:

אז זה לא חוק.

מאיר פרוש:

גם מישהו צריך לגלות לך שהוא לא התייצב. מי מגלה לך? אותו אחד שסופר את זה נכון? גם הוא היום לא ידע להגיד לך. אז זה אותו זמן שאתה בודק אם הוא כן התייצב אתה גם לא יודע להגיד לך אם הוא התייצב או לא התייצב. זה אותו זמן - - - אם אתה תרצה לקנוס את הבחור שלא התייצב - - -

מטי צרפתי הרכבי:

אני רוצה לסיים.

היו"ר ינון אזולאי:

חבר הכנסת פרוש תן למטי לסיים. בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי:

אז אני לא השתכנעתי שהמנגנון הזה הוא לא יכול לגרום לישיבות להתחמק, לישיבות מסוימות ושוב זה אפילו לא צריך ללכת לקרוא לא לגיוס ואנחנו רואים מה קורה ברחוב החרדי, בפלגים מסוימים של הרחוב החרדי בסדר? לא בכולם. אני שואלת על סכום הבסיס כי הוא מתייחס לשנת 2023. לא הבנתי מה זה אומר, למה הוא מתייחס לשנת 2023 כ...

מכיוון שאם את מייצרת מנגנון הפחתה את צריכה להתייחס לשנה האחרונה שבה היה תקצוב מלא.

דברי דובר/ת #907 | 15 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

השנה לא היה תקצוב. בשנה האחרונה לא היה תקצוב לישיבות מכיוון שלא היה פרק (ג)(1) בתוקף ולאור פסק הדין בין היתר שציין דרור, לא היה תקצוב ולכן אם את רוצה לייצר 100% שמהם את מתחילה להפחית, את צריכה ללכת לשנה האחרונה שבה היה תקצוב.

דברי דובר/ת #909 | 44 מילים

◂ 269 הפסקות — לחצו להצגה

היו"ר ינון אזולאי:

שבה תוקצבת.

מטי צרפתי הרכבי:

כן אבל אם יהיה עדכון של התעריף הזה אז זה עדיין יהיה הבסיס?

היו"ר ינון אזולאי:

לא, אבל מסתכלים על 2023. זה העניין. העדכון של השנה הוא לא אומר כלום כי לא תוקצב הכול ולכן מסתכלים על אותה שנה שתוקצב כשתוקצב הכול ב-100%, שזה היה בשנת 2023, זו השנה האחרונה שתוקצב. - - -

מירי פרנקל-שור:

אתה יכול להסביר איך עושים את החישוב?

היו"ר ינון אזולאי:

עמוס.

עמוס צייאדה:

כן, אני אשמח להסביר איך זה עובד היום. במבחני התמיכה נקבע - - - מוגדרים במבחני התמיכה כל מיני סוגי תלמידים. בחור רווק, אברך, תלמיד בישיבת הסדר, בישיבה גבוהה ציונית. זה לא ההגדרה הרשמית, יותר 22(ב), בנות במדרשות וכן הלאה. לכל סוג תלמיד מוגדר ניקוד. שוב, בחור נקודה אחת, אברך 1.8, בהסדר שתי נקודות. המוס...

מירי פרנקל-שור:

לכל נקודה יש ערך כספי.

עמוס צייאדה:

נכון, כן. נגיד במוסד לומדים 50 תלמידים לצורך העניין, 30 מתוכם רווקים אז זה 30 נקודות ועוד 20 נשואים אז זה עוד 36 נקודות. - - -

מטי צרפתי הרכבי:

ומכניסים את זה לבריכה הכללית?

עמוס צייאדה:

רגע, זה המשפט הבא. לוקחים את הנקודות שכל המוסדות צברו, למשל אנחנו בחודש האחרון עם 223,000 נקודות ובואו נגיד לצורך הנוחות 250,000 נקודות ונגיד שהתקציב הוא 1.2 מיליארד. העליתי קצת לשם הנוחות. בהנחה שהתשלומים בכל חודש ומספר התלמידים לא משתנה, 100 מיליון שקלים לחלק ל-250,000 נקודות נגיע לערך נקודה של 40...

מטי צרפתי הרכבי:

דרך אגב זה רק מחזק את הנקודה שהעליתי.

היו"ר ינון אזולאי:

את ערך הנקודה או את הנקודה, מה זה מחזק?

מטי צרפתי הרכבי:

לא, את ערך הנקודה. זה מחזק את זה שיכול להיות מצב שיעמדו ביעדים הכלליים שהרבה מאוד הישיבות לא יעמדו, לא יתרמו את חלקן.

היו"ר ינון אזולאי:

ואז מה?

מטי צרפתי הרכבי:

לא, גם ככה רמ"ח תומכ"א שהמתווה הזה לא יפתור את כל צורכי צה"ל. לאורך כל הדרך אין התייחסות לצורכי צה"ל, גם לא ליעדים. למה אין במעבר משנה ראשונה לשנייה אין התייחסות במעבר בין השנים לצורכי צה"ל? יכול להיות פתאום איזו מלחמת עולם ואנחנו נצטרך פתאום לשנות את היעדים. אין התייחסות לצורכי צה"ל ויש את העמימות ...

היו"ר ינון אזולאי:

טוב.

מטי צרפתי הרכבי:

יש לי עוד אמירה אחת ואני סיימתי.

היו"ר ינון אזולאי:

תודה, בסדר.

מטי צרפתי הרכבי:

דיברה שרון קודם על ועדת שקדי שאומרת שמעל גיל 25 היחס בין תורתו אומנותו ללא הוא 70-30. 30 תורתו אומנותו. מה שמלמד אותי שמעל גיל 25 בערך שלושה מכל עשרה באמונה שהם צריכים ללמוד תורה "והגית בו יומם וליל" למען חשיבות לימוד התורה, מה שאמרתם. ובפחות מגיל 25 האחוזים הם 90%, 100% מה שבהיגיון שלי, כמי שלא מבי...

היו"ר ינון אזולאי:

90%, 100% של מה? שלומדים?

מטי צרפתי הרכבי:

שלומדים. 90% לומדים - - -

שרון ניר:

אני לא חושבת שזה נכון.

היו"ר ינון אזולאי:

רגע.

מטי צרפתי הרכבי:

90% לומדים לכאורה, לא משנה כרגע אם זה באמת או לא. 90% עד גיל 25 לומדים בישיבה תורתו אומנותו וברגע שהם מגיעים לגיל הפטור זה צונח ל-30%, מה שמלמד אותי שבפועל הישיבה עד גיל 25 היא מעין מקלט לאי-גיוס, כי במהות מתוך כל עשרה אנשים מעל 25, שלושה באמת רוצים ללמוד תורתו אומנותו והגית בו יומם וליל. מבחינתי המ...

היו"ר ינון אזולאי:

זה גם מה שאני אומר, אני לא יודע - - -

מטי צרפתי הרכבי:

לא, לא, זה מה שנאמר עכשיו.

יעקב אשר:

מה שאת אומרת עכשיו נאמר - - -

היו"ר ינון אזולאי:

יש לו את הנתונים אצלו והם ממש לא כמו שאת - - -

שרון ניר:

אני גם לא בטוחה שהם רק לא רשומים.

מטי צרפתי הרכבי:

לא, אז תגיד לי אתה כמה בני 27.

שרון ניר:

ילידי שנת 2005, בוא נלך - - -

עמוס צייאדה:

שנייה, אני לא יודע ככה. - - -

שרון ניר:

איזו שנה שאתה תבחר.

מטי צרפתי הרכבי:

בני 28.

עמוס צייאדה:

תעשו את זה אחד-אחד, זה יהיה יותר נוח.

שרון ניר:

תבחר שנה, תן לנו שנתון.

עמוס צייאדה:

נכון להיום בבוקר, יש 81,000 אברכים, תלמידים מעל גיל 28.

מטי צרפתי הרכבי:

81,000 עד איזה גיל?

עמוס צייאדה:

עד גיל 67 תיאורטית אבל אני יכול להגיד לך - - -

שרון ניר:

זה מה שכתוב אצלך. אז שקדי אמר 30%. - - -

מטי צרפתי הרכבי:

לא משנה, כמה שנים. לא, בסדר. - - -

היו"ר ינון אזולאי:

לא, אבל שרון, שקדי אמר 80,000. אתה קראת מאיפה הוא הביא את זה? - - -

שרון ניר:

תורתו אומנותו.

מטי צרפתי הרכבי:

80,000. רגע, רגע. 80,000 על כמה שנתונים?

היו"ר ינון אזולאי:

מאיפה הוא הביא את זה?

שרון ניר:

נו מאיפה?

היו"ר ינון אזולאי:

ממשרד ראש הממשלה. - - -

שרון ניר:

שנייה, אני רוצה להבין. מה? מה? לא הבנתי - - -

היו"ר ינון אזולאי:

מאיפה הוא הביא את זה? - - - בואי תסתכלי, אני לא מכיר נתון כזה. - - - הוא הביא חוקר במשרד ראש הממשלה שפעם למד בישיבה. ככה הוא כתב.

עמוס צייאדה:

תראו, אחרי החלטת בג"ץ. לפני בג"ץ היינו - - -

שרון ניר:

לא, אמרתם שאתם נכנסים, אני לא מצליחה להבין.

היו"ר ינון אזולאי:

שמעת אותי פעם אומר - - -

שרון ניר:

לא, אבל אני שמעתי את פרוש - - - מתייחס לוועדת שקדי. - - -

היו"ר ינון אזולאי:

שרון, פרוש, שנייה. סליחה. מטי, נשאלה שאלה לעמוס. תנו לו בבקשה לסיים. תודה.

מטי צרפתי הרכבי:

אני רוצה לדעת מה אחוז תורתו אומנותו בכאלה שהם כבר בגיל פטור.

היו"ר ינון אזולאי:

מטי, הוא הבין. תודה, תודה. - - - בבקשה עמוס ברצף תענה, בבקשה לא להפריע לו.

עמוס צייאדה:

תראו אני אתן גם את ההשוואה. לפני החלטת בג"ץ היו כמעט 200,000 תלמידים, היו 196,000, כאשר מתוכם האברכים היו 120,000-115,000. היום יש בסך הכול 136,000 תלמידים. - - - רגע, זה לפחות 40,000 תלמידים צעירים רווקים מושעים, כלומר לא מקבלים תמיכה כי הם חייבי גיוס - - -

מאיר פרוש:

מתוך ה-130 או על זה?

עמוס צייאדה:

לא, על זה. לא, אבל אני התייחסתי רק לדבר אחד. אני לא יודע מה שקדי ולא יודע מה אולי בשטח תגידו לי שהנתונים - - -

היו"ר ינון אזולאי:

לא להפריע, תנו לו לסיים.

מטי צרפתי הרכבי:

אני שאלתי מה האחוז.

היו"ר ינון אזולאי:

מטי תני לו לסיים. אם לא יענה לך תשאלי עוד שאלה. באמת.

עמוס צייאדה:

אם יש לנו 81,000 מעל גיל 26, אי אפשר לבוא ולהגיד שזהו, אחרי גיל 26 או 28, כולם יוצאים החוצה והם לא במוסדות.

מטי צרפתי הרכבי:

לא, אבל זה צונח. לא, אבל אני עדיין רוצה לשאול. תורתו אומנותו החל מגיל הפטור פר שנתון. אתה מבין את השאלה שלי?

שרון ניר:

את צודקת 100 לחלוטין, גברתי וחברת הכנסת צרפתי שואלת את זה. אל תיתנו לנו נתונים ומספרים מוחלטים.

מטי צרפתי הרכבי:

האם יש שוני במוטיבציה בהגיעך לגיל פטור מבחינת המסה של הלומדים?

עמוס צייאדה:

תקשיבו, סך כל התלמידים מעל גיל 28 הם 83,000, לא רק אברכים, מתוך 136,000. אתם יכולים בשנייה לחשב את זה כולם. לא צריך להיות גאון לדעתי ולא צריך להיות גם בתחום הזה כדי להבין שברגע שאתה - - -

שרון ניר:

83 מתוך 100?

עמוס צייאדה:

136,000 תלמידים שיש היום. 136,900. כל סוגי התלמידים - - -

היו"ר ינון אזולאי:

לא להפריע, הוא עונה.

עמוס צייאדה:

עמצי ברור, לא צריך פה איזושהי היכרות יוצאת דופן או איזו הברקה כדי להבין שכשמגיעים לגיל הפטור יש כאלה שיצאו החוצה ויגידו "אני כבר לא צריך להיות כאן, אני פנוי לעשות מה שבא לי, ללמוד, לעבוד", זה ברור. - - -

היו"ר ינון אזולאי:

עמוס סיימת?

מאיר פרוש:

אני עוד לא קיבלתי את התשובות.

היו"ר ינון אזולאי:

מטי תודה. שרון ניר בבקשה. (היו"ר – ח"כ בועז ביסמוט 21:00)

שרון ניר:

אדוני תודה רבה. אני רוצה להתייחס לנתונים שהעלה פה עמוס. אני לא יודעת איך אתם מקבלים את זה בשוויון נפש אבל תודה לך חברת הכנסת מטי הרכבי שבחרת להעמיק בעניין הזה כי אני ממש מרגישה שבין אם מקבלים את הנתונים של הוועדה שמינה שר הביטחון ובין אם לאו, יש פה נתונים שרב בהם הנסתר על הגלוי וכנראה יש גם עניין של...

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון, תמשיכי.

שרון ניר:

אני מבקשת להעמיק בנתונים ואני מבקשת – אגב זה לא רק אני מרגישה אדוני – אני ישבתי פה בלא מעט ישיבות. בכל 50 הדיונים שהיו פה בשנה וחצי האחרונות ושמעתי, לא אני, לא חברי כנסת מהאופוזיציה, שמעתי מצה"ל כולל מבכירים מאוד מצה"ל שמבקשים מאוד שמשרד החינוך ישקף להם את נתוני החרדים בהתפלגות שונה מגיל אפס ועד גי...

מאיר פרוש:

מי מצה"ל? מי מצה"ל? תני שם.

שרון ניר:

הצבא כולל גורמים בכירים, כולל רח"ט תומכ"א. סליחה עכשיו אני מדברת - - - שמעתי את זה - - -

מאיר פרוש:

מה רח"ט תומכ"א? - - - זה לא נכון, תיתני שם.

שרון ניר:

לא מאחד אלא מכמה קציני צבא. - - - במשרד החינוך והם לא רק אמרו את זה פה, הם אמרו את זה גם בוועדה לביקורת המדינה.

מאיר פרוש:

לא יודע מי אמר את זה. תשאלי את רח"ט תומכ"א. אל תגידי דברים שלא קורים. אל תגידי דברים שלא שמעת אותם - - -

שרון ניר:

גם בוועדה לביקורת המדינה ומשרד הביטחון מכיר את זה. אז אל תנסו לטשטש לנו את המציאות. - - - הניסיון לטשטש לנו נתונים לגבי הציבור החרדי מתרחש כבר לאורך שני עשורים ואני מבקשת להעמיק בזה ולדעת יותר וללמוד על החרדים. והדבר הראשון שאני אבקש עכשיו כמובן צופה פני עתיד ואני מבקשת את זה ממך מירי. אני ממש מבקשת...

מאיר פרוש:

מירי עונה לך, היא לא רוצה לשמוע תשובות.

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון, שרון לא צריך לצעוק. די. - - -

שרון ניר:

מי לומד, איפה לומד, באיזה ישיבות. לא, אני כן צועקת כי אתה לא שומר על זכותי לדבר והוא מפריע לי ואתה לא שומר על זכותי כי הוא רוצה לטשטש את זה, יש לו אינטרס ברור פה. הוא טשטש את זה עשרות שנים ולא משקף את זה עכשיו.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני שומר על זכותכם. אבל לא לצעוק אבל. לא צריך לצעוק. - - -

שרון ניר:

אני רוצה להגיד שלחבר הכנסת פרוש יש אינטרס ולי יש אינטרס הפוך. לי יש אינטרס ללמוד את הנושא הזה מתוך הבנה שככל שאני אדע יותר על אחיי החרדים ואני אוכל לחבר אותם להיות חלק מתוך הציבור הכללי במדינת ישראל, כך הם גם יתרמו ויהיו אזרחים גם יצרניים וגם פרודוקטיביים וגם משרתים בצבא. מתוך המקום הזה אני רוצה ללמ...

מירי פרנקל-שור:

אנחנו דיברנו על זה.

שרון ניר:

אבל שיהיה סעיף ייעודי לזה כי הם מספרים להם סיפורים. סעיף ייעודי ששוקפו נתונים מגיל אפס עד גיל 18 שמפרטים בדיוק וכמו שאמר פה רח"ט תומכ"א, הוא לא אומר את זה ברור אבל אני אגיד את זה ברור בשמו שהוא מבקש שבארבע השנים הרלוונטיות יהיה לו כמו נורה נדלקת שהאנשים האלה נמצאים, באיזו מסגרת הם נמצאים כדי שנוכל...

עמוס צייאדה:

אני רוצה לשאול את שי טייב ביקשת נתונים - - -

שרון ניר:

לא, לא, אני עכשיו מדברת. תודה. היה לכם עשרות פעמים להגיד את זה עמוס. אל תתחילו איתי. אני למדתי את הנושא הזה, תאמין לי. - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

את בזכות דיבור. שרון, תמשיכי.

שרון ניר:

אני ממשיכה. לעניין הסנקציות המוסדיות. אדוני עצם העובדה שאנחנו מתקשים להטיל אחריות ספציפית אישית נובע מכך שבחרנו בדרך של סנקציות מוסדיות. סנקציות מוסדיות מראש מקשות על טיוב הנתונים ככל שזה נוגע בפרט כי זה משהו כללי כזה. זה לא משהו פרטני שאתה יכול להגיד רגע בתוכו כן עמד ולא עמד. דבר ראשון, גם אם קובעי...

מירי פרנקל-שור:

95%.

שרון ניר:

95%. אז לא ברור לי למה 95%. כשבן אדם לא עומד בחובה שמוטלת עליו אז מה, ל-5% אנחנו מאשרים להיות עבריינים? זה חייב להיות 100%. זה דבר אחד.

מירי פרנקל-שור:

אז שנייה, בעניין הסנקציות האישיות - - -

שרון ניר:

אני אומרת, זה צריך להיות 100%. כשבן אדם לא עומד בפני מה שהמחוקק קבע לו שהוא צריך או לא צריך לחוקק אז הוא צריך להיענש על כך. כמו בציבור, כמו בכל ציבור. כשאנחנו מגדירים מה זה רף ומה זה סף, מה זה עבירה ומה זה לא עבירה ולכן זה צריך להיות 100%. דבר אחד. ודבר שני שאני רוצה לומר בזה זה ש-75% זה רף נמוך מד...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה.

עמוס צייאדה:

אפשר חצי דקה התייחסות, בבקשה?

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה ואחריך יעקב אשר - - - לא להפריע.

עמוס צייאדה:

אני נציג משרד החינוך אבל אני לא אחראי על מוסדות החינוך. אני מטפל בעל-יסודי במשרד החינוך. לא, רגע. יש ועדה במשרד החינוך, יש ועדה למסירת מידע שפונים אליה ולאחר דין ודברים עם היועצים המשפטיים של אכ"א הגיעו בסוף להסכמה מה נותנים להם ואיך נותנים להם. שום דבר לא מעוכב אצלנו, לא באגף שאני אחראי עליו. אני י...

שרון ניר:

לא, לא אמרתי עליך באופן אישי.

עמוס צייאדה:

הדבר השני שאני רוצה להגיד לך שגם לי היו לא מעט בקשות מצה"ל. אני לא אפתח פה איזה קרב כזה או אחר אבל אם את חושבת שבצד הזה יש את אלו שמבקשים ולא מקבלים ולא הפוך אז את כנראה תגלי שאת טועה.

היו"ר בועז ביסמוט:

יעקב אשר. - - -

יעקב אשר:

אני רוצה לומר רק שתי נקודות, שרון אולי אם תקשיבי. - - - אתם חיים באיזשהו בלבול. אתם באים מתוך הצעת החוק שאתם רוצים או הצעת החוק שאתם לא רוצים, בואו נתחיל ממה שאתם הכי רוצים כרגע, שלא יהיה חוק. אם יהיה חוק אתם רוצים שזה יהיה מכסות, כל אחד פה מתחרה בשני ואנחנו נשמע את הדברים אחד מהשני. ולכן אתם קצת מת...

מירב כהן:

רק לרדת לסוף דעתך, אתה בעצם אומר אנחנו רוצים שהם יישארו ללמוד שם? אנחנו לא רוצים שהם ילכו להתגייס?

יעקב אשר:

אנחנו אומרים את זה מההתחלה, את לא מקשיבה.

מירב כהן:

אתה בעצם אומר מי שלא לומד אנחנו מוכנים שהוא יתגייס.

יעקב אשר:

כן, תורתו אומנותו. תקראי את החוק, את הצעת החוק הזאת.

מירב כהן:

אין לך שאיפה בכלל. - - - לא, אבל עכשיו אני אומר לך את זה כדי שלא תצטרך להקשיב עוד פעם. שתדעי שזה מה שאני אמרתי. - - - מי שיושב ולומד בתנאים האלה שנקבעים וייקבעו כאן בחוק ותורתו אומנותו זה בדיוק התפקיד שלו מה שהוא צריך לעשות, נקודה. נקודה.

מירב כהן:

ללא מגבלה.

יעקב אשר:

איפה זה מתנגש? זה לא מתנגש עם הצעת החוק הזו. זה מתנגש עם הצעת החוק שאתם רוצים ולגיטימי שהיא תהיה אחרת לגמרי ושיהיה רק מכסה לעילויים ורק לעוקרי ערים וכל מיני דברים כאלה. הבנו. אבל אתם בפינה הלא נכונה.

מירב כהן:

קודם כול אני חושבת שאתה אומר אמת.

יעקב אשר:

תודה רבה, סוף-סוף מצאת חרדי לא שקרן.

מירב כהן:

אני לא. לא, למה אתה? אני לא אמרתי דבר כזה. אני לא מסכימה אבל אתה צודק. - - - מה שאתם באמת אומרים זה מי שלא לומד ולא יכול לעמוד בזה, שהוא יתגייס. כל מי שיכול להישאר וללמוד אנחנו רוצים שהוא יישאר וילמד. זה כל מה שאתם אומרים וזה הפער בינינו. - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

בוא אני אסביר אותה. - - - מי שלומד תורה לומד תורה. ומי שלא, הולך לצבא. - - -

מירב כהן:

הפער בינינו שאנחנו חושבים שצריך לשלב בין לימוד תורה לבין צבא, זה הפער.

שרון ניר:

נכון.

יעקב אשר:

את מדברת על חוק אחר, נכון. את צודקת.

מירב כהן:

זה מה שעם ישראל מדבר עליו. שאין סתירה בין לימוד לתורה לבין שירות בצבא.

היו"ר בועז ביסמוט:

מירב, בסדר.

מירב כהן:

וזה פה המתח כי אנחנו אומרים שזה ישראבלוף - - - כי אנחנו אומרים יש מקום - - -

יעקב אשר:

תודה, סיימתי.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה. מירב, את. בבקשה. - - -

מירב כהן:

אני רגע אומרת בלי התלהמות, אני אומרת את האמת.

היו"ר בועז ביסמוט:

זו דעתך.

מירב כהן:

שאיפה שלנו שיהיה חוק שמשלב בין מי שרוצה ללמוד לבין מי שרוצה ללכת לצבא. הם גם ילמדו וגם ישרתו. אנחנו לא רואים סתירה בין הדברים. אתם לא. אתם מהעולם הישן.

יעקב אשר:

<< דובר >> יעאש הגעת לחוק הלא נכון.

מירב כהן:

אתם רוצים קבוצה כמה שיותר גדולה שתישאר ורק תלמד. - - - עכשיו אני אתייחס לסעיף אחרי דיון הצד עם יעקב, בסדר? - - -

שרון ניר:

צריך להגיד שהיה פה פעמיים הרמת מסך בדיון של תשע השעות היום. פעם אחת של חבר הכנסת ינון אזולאי - - -

יעקב אשר:

הבערות שלכם - - - (היו"ר – ח"כ ינון אזולאי 21:10)

היו"ר ינון אזולאי:

לא, זה לא. אתם לא שומעים אף פעם. - - -

יעקב אשר:

וכשמספרים לכם זו הרמת מסך. - - - אתם לא יודעים לקרוא סעיף. אתם לא יודעים איפה אתם נמצאים. אתם קוראים לזה הרמת מסך. מישהו בא וגילה.

היו"ר ינון אזולאי:

שרון מתחילת הדיון אמרתי - - -

שרון ניר:

כל הזמן אומרים לנו שאנחנו בערות ואנחנו, לא משנה מה אנחנו מביאים מאחורינו. אתה יודע, את הכבוד האבוד שלנו נשאיר בצד. מסבירים לנו שאנחנו בערות ולא רציניים ולא מבינים ולא יודעים לקרוא. אבל אני אגיד דבר אחד. אם בסוף באים לכאן בהצהרות של ראש ממשלה עומד במליאה ואומר אני אגייס 10,000 ועשרות אלפי חרדים ובני ...

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון.

שרון ניר:

עכשיו, עכשיו הם מסבירים לי שלא מגייסים.

היו"ר בועז ביסמוט:

יעקב. לא, רגע אחד. רגע אחד כולם. - - -

יעקב אשר:

את אמרת שיש 70,000 שלא לומדים, נכון? אז איך זה מתחבר לך?

היו"ר בועז ביסמוט:

שנייה, מירב כהן. שנייה אחת. - - - יעקב, יעקב אשר.

אלעזר שטרן:

לא, יש יותר. - - - כן, יש יותר מ-70,000.

היו"ר בועז ביסמוט:

מירב כהן, אני לא רוצה להוציא בשעה כזו ולתת לכם את המתנה הזו. - - - בבקשה מירב כהן. מירב כהן, בבקשה. - - - מהרגע הזה, בבקשה. אני מתחיל להוציא. מירב כהן, יהיה פה דיון, מספיק עם זה.

מירב כהן:

טוב היה פה דיון קודם כשלא היית כאן יושב-הראש על שאין סנקציות על ישיבות שיעודדו סרבנות כי - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

ינון פה ישב ראש.

מירב כהן:

נכון. כי היעדים הם על סך הכול המתגייסים ולא פר ישיבה. גם אין שום סנקציה על ראש ישיבה שמעודד סרבנות. היחידי שישלם איזשהו מחיר זה הפונקציה של המנהל שהוא יכול לקבל קנס או שהוא לא יוכל לחתום על תצהיר וזה הופך להיות חוק בלי שיניים. אז זה ההערה על מה שהיה פה קודם.

ינון אזולאי:

בסעיף 26 (יד)(ג)(1) ו-(ג)(3).

מירי פרנקל-שור:

אנחנו הצענו בסעיף 26(יא) להוסיף סעיף שישיבה שמעודדת סרבנות ואי-התייצבות.

ינון אזולאי:

אבל יש את זה. - - - זה קיים, יש ב-26.

יעקב אשר:

אבל זה קיים.

מירי פרנקל-שור:

זה קיים, נכון רק 26(יא).

יעקב אשר:

אבל קודם כל תגידי מה יש בחוק. - - - צאי מנקודת הנחה שהן באמת לא יודעות את החוק, עם כל הכבוד. את הולכת ישר - - -

אלעזר שטרן:

מירי איפה יש את זה? - - -

מירי פרנקל-שור:

בסעיף 26(יא). הוא דן ברשימת הישיבות. בעמוד 8, סעיף (ג). "שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות". אתה רואה את הרישא של (ג)?

אלעזר שטרן:

איפה שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה?

מירי פרנקל-שור:

"ישיבה מרשימת הישיבות שנתן למנהל הישיבה הזדמנות לטעון טענותיו אם מצא כי התקיים אחד מאלה". אחת העילות היא שמנהל הישיבה שהוסמך לכך הורה לתלמידי הישיבה שלא להתייצב לגיוס. - - שנייה, הוא הורה לא להתייצב לבדיקות. אנחנו המלצנו להוסיף סעיף שיש - - -

יעקב אשר:

לא, אבל יש לזה עוד סעיף משלים סליחה. יש גם סעיף שישיבה שאחוז מסוים לא ניגשו וזה משלים אחד את השני.

ינון אזולאי:

בדיוק, את זה היא לא קראה 26(ג)(1).

משה טור פז:

היא הקריאה את זה לפני כן.

ינון אזולאי:

היא לא אמרה את זה.

מירב כהן:

אני לא מצליחה לשמוע את מירי, אני לא מצליחה לשמוע את זה.

מירי פרנקל-שור:

אני רוצה לסיים את המשפט. אנחנו המלצנו להוסיף סעיף שישיבה שבעל תפקיד בישיבה - - - שקורא לסרב להתייצב או לא מעודד גיוס. - - - לא, לא.

ינון אזולאי:

(3)(א).

מירי פרנקל-שור:

המלצנו את זה, אני כבר לא זוכרת בדיוק את הסעיף. - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע, רגע. - - -

משה טור פז:

בעל תפקיד.

מירי פרנקל-שור:

כל בעל תפקיד.

משה טור פז:

כל בעל תפקיד, זה לא מה שכתוב פה. כאן זה רק המנהל.

מירי פרנקל-שור:

לא, אני אומרת - - -

אלעזר שטרן:

כתוב "הורה לא להתייצב". לא כתוב "חינך לא להתייצב", אמר להם.

יעקב אשר:

אבל היא צריכה להיצמד קודם לזה.

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע.

אלעזר שטרן:

זה בעיה, אנחנו קוראים מה שכתוב.

מירי פרנקל-שור:

אבל זה לבדיקה רפואית, שהורה לא להתייצב בסעיפים (3) ו-(5).

ינון אזולאי:

שזה לצו הראשון מה שנקרא.

מירי פרנקל-שור:

זה לצו הראשון. - - -אנחנו המלצנו להוסיף - - -

ינון אזולאי:

ואז הוא לא יוכל לקבל את הדחייה.

אלעזר שטרן:

להוסיף מה?

מירי פרנקל-שור:

מיפר אנחנו המלצנו להוסיף סעיף שאם הוא מעודד ואני כבר לא זוכרת, לעבות את הסעיף הזה. ואם זה מתקיים שר הביטחון יהיה לו את שיקול הדעת להסיר אותו מרשימת הישיבות.

יעקב אשר:

אז אם הוא מעודד הם לא באים להתייצב, דקה. רגע. - - -

מירי פרנקל-שור:

אני חושבת שאנחנו ביקשנו - - -

מירב כהן:

שיגעו אותי. לא שמעתי, שיקול דעת למה?

יעקב אשר:

אבל אם הוא לא, אמרת שהוא לא מעודד או לא זה, אז אם בסופו של דבר אותם תלמידים לא הולכים ראשית להם אין דיחוי, שנית, יש לך עוד סעיף שאומר.

ינון אזולאי:

ש-20% שלא יגיעו אז מוציאים אותם. - - -

מירי פרנקל-שור:

למיטב זיכרוני הייתה לנו הצעה נוספת, תכף אנחנו בודקים.

ינון אזולאי:

כן אבל מה צריך הצעה כזאת? - - -

מירי פרנקל-שור:

הסנקציה תהיה הסרה מהרשימה. זה לא קשור להפחתה בתקציב הישיבות וזה קשור - - -

ינון אזולאי:

אבל זה לא קשור להפחתה. מיידית ההסרה דה-פקטו גם מסירים ממנו גם את תקציב הישיבות, אוטומטית מי שאין לו דחייה הוא גם לא יכול להתקיים כישיבה כי אף אחד לא יבוא אליו ואז אוטומטית הישיבה נסגרת.

אלעזר שטרן:

אני לא מבין ולדעתי גם יעקב אשר לא מבין את החוק בגלל שעשה את זה אטיאס. הוא לא הסביר לו.

ינון אזולאי:

מבין, מבין.

שרון ניר:

לא, הוא הבין מצוין. הוא הבין והוא גם מסביר לו. אדוני, לא רק שהוא הבין, הוא גם מסביר לי למרות שאני מתקשה.

היו"ר בועז ביסמוט:

ארבע פעמים ביום הוא מתעדכן. - - - אם יש אחד שמבין את החוק זה הוא.

שרון ניר:

לא רק שהוא מבין, הוא מסביר לנו באמת ההדיוטות למה זה באמת חוק להסדרת מעמד המשתמטים ולא חוק גיוס באמת והוא מסביר לי ואומר לי שרון יש אינטרס לבעל הישיבה שהוא יישאר בישיבה, יש אינטרס באמת שכולם יהיו בישיבה, האינטרס שכולם ילמדו תורה ואני מנסה בכוח לחלץ משם לוחמים. - - - זה מה שמחוקקים פה. חוק להסדרת מעמד...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה שרון. מירב כהן, תודה.

מירב כהן:

טוב. עכשיו, מירי אני רגע ממשיכה. הרי פה מדברים על ההפחתה בתמיכה בישיבות לפי אחוז מהיעד שעמדו בו. אז אני רק רוצה לרגע להסתכל איתכם על השנה וחצי הראשונות, התקופה הראשונה שהוגדרה. אז בעצם היעד הוא 8,160 בשנה וחצי הראשונות. היעד שממנו – זה מפריע לי – אז אמרנו השנה וחצי הראשונות זה 8,160. הסנקציות מוטלות...

מירי פרנקל-שור:

75% זה קצת מטעה מכיוון ש-75% אמנם נשאר תקציב הישיבות אבל מעל ל-75% או 75 ומעלה גם יש כפל שיעור. הקנס של שיעור אי-העמידה ביעדים.

ינון אזולאי:

לכן זה לא נכון להגיד 75%.

מירי פרנקל-שור:

בדיוק, אי אפשר להסתכל רק על 75%.

מירב כהן:

את מסכימה איתי אבל שכשקובעים את הרף של 75% יש סבירות גבוהה שיתקבעו על 75%?

מירי פרנקל-שור:

אני לא יודעת.

ינון אזולאי:

ממש לא. אבל זה לא הרף של 75%, זה מה שמסבירים לך.

מירב כהן:

כי מתחת לזה הסנקציה לא החזקה - - -

משה טור פז:

למה? זה בדיוק מה שקרה. הלכו על 75% אז אף אחד לא מלמד ליבה יותר מ-75%, הוא מלמד עד 75%. - - - בפועל. מירב צודקת. ההשוואה פה היא מאוד רלוונטית. ברגע שאתה קובע סף זה הופך להיות - - -

ינון אזולאי:

על כל אחוז פי שניים. מה זה קשור?

יעקב בליטשטיין:

<< דובר >> יעקב בליטשטיין: << דובר >> חבר הכנסת טור פז, מה באמת היכולת לתאם בין כלל הישיבות? הרי זה לא מדובר על ישיבה אחת. מדובר על כלל הישיבות לתאם 75%.

משה טור פז:

לא, זה לא. קובי לא צריך לתאם. תאמין לי. - - -

יעקב בליטשטיין:

יש לי תחושה לפעמים שלא מבינים את החוק. לך עכשיו תתאם בין כלל הישיבות - - - רק שנייה, אפשר רגע? זה אומר, חברת הכנסת כהן זה אומר שמישהו צריך לעמוד ולהגיד לישיבה הזאת אתה ככה מעביר תלמידים, אתה ככה מעביר תלמידים, אתה ככה מעביר תלמידים בשביל לעמוד ב-75% בזה - - -

מירב כהן:

לא, זה קל. זה פשוט מאוד. יש ועד של ישיבות.

יעקב בליטשטיין:

זה 1,500 ישיבות, זה לא הגיוני.

מירב כהן:

רגע, סליחה. זו קהילה מאוד מגובשת. יש ועד של ישיבות. הם יחליטו מי הם בעצם מביאים וכל היתר יישארו.

אליהו רביבו:

ינון אתה לא יודע מה יהיה בדיעבד, מה יהיה למפרע. הסנקציה מגיעה בעקבות אי-עמידה בדיעבד. אתה רוצה להגיד שאנשים יודעים שעומדים על 75% מה יהיה כשיטילו על זה ביולי שאחרי?

מירב כהן:

רגע, שנייה. אני סבורה שאלה דווקא גופים מאורגנים ומתואמים. הם יחליטו מי מיועד בתרחיש הזה להתגייס כי ממילא הוא לא מגיע והוא רשום והיתר פשוט לא ייגעו בהם. הם דווקא די גופים מתואמים ומאורגנים עם מנהיגים שכשהם מורידים הנחייה יודעים ליישם אותה. זה לא, בואו.

ינון אזולאי:

פעם אומרים שלא קשורים לרבנים, פעם אתם אומרים - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

די כבר.

מירב כהן:

למה? להפך. אני לאורך כל הדרך אומרת שבגלל שהרבנים אומרים לא להתגייס הם לא מתגייסים. לרבנים יש כוח עצום, עצום. דבר שני אני חושבת שהמנגנון הוא מאוד מסובך ובמדיניות כשבונים מנגנונים מסובכים קשה לעקוב אחריהם וליישם אותם וזה יבטיח את זה שהדברים לא ייושמו - - -

מאיר פרוש:

למה את מאשימה את הייעוץ המשפטי שלנו? למה ככה לדבר אליהם? למה את מדברת אליהם ככה? - - -

מירב כהן:

אתה יכול להפסיק?

מירי פרנקל-שור:

התמיכות זה מנגנון מאוד מאוד מסובך. אני חושבת שהמנגנון פה יש לו עיקרון. עד אחוז מסוים שלילה, מאחוז מסוים כפל שיעורי אי-עמידה ביעד.

מירב כהן:

כן, בגלל שיש את 75 וה-80 וה-90. זה יחסית אירוע.

מירי פרנקל-שור:

בסדר, זה מדורג.

מירב כהן:

הפשטות עוזרת לביצוע לפעמים. - - - אני רוצה להדגיש אולי בעיניי את הנקודה הכי חשובה פה. זה שבאמת אפשר להגדיל את ערך הנקודה ובדרך הזו לקזז את הסנקציה. אני חושבת שאולי צריך מנגנון שלא מאפשר להגדיל את ערך הנקודה במידה ולא עומדים ביעדים. זאת אומרת פשוט לא לאפשר את זה. לכתוב את זה במפורשות. לא ניתן להגדיל ...

ינון אזולאי:

את צריכה להגדיל את הנקודה בפי שניים בשביל להחזיר את זה.

מירב כהן:

נכון, בדיוק.

ינון אזולאי:

אני רוצה להגיד לך שמעולם לא היה הדבר הזה.

משה טור פז:

למה? באופק חדש הביאו לכם מיליארד. זו לא בעיה.

מירב כהן:

מעולם לא היינו בסיטואציה הזו.

ינון אזולאי:

וקיבלנו, נכון?

משה טור פז:

הגנב שמתלונן שהדלת נעולה, זה לא עובד ככה. - - - סליחה שנעלתי את הדלת.

ינון אזולאי:

אל תדאג, אתם תמיד תעצרו. זה בסדר.

מירב כהן:

בהחלט אפשר להגדיל את ערך הנקודה פי שניים.

ינון אזולאי:

המחשבה, שמעת איך הוא אמר? אנחנו הגנב.

היו"ר בועז ביסמוט:

כן.

ינון אזולאי:

אתה מבין? זה מה שהוא כועס. תבינו, הוא קורא לנו הגנב. אתה אמרת, אתה אמרת. הגנב טוען שהדלת נעולה. - - - קראת לנו גנבים - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

קדימה מירב, מירב.

מירב כהן:

אז אפשר להגדיל את ערך הנקודה פי שניים כבר עכשיו ולמנוע את הקיזוז בתקציבי הישיבות ואז באמת לא נותרה כבר שום סנקציה. החל מהשנה הרביעית צריכים לעמוד ב-90% וההפחתה – בגלל שהיא קשורה לפער היא באמת מינימלית – ולכן הלכה למעשה החל מהשנה הרביעית – לא שאני מאמינה שנגיע לשם בכלל – זה יתקבע על 90% - - - ואת זה...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה, תודה לך.

מירי פרנקל-שור:

רגע אני רוצה לשאול את שי שאלה.

שי טייב:

אני רוצה להתייחס.

היו"ר בועז ביסמוט:

שי תתייחס, בבקשה.

מירי פרנקל-שור:

אז שי, אני רוצה לשאול אותך שאלה. תראה, מה שעולה כאן בוועדה – ואנחנו גם דיברנו על זה בעבר בינינו – הנושא של השנה וחצי. השאלה האם באמת – והיו לנו שיחות בנושא – האם אי אפשר לקבוע יעד ביניים. זאת אומרת כאשר אנחנו מדברים על השנה וחצי אם נגיד החוק נכנס לתוקפו בינואר, עד סוף יוני לא יהיה כזה גיוס אבל השאלה...

שי טייב:

אפשר לקבוע יעד ביניים. התנאי כדי לקבוע יעד ביניים שנוכל לדווח על יעד הביניים כל יום. הסברתי את זה.

מירי פרנקל-שור:

לקבל ממשרד החינוך. בהנחה שאנחנו נפתור את הבעיה של משרד החינוך.

שי טייב:

כן, זה לא בעיה של משרד החינוך. זה לסדר את המנגנון. אני רוצה להגיב למה שנאמר פה. אני חושב שלקבוע אותו יותר מדי קרוב – למערכת ייקח קצת זמן להניע – אבל לא חייב לחכות איתו עד הקצה ואפשר גם לקבוע עוד יעדים.

מירי פרנקל-שור:

מה ההמלצה שלך?

שי טייב:

מה, על המספר? אני צריך לעשות חשבון.

היו"ר בועז ביסמוט:

הוא לא יכול ברגע בשלוף.

מירי פרנקל-שור:

בערך.

שי טייב:

צריך לחשב את כל זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

ברור, ברור.

ינון אזולאי:

אבל הדבר הנכון שזה שנה וחצי. זה מה שהוא אומר, אבל אם רוצים לבדוק פחות או יבדוק ויחזור עם תשובה.

שי טייב:

רגע, ואני אגיד עוד הערה. אפשר למדוד גם יעדי משנה כדוגמת מידת שיתוף הפעולה עם הזימונים ועם הצווים. זאת אומרת כמה אנשים באו והשלימו את התהליכים שלהם כדי שיהיו מוכנים לגיוס ואז אנחנו נוכל לעצור. לדוגמה, נניח שהחוק נכנס לתוקף בינואר ואנחנו יודעים שאנחנו צריכים לבנות את הפוטנציאל לשנת הגיוס הבאה שמתחילה ...

מאיר פרוש:

רצית לענות להם.

שי טייב:

כן, רציתי לענות. קודם כל לגבי מה שמשרד החינוך נתן וכן הלאה. כיוון שהחוק פקע, (ג)(1) פקע, הייתה פה תקופה לא מבוטלת שבה נשאלה שאלה משפטית מתוקף מה אנחנו דורשים בכלל את הנתונים. היה פה שיח בינינו דרך הייעוץ המשפטי לבין משרד החינוך ותקופה ארוכה בתוך שנות הגיוס האלה, בתוך המלחמה שלא רצו לתת את הנתונים עד...

מאיר פרוש:

איזה ייעוץ משפטי? ממשלה?

שי טייב:

לא, ייעוץ משפטי צה"ל אל מול ייעוץ משפטי משרד החינוך. זה מי שעושה העברות מידע. בסוף הדבר הזה נפתר. אני רק רוצה להגיד למה אנחנו צריכים לקבל נתונים. אני לא יודע אם נתונים מגיל אפס, זה לא מה שרלוונטי. מה שרלוונטי זה מגיל 18-14. אני אסביר. אני מקבל היום נתונים על תלמידים שלומדים במוסדות החינוך למיניהם אב...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה. תודה, משה טור פז. - - -

שי טייב:

כן, רק אני אגיד יש פה עוד שחקן אחד – סליחה שלא אמרתי – משרד העבודה הוא גם שחקן בזה כי יש מוסדות שהם מוסדות חרדיים במשרד העבודה.

יעקב אשר:

אמרת את זה בישיבות הקודמות.

שי טייב:

כן, לא משנה. אני אומר את זה לפרוטוקול.

מאיר פרוש:

אבל לשרון ניר היו טענות עליך.

היו"ר בועז ביסמוט:

די, די.

שי טייב:

יש מוסדות שהם מוסדות מוכרים חרדים.

משה טור פז:

זה היה פעם רווחה, נוחם וזה?

שי טייב:

כן, זה לא הרבה אנשים אבל יכול להיות שהוא למד שנה פה, שנה שם.

משה טור פז:

הם כלולים היום בחוק?

שי טייב:

דרך צו השר זה יכול להיות.

משה טור פז:

כלומר הם כלולים בצו השר אבל צו השר - - - לא, כרגע זה כלול?

שי טייב:

יש מוסדות שהיו כלולים בצו עשה ב-2014 ויש רשימה שממתינה לחתימה לצו השר. אז הם יכולים להיות כלולים גם בצו השר. - - - זה בית ספר מקצועי, לא נוחם.

משה טור פז:

כן, כן. האם יש כוונה בחוק לעדכן את צו השר? לקבע את זה איכשהו לחוק?

באופן עקרוני צריך להיות מובא צו חדש.

דברי דובר/ת #1179 | 7 מילים

◂ 135 הפסקות — לחצו להצגה

משה טור פז:

אבל זה הכרחי? יש דרך לחייב את זה בחוק? כי זה הולך כמו שאמרתי לשני הכיוונים. יש מוסדות שאפשר להכניס אותם ומוסדות שצריך להוציא אותם. ראינו, דיברנו על זה גם. האם זה כלול בחוק או שצריך להוסיף את זה כסעיף?

דרור גרנית:

מוגדר שיש רשימת מוסדות שיביא צו השר ואז צריך להביא צו.

משה טור פז:

כן, אבל שוב. צו השר תקוע 11 שנים אז אני שואל.

דרור גרנית:

הבעיה במנגנון של רשימת הישיבות או אחת הבעיות במנגנון של רשימת הישיבות זה בדיוק הצורך שרשימת הישיבות זה דבר דינמי ויכול אדם רב פלוני להחליט מחר בבוקר שהוא פורש מהכולל או הוא הלך לפתוח כולל משל עצמו ועכשיו יש מוסד חדש. המוסד הזה מגייס אליו תלמידים, מקבל תמיכות.- - - אבל לא מופיע בצו. אז הדינמיקה - - -

משה טור פז:

האם יש מקום בחוק לקבוע שבינואר 2026 נגיד ייחקק חוק ויעודכן צו השר ומדי שנה בינואר יעדכן השר את הדברים? כי אחרת אנחנו רואים ש-11 שנה הצו לא מעודכן. יש פה לקונה חוקתית.

דרור גרנית:

זה לא בשליטה, אני רק רוצה להגיד לטובת הממשלה ונציגת משרד הביטחון פה. משרד הביטחון הגיש בזמנו טיוטה - - - זה הוגש וזה הונח פה על שולחן הועדה ונתקע מימיה של הועדה אי-אז, אני לא זוכר באיזו שנה. אבל היה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

כן טור פז?

משה טור פז:

אני רוצה להציע פה הצעה לחקיקה איילת. אז פשוט זה לא מופיע בלשון החוק. אני רוצה להציע שבלשון החוק יופיע עדכון עם חקיקתו יעודכן צו השר בתוך 30 יום ואחת לשנה יחויב שר הביטחון לעדכן. זה אינטרס של כולם, לזה באמת אין קואליציה ואופוזיציה. פשוט קורה פה מצב שאני באמת לא מבין אותו עד הסוף. 11 שנים לא מעדכנים א...

מאיר פרוש:

אבל אני באמת שואל כי אני שמעתי משרון ניר טענות על הצבא אז אני רוצה לדעת אם היא קיבלה את התשובות או לא, או שאין לה כבר טענות.

שרון ניר:

לא היה לי טענות. שמעתי שהוא אישש - - - שמעתי שהצבא אושש את טענותיי כשהוא אמר שהייתה תקופה שהוא לא קיבל נתונים ממשרד החינוך.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה, די כבר. משה טור פז.

משה טור פז:

היות שזה הוזכר לפניי אומר את זה בקצרה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

בדיוק, מה שהוזכר מיושם.

משה טור פז:

סוגיית מי שחותם, גם כאן בעיניי צריכה להיות הגדרה של בעל תפקיד חינוכי קרי ראש ישיבה או משגיח. ביחס לאחוזים שהוזכרו כאן, אני חושב שהיות ובסקירה המשפטית שקיבלנו היעדים שהוזכרו הוזכרו כרף נמוך אז אני ממליץ שהרף יעלה לשיעור של נגיד 95% או בכלל שהרף יהיה רף מינימלי ולא רף שאפשר לרדת ממנו קרי אם כתוב בחוק ...

מירי פרנקל-שור:

לכן כתוב רף מינימלי.

משה טור פז:

נכון, אז אני מציע שהרף המינימלי יהיה גבוה יותר ואני רוצה לומר עוד דבר. בגלל שיש לחוק הזה להבנתי בתצורתו הנוכחית בעיה של מדידות עם מה שהתחלנו איתו את הדיון ב-09:30 בסוגיית המכסות מול יעדים ואתם ציינתם שקשה להגן על החוק בתצורתו הנוכחית אז מעבר להעלאת המספרים שזה כמובן רעיון טוב אני חושב שההערה - - - ז...

יעקב אשר:

- - - אנחנו חברים לפעמים גם כן. מבחינה תהליכית יותר כשאתה עושה תהליך, בכל זאת הרי אתה - - -

משה טור פז:

השאלה במקומה.

יעקב אשר:

אתה לא חושב שזה הולך בדיוק ברף הפוך? אתה בא ואומר אני רוצה שהתהליך יצליח, אני רוצה שייקרו כך וכך דברים, אני יודע שאין קפיצות - - -

משה טור פז:

השאלה במקומה, אני אתייחס אליה.

היו"ר בועז ביסמוט:

הנה הוא יתייחס.

משה טור פז:

בקביעת היעדים הרי יש פה שתי מדרגות שנקבעו. מדרגה אחת ביעדים ומדרגה שנייה באחוזים. בעיניי שתי מדרגות זה לא נכון ומספיק מדרגה אחת קרי דירוג היעדים משנה לשנה כעולה. הייתי מעיד להתחיל גבוה יותר, אני חושב שצריך להתחיל גבוה יותר אבל גם דירוג יעדים וגם דירוג אחוזים זה דירוג כפול. אתה מתחיל הרבה יותר נמוך....

היו"ר בועז ביסמוט:

מתי? עכשיו?

משה טור פז:

לא, קודם בדיון המספרים. אז אני חושב שיש מקום בהכרח שתהיה הלימה בין היעדים לבין המספרים שהוצגו פה. המספר נקוט מעתה אם מדובר על 7,500 לוחמים אז אנחנו צריכים סדר גודל של פי שלושה מזה, זה 22,500. לראשונה נאמר פה למיטב זיכרוני אבל אולי היה פה איזה דיון אחד שפספסתי את סוגיית 17,000 מ-1 בינואר עוד שנה. אז...

שי טייב:

הוא אמר את זה על דברים אחרים.

משה טור פז:

זה נורא מפריע לי. - - -צריך שהיעדים יתכתבו עם המספר הזה. בסופו של דבר בעוד שנה מהיום צה"ל צריך גם בעומס המילואים הנוכחי, קרי, כחודשיים בשנה, הוא צריך 51,000 חיילים כדי להגיע ל-17,000 לוחמים ותומכי לחימה שדרושים לו. זו היום המתמטיקה שלמדנו. לא מסובכת, לא נראה לי שמישהו יחלוק על המספרים האלה.

מאיר פרוש:

צה"ל היה צריך 144 מיליארד שקל ולא קיבל את זה. הוא צריך בשביל חימושים, בשביל הכול הוא צריך. הוא היה צריך.

משה טור פז:

זה יפה שאתה משווה דמים לדמים, עכשיו בוא נחזור לנושא. היות שהדם של האנשים שמקריבים אותו זה חיילי מהמילואים מהמגזר שלנו אז המשכיל בעת ההיא יידום. אני חוזר למספרים. אני לא באתי פה, אני חושב שצריך להוריד גם את נטל המילואים אבל היות וכרגע אין לזה תוכנית המספרים שאתם נקבתם בהם – 17,000 ב-1 בינואר 2027 –...

מאיר פרוש:

לא, יודקין דיבר על 140,000 שהפסיקו לקרוא להם למילואים.

משה טור פז:

אם אני אחזור לדיון המספרים פה ממקודם, 51,000 חיילים נוספים בסדיר – לא קשור למילואים – הבריכה היחידה שיכולה להתמודד עם זה בצורה מסיבית זה גברים חרדים. לאור זאת אני חושב שיעדים – אם בזה היה תלוי המכסות – צריכים לפגוש את המספר הזה. האם תוך שנה? כנראה שלא. שלוש? חמש? זה היעד.

ינון אזולאי:

אמר ראש אכ"א שיש מקומות אחרים גם.

משה טור פז:

המספרים לא נפגשים. כלומר כרגע המספר הזה צריך לפגוש את המספר הזה. לדעתי אפשר לשנות את היעדים לכיוון הזה. זה דורש גם העלאת המספרים - - -

ינון אזולאי:

ואז מה? ואז מה?

מירי פרנקל-שור:

האמירה הייתה שלא כל החוסר הזה צריך לבוא מהציבור החרדי.

ינון אזולאי:

אמר את זה גם ראש אכ"א. - - -

משה טור פז:

הציג לנו שי טייב בשיחה, זה היה עוד ראש אכ"א. הציג לנו אבל שי הציג מאמצים שצה"ל עושה כולל הגדלת המילואים, כולל הבאה מחו"ל. יצאו מפה אפילו כותרות כאילו יורדות על צה"ל אבל אני אומר את זה לזכותו. צה"ל עשה מאמצים אדירים להגדיל את הבריכה. - - - ואולי הוא יכול להגדיל עוד. - - - בוועדת המשנה לכוח אדם של שטר...

יעקב אשר:

אני מבקש לחשיבות העניין להביא את זה לדיון.

משה טור פז:

התקיים שם דיון.

אלעזר שטרן:

בבקשה, אין בעיה. תביא.

משה טור פז:

אני חוזר למספרים. - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע.

משה טור פז:

אני חוזר לעיקרי הדברים. עיקר הדברים הוא צה"ל צריך ב-1 בינואר 2027 כלומר שנה מיום - - - 17,000 חיילים לוחמים ותומכי לחימה שלפי החשבון המקובל הם 51,000. - - - אליהו זה מה שהוצג לנו.

אליהו רביבו:

אבל זה לא נכון. - - - אין בעיה, בוא נשאל אותו אם הוא מסכים לזה.

שרון ניר:

אבל הוא הציג את זה.

משה טור פז:

- - - הוא אמר את זה, זה מה שנאמר פה קודם. ברשות דיבור שלך תשאל אותו מה שאתה רוצה. מה שאני אומר כאן הוא תרגום של מה שאמר שי טייב קודם ולאור זאת אני מציע שהיעדים של החוק כדי שהם יהיו מידתיים וחוקתיים וגם עונים על הצורך יפגשו את הצורך הזה. איך עושים את זה? בשנה, בשנתיים, בשלוש, תציעו. אבל כרגע זה לא פו...

יעקב אשר:

רגע אבל היו עוד מומחים שאמרו שזה נכון בציבור ליברלי, לא קהילתי. למה אתה לא מזכיר את זה? הם לא אנשי מקצוע? פרופסור שי שטרן מאוניברסיטת בר אילן. - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

זה נאמר, זה נכון. - - -

משה טור פז:

תודה רבה. לא, תודה רבה. זו הערה חשובה, אני לא פוסל אותה. לאור זאת אני מציע לבחון מחדש את מבנה הסנקציות. כשיש לך 100 ישיבות ברור שב-100 ישיבות כל ישיבה כמו במשל אגם הקולה, לי זה פחות נוגע שאחרות יעשו את זה. כלומר הכלל הזה פוגש אותך גם בעולם קהילתי. אתה דואג לישיבה שלך ורק אחר כך לשאר. לאור זאת אני ...

מירי פרנקל-שור:

אתה אומר שזה צריך להיות לישיבה? מה אתה מציע?

משה טור פז:

לא, אני אומר הסנקציה היעילה ביותר היא כשהיא פוגשת אותך - - -

מירי פרנקל-שור:

זו סנקציה אישית.

משה טור פז:

או אחר כך את המעגל הקרוב שלך. הבלעה פה של סנקציות לכלל הישיבות – נאמר פה מספר, אני לא זוכר אותו – של כל הישיבות, בסוף הישיבה הספציפית לא מתמודדת עם זה.

יעקב אשר:

אבל אם אותו ראש ישיבה, רגע קינלי תסתכל עליי רגע. אם אותו ראש ישיבה יודע שבסוף לומדים, מה זה קשור לישיבה שלו או לא לישיבה שלו? - - - הרי מוחקים לו את כל התקציב.

משה טור פז:

יעקב אנחנו דמוקרטים, אנחנו ליברלים, אנחנו נותנים לאחרים לדבר. כמו שאנחנו רואים שהתפרסם היום - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע, טור פז בזכות דיבור.

משה טור פז:

כמו שאנחנו רואים היום ובצדק למשל יש הנחה מסוימת בחלקים בעולם החרדי – לא חלילה בין היושבים כאן – שישיבות הנושרים ימלאו חלק גדול מהמכסה. זה טבעי אפילו. ואז אתה בא ואומר רגע אז בעצם הישיבה הספציפית עכשיו לא מתמודדת עם העובדה שהיא לא מגייסת. לכן שוב, אם אנחנו מעמיקים בעולם הסנקציות יש היגיון בקודם כול ל...

מירי פרנקל-שור:

אז מה אתה מציע?

משה טור פז:

קודם כול חזרה לעולם סנקציות הפרט הכואב.

מירי פרנקל-שור:

אנחנו נדון בזה.

משה טור פז:

נכון. שנית, אני חושב שאם עושים פה – ושוב, הכול פה מבחינתי בדיעבד של הדיעבד כי אני רוצה מכסות – אבל בעולם בדיעבד של העתיד - - -

ינון אזולאי:

אתה לא רוצה חוק.

יעקב אשר:

אתה לא רוצה חוק.

משה טור פז:

יש חוק. - - - יש חוק מיוני 2023, טלי גוטליב אמרה לפניי. אבל כשאנחנו חוזרים לעניין יכול להיות כשאנחנו אומרים שהמדד הוא כל ישיבה וישיבה זה מטיל אחריות על הישיבה. אם אנחנו בחוק קובעים אורגן - - -

מירי פרנקל-שור:

אבל אז כשיהיה לך מעבר בין ישיבות כדי לסדר.

משה טור פז:

אולי. תראי קודם כל - - -

ינון אזולאי:

מה פירוש כל ישיבה וישיבה? כלומר ניקח את הלומדים בישיבה ואותם נוציא? לא הבנתי.

יעקב אשר:

בדיוק, אתה רוצה שראש הישיבה יגיד למי שבאמת תורתו אומנותו "לך להתגייס"? אבל זה לא החוק הזה. - - -

משה טור פז:

לא, הפוך. אני מסכים.

מירי פרנקל-שור:

ישיבות מעודדת גיוס נמצאות בתיקון 26 ושם - - -

ינון אזולאי:

זה ישיבות ההסדר החרדיות שהן ישיבות מעודדות גיוס.

מירי פרנקל-שור:

רק שנייה, אבל שם עלתה הטענה הזו של לא ללכת למתווה הזה מכיוון שהישיבות בסך הכול בסופו של דבר יעבירו - - -

דרור גרנית:

לא, אבל לכן אמרתי מירי בתחילת השיח הזה וסליחה שאני מתפרץ לנקודה הזאת. ההסדר הנורמטיבי הנוהג כעת מכוח ההוראה הפסוקה הוא הרבה יותר פרטני ומכוון לכיוון שמדבר חבר הכנסת טור פז במובן הזה שהוא אומר בגין מישהו, תלמיד שחייב גיוס ואינו ממלא את חובתו לא תתקבל תמיכה. לא אכפת לי באיזה גוף הוא לומד, לא אכפת לי א...

יעקב אשר:

ולא אכפת לך אם תורתו אומנותו?

דרור גרנית:

או אם זה כולל של 15 - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע תענה לו - - - תענה להערה.

דרור גרנית:

רגע, מה שאתה אומר זה נאמר פה על ידי המשנים שהסדר היעדים יש בו בעיות אינהרנטיות.

יעקב אשר:

אתה חוזר למשנים? הם ברחו, הם לא נתנו לי תשובות.

מאיר פרוש:

אבל הם הסכימו שאפשר לעבוד עם זה.

דרור גרנית:

בסדר, נכון.

מאיר פרוש:

אז אל תגיד לו שאי אפשר. - - -

דרור גרנית:

רגע, רגע. - - -

משה טור פז:

תן לי להשלים. אני יכול אחרי זה להמשיך ולהשלים את הנקודה?

דרור גרנית:

לשאלת תורתו ואומנותו ושאלת הדח"ש וזה בדיוק הנקודה פה במורכבות, נכון? אנחנו מנסים פה לפצח איך מצד אחד מייצרים הסדר שהוא קולקטיבי, שהוא מסתכל על יעדים והוא מסתכל על קהילה והוא מסתכל על קולקטיב ומצד שני בסוף הוא צריך לגעת בפרטים באופן שיהיה להם תמריץ. הנורמה או הכלל ההתנהגותי הפסול מכוח הפסיקה הקיים ה...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה. טור פז תשלים. אלעזר אתה אחריו.

משה טור פז:

לא צריך להמציא מודל. איילת ומירי, שנייה. כשלצה"ל הייתה - - - כשלצה"ל הייתה מצוקת חיילים בזמן המלחמה הוא בא למודל אחר של דחיית שירות על חוק אחר, לעולם המכינות. הוא בא ואמר להם תקשיבו לי חסרים 1,150 חיילים. כל מכינה, ארבעה חבר'ה יתגייסו במרס ולא באוגוסט למרות שאמרנו לכם דח"ש עד אוגוסט. זה עולם אחר, ע...

יעקב אשר:

זה לא מתכתב עם תורתו אומנותו, זה מכינות.

משה טור פז:

אם אנחנו קובעים פה – לפעמים התורה שלהם יותר טובה מהתורה שאתה מייצג – אם אנחנו קובעים פה גוף משפטי שחותם - - - כשמישהו בישיבה חותם על האחרים אפשר לקבוע שהמכסות הן פנים-ישיבתיות, קרי, ראש הישיבה צריך לגייס 90% מהחבר'ה שלו. לא גייס 90%? הישיבה נענשת. לא כל עולם הישיבות. כלומר האחריות יורדת לרמת הישיבה...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה.

אלעזר שטרן:

א' יש לי שאלת יסוד.

משה טור פז:

בית משפט זה מי שיקבע.

ינון אזולאי:

אנחנו יודעים שבית משפט בידיים שלכם זה לא משהו חדש.

משה טור פז:

בית משפט לפחות הפסיק את הוועדות האלה. - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

רגע לאלעזר יש זכות דיבור. אלעזר.

אלעזר שטרן:

אני הבנתי מר יעקב אשר וינון אזולאי חברי הכנסת אומרים ואני מחזיק מהם כאנשים - - - ואני מחזיק מהם כאנשים ערכיים ומוסריים. זאת אומרת שכל החוק הזה מה שהוא מיועד זה לא לתלמידי ישיבות שלומדים. אז למה מחכים? אני באמת לא מצליח להבין. למה מחכים? אם גם אחרי החוק מי שלומד לומד זאת אומרת הכול הולך מאלה שלא לומ...

היו"ר בועז ביסמוט:

לקרוא להתגייס?

אלעזר שטרן:

ברור.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני עושה את זה בוקר, צוהריים, ערב. - - - אנחנו כל הזמן חוזרים פה - - - מה אנחנו עושים פה? - - - אלעזר בזכות דיבור, אני רוצה לשמוע.

יעקב אשר:

רגע אבל הוא אמר שהוא לא מבין.

יעקב בליטשטיין:

זה כתוב אפילו במכתבו של השר. - - - שמי שלומד - - -

יעקב אשר:

מי שלומד ותורתו אומנותו - - -

יעקב בליטשטיין:

והכוונה לעסוק באלו שלא לומדים. - - -

אלעזר שטרן:

אני ביקשתי עזרה, קובי אולי גם אתה יכול לעזור לי. באמת - - -

יעקב בליטשטיין:

בבקשה.

אלעזר שטרן:

עכשיו אני לא צוחק. אני לא מתריס, אני אומר את זה באמת. אם בסופו של יום להבדיל מדעתי, אני חושב שגם אלו שלומדים צריכים לצאת ולהילחם כמו שחושבת הציונות הדתית. הם חושבים שלא והחוק הזה כמו שאומר יעקב אשר זה לא החוק שאני רוצה, זה החוק שהוא רוצה. אבל אם הוא רוצה שאלה שלומדים ימשיכו ללמוד - - -

יעקב אשר:

זה לא החוק שאני רוצה, זה רחוק ממה שאני רוצה.

היו"ר בועז ביסמוט:

יעקב אשר, היתממות זו אומנות. קדימה להמשיך.

אלעזר שטרן:

תחליפו בדיחות, זה בסדר - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

מה תגיד לנו שאנחנו לא רוצים לגייס?

אלעזר שטרן:

כן, זה מה שאני אומר לכם. זה מה שאני אומר לכם. זה מה שאני אומר לכם. למה אתה מחכה בועז? - - -

ניצה פרקש:

למה לא מגייסים כבר? - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

גברתי. - - -

ניצה פרקש:

אז תעשו. - - -

יעקב אשר:

מצוין, אז הגעתם לתוכנית הלא נכונה. יש פה הצעת חוק שאני קראתי אותה. היא לא שלי ולא של סבא שלי.

היו"ר בועז ביסמוט:

גברתי, זה חברי כנסת. לא תפקידך פה להפריע.

אלעזר שטרן:

תודה. - - - אם ניקח לפה מישהו מבחוץ וייקח את מה שיעקב אשר אמר שכמו שאמרתי גם ינון אזולאי אמר, שהחוק הזה לא נועד לגייס את אלו שלומדים תורה, זאת אומרת שהם יודעים שלא משנה מה תהיה המכסה, היא תהיה מכאלה שלא לומדים תורה, הרי אלו המכסות, למה הם לא אומרים להם עכשיו להתגייס? "עת צרה היא ליעקב". אין אנשי מיל...

מאיר פרוש:

אלעזר אני חייב לומר לך אני שומע בכאב את מה שאתה אומר עכשיו.

היו"ר בועז ביסמוט:

מה החמצתי? מה היה?

אלעזר שטרן:

לא, הם מחזירים אותי לזה שאני אחשוב מי מוסרי ומי לא מוסרי כשאנשים עוזבים את המשפחות שלהם בסבב החמישי ואת הילדים ואת הנכדים. כן, אני יודע את זה. אתה רוצה אני אגיד את זה עוד פעם, אל תדאג. אתם תעשו מזה צחוק. אתה לא תבין, אין לי טענות לזה שאתה לא תבין.

היו"ר בועז ביסמוט:

די, לעניין אלעזר.

אלעזר שטרן:

אתה לא תבין את הלילות שלנו, אתה לא תבין אותם. אתה לא תבין את הלילות שלנו. לא כדאי לך להיכנס לזה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אלעזר לעניין הסעיפים עצמם.

אלעזר שטרן:

הדבר השני - - - השאלה השנייה שגם היא עלתה פה, קודם כל אני אומר גם לנו החוק הזה לא נותן פתרון. לא נותן הגדרה ואין בו את המילה, כל המספרים שעטפתם אותם וניסיתם להפחית אותם עם שירות לאומי, אזרחי, ביטחוני וכו' למה לא כתוב כמה לוחמים בתוך החוק? כי זה מחייב את הצבא לתהליכים אחרים וכמה תומכי לחימה. זה צריך ...

מאיר פרוש:

לא שמעתי אף בית ספר שנסגר כי יש בו אלימות - - -

אלעזר שטרן:

כי אין אף בית ספר שכל המורים אמרו שלא להתגייס. אין אף בית ספר שכל המורים קוראים לא להתגייס. יש ישיבות כאלה. לא בית ספר כזה. - - - בסעיף 26(ב) ו(ג) סעיף קטן של (2) כתוב כך, "סכום שהופחת בהתאם להוראות סעיף זה לא ישמש בשנה שבה הופחת לתוכנית המקורית שבה נכלל באותו סעיף תקציב". למה הוא כן ישמש?

מירי פרנקל-שור:

חוזר למדינה.

ינון אזולאי:

חוזר לאוצר המדינה.

אלעזר שטרן:

לא כתוב, לא כתוב.

היו"ר בועז ביסמוט:

זה ברור.

ינון אזולאי:

זה אוטומטי. כסף שלא משתמשים בו.

אלעזר שטרן:

לא כתוב. שיהיה כתוב אם חוזר.

מירי פרנקל-שור:

לפי חוק יסודות התקציב לדעתי, אנחנו נבדוק את זה אבל כסף שלא היה בו שימוש - - - (היו"ר – ח"כ ינון אזולאי 21:55)

מאיר פרוש:

בחוק כתוב שאי אפשר להשתמש בזה לצורך העניין הזה.

אלעזר שטרן:

לא, שנייה. אני רוצה להגיד משהו. סליחה, אני מכיר את זה. אני הייתי גם חבר ועדת כספים קצת, שנייה. יש עוד מושגים. אני אגיד לכם, יש עוד מושגים. חלוקת עודפים. יש גם דיון כזה.

היו"ר ינון אזולאי:

עודפים בדרך כלל זה המחויבים וזה לא מחויב.

אלעזר שטרן:

חלוקת עודפים מכל מיני העברות ויש שם מקבצים שם. סליחה. העברה בין סעיפים.

לא, אבל זה (ג).

דברי דובר/ת #1315 | 4 מילים

◂ 71 הפסקות — לחצו להצגה

אלעזר שטרן:

זה (ב) וזה (ג). נכון, את צודקת. אני ישבתי בדיונים כאלה. מה אתם עכשיו אומרים לי שאני חלמתי? כל מה שעושים בדיונים האלה, לוקחים את העודפים ומעבירים מסעיף לסעיף ביום - - -

היו"ר ינון אזולאי:

רום אתה גם יודע שאי אפשר? אתה יודע שאי אפשר להעביר? את העודפים. אתה יודע כי העודף לא מחויב אז על מה תעביר אותו?

רום בר-אב:

עודפים זה עודפים שעוברים משנת תקציב אחת לשנת תקציב אחרת.

היו"ר ינון אזולאי:

תודה.

אלעזר שטרן:

מה?

רום בר-אב:

ספציפית עודפים, שימוש במונח עודפים מדבר על עודפים מחויבים. זה כסף שמדבר על התחייבות בין שנים ועובר משנת תקציב אחת לשנת התקציב העוקבת.

היו"ר ינון אזולאי:

ולכן פה זה לא יכול להיות עודפים.

רום בר-אב:

זה לא משהו שבהכרח קשור לדיון הזה אבל מה שקשור לדיון הזה זה מה שאתה תיארת על הכספים שמוקפאים ולא ניתן, צריך לייצר בחוק מצב שבו לא ניתן לעשות בהם שימוש לשימושים אחרים ומה שהסברנו קודם על זה שלא תהיה אפשרות גם להכניס כספים חיצוניים נוספים כדי לחפות על הכספים שנלקחו.

רום בר-אב:

תלוי בהוראות החוק. אבל לא, הכסף לא ממומן, הוא לא מחויב, הוא לא ממומש. זה כמו שהיועצת המשפטית אמרה. הוא חוזר לקופת המדינה ב-31 בדצמבר.

היו"ר ינון אזולאי:

נכון, בדיוק. תודה. אתה מדבר על שנה הבאה שלא תביא משהו בהגדלה.

רום בר-אב:

אבל זה תלוי במגבלות החוק. - - - הוא לא עובר לשנה הבאה.

היו"ר ינון אזולאי:

הוא לא עובר לשנה הבאה.

רום בר-אב:

ככל שהוא לא מחויב.

היו"ר ינון אזולאי:

בדיוק. עכשיו אתה אומר אני חושש מדבר אחר שבשנה הבאה יגדילו את ערך הנקודה בלי כל קשר לשנה שעברה שהכסף לא עבר ואלה יגדילו אותו בכסף קואליציוני.

שרון ניר:

או תקציבים אחרים, בדיוק. בדיוק.

היו"ר ינון אזולאי:

בסדר, אבל זה אירוע אחר. אבל זה לא מה שהוא אומר כי ככה אי אפשר.

שרון ניר:

לא, אבל הוא התכוון לדעתי שלא ייתנו.

היו"ר ינון אזולאי:

לא, הוא אמר את שני הדברים. הוא אמר את זה והוא אמר עודפים.

אלעזר שטרן:

שנייה, יש לי שאלה. ואם לוקחים את הכסף הזה לסעיף אחר של בניית מוסדות דת? לא עכשיו, בשנה הבאה.

היו"ר ינון אזולאי:

אתה לא יכול, הוא לא עובר. אתה חייב לחייב אותו. אתה עכשיו לא יכול. ברגע שהוא היה למטרה מסוימת או במיוחד בתמיכות זה עוד יותר קשה, אתה לא יכול להעביר אותו כי זה עודף שאינו מחויב ורק עודפים מחויבים אתה יכול ועודף מחויב הוא לא קיים.

רום בר-אב:

אבל חבר הכנסת אזולאי, כתוב פה בסעיף (ב) סכום שהופחת בהתאם להוראות סעיף זה לא ישמש בשנה שבה הופחת לתוכנית המקורית שבה נכלל באותו סעיף תקציב. לא ברור, אולי אני לא יודע מה כוונת המשורר אבל לא ברור אם ניתן לקחת את הכסף הזה ולעשות איתו שימוש אחר שלא קשור.

היו"ר ינון אזולאי:

אבל זה בסעיף אחרי זה.

דרור גרנית:

לא. הסעיף אחרי זה מתייחס - - - לתקציב שלא מומש.

רום בר-אב:

לתקציב שלא מומש.

היו"ר ינון אזולאי:

בדיוק.

רום בר-אב:

אבל לא כתוב פה על מצב הביניים.

היו"ר ינון אזולאי:

בדיוק, הוא מדבר על התקציב שלא מומש.

רום בר-אב:

שאתה יכול לקחת אותו ולממש אותו לשימוש אחר.

היו"ר ינון אזולאי:

אין בעיה. הוא מדבר, אם הוא מדבר על שנה אחרת נתייחס לזה. אבל אם הוא מדבר על עודפים, העודפים יורדים מהשולחן.

רום בר-אב:

לא, העודפים ודאי לא קשורים.

היו"ר ינון אזולאי:

אתה אומר עוד דבר, שיכול להיות שלצורך העניין בשנה הבאה ישתמשו בכסף של התוספת. זה מה שאתה מתכוון?

רום בר-אב:

לא, אומרים באותה שנת כספים.

היו"ר ינון אזולאי:

באותה שנת כספים מתי אתה יודע? הרי רק בסוף שנה אתה יודע מה קורה.

דרור גרנית:

הכסף יושב בתוכנית תמיכה במוסדות תורניים. אומר חבר הכנסת שטרן נעביר אותו לתוכנית אחרת שבה כתוב הקמת מוסדות.

היו"ר ינון אזולאי:

אמר עמוס ציאדה כששאלו אותו האם באמצע שנה יכול להיות או לצורך העניין אחרי השנה וחצי שזה רק בינואר 2028, הוא אומר באמצע השנה אני לא יכול לעשות עם זה כלום. כלומר כל מה שאני אוכל לעשות זה בינואר 2028 אבל שם הוא כבר לא יוכל לגעת בכסף ולעשות העברה בתוך התקציב.

רום בר-אב:

לא, בשביל שלא יהיה אפשר לעשות על זה משהו, היום לא ניתן לעשות על זה משהו מתוקף הפרשנות של הייעוץ המשפטי.

היו"ר ינון אזולאי:

בסדר, אתה נמצא באותו מצב.

רום בר-אב:

לא, אז צריך להגדיר את זה בחוק כדי שלא יהיה אפשר לעשות שימושים נוספים גם לעניין תמיכות עקיפות נוספות במוסדות או תמיכות בפרטים.

היו"ר ינון אזולאי:

וגם כיום אם היית שואל את עמוס הוא יגיד לך שאי אפשר.

רום בר-אב:

היום אי אפשר מתוקף פרשנות. כרגע אנחנו מסדירים מנגנון להגן על אותה פרשנות.

היו"ר ינון אזולאי:

הלאה. הבנו, הבנו.

דרור גרנית:

המטרה היא שזה יחזור לאוצר המדינה.

מירי פרנקל-שור:

הרעיון שזה בסופו של דבר יחזור לקופת המדינה?

דרור גרנית:

לאוצר המדינה. אז אפשר לכתוב את זה פוזיטיבית. זאת אומרת ממש לכתוב. - - - אם יש סעיף בחוק יסודות תקציב, אני לא מתיימר להיות בקיא בו דיה אבל להפנות לסעיף שאומר שזה חוזר לאוצר, לקופה הכללית.

אלעזר שטרן:

אם אני לא טועה, גם השופט סולברג, מירי. את בטח יודעת, נדמה לי שהשופט סולברג גם הזהיר אותנו משימוש בכספים האלה בדרכים עקיפות.

מירי פרנקל-שור:

אני צריכה לקרוא את פסק הדין שוב.

היו"ר ינון אזולאי:

בבקשה.

מאיר פרוש:

אתה בעד שנעביר את תקציב המדינה לסולברג שהוא יחליט הכול?

אלעזר שטרן:

לא, עד שתחליפו גם את סולברג.

היו"ר ינון אזולאי:

אלעזר בבקשה.

אלעזר שטרן:

אני כבר מסיים.

היו"ר ינון אזולאי:

לא, בסדר.

מירי פרנקל-שור:

אבל אלעזר אלה היו ההערות שלנו. שאנחנו צריכים לעגן עוד שני סעיפים בחוק.

היו"ר ינון אזולאי:

כן, הוא מחזק את הייעוץ המשפטי. הוא בא לחזק את הייעוץ המשפטי. - - -

אלעזר שטרן:

מה שאני שואל, בסעיף 26(ב) כתוב הוא ישמש לבחינת - - - סליחה, 26 - - - לא, סעיף (יד)(ב). - - -"מידע כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שיעור הגידול באוכלוסייה החרדית יימסר לשר הביטחון והוא ישמש לבחינת העמידה ביעדי הגיוס השנתיים לשירות סדיר".

היו"ר ינון אזולאי:

אלעזר אבל דיברנו על זה, אתה חוזר אחורה.

אלעזר שטרן:

לא, זה לא אמרתי. אני שואל עכשיו. לא, תשמע את ההערה. לא דיברתי. זו הערה קצרה.

היו"ר ינון אזולאי:

בסדר. - - -

אלעזר שטרן:

למה זה יימסר לשר הביטחון לבחינה? הגענו לכל הדיונים האלה מתוך שיקול הדעת של שר הביטחון בכל מיני דברים. למה דברים כאלה כשאנחנו יושבים פה ויורדים לפרטים, למה זה צריך להימסר לשר הביטחון לבחינה והוא יגיד לנו לא משנה מה הוא יחליט ולא צריך שיהיה בזה - - -

מאיר פרוש:

שר הביטחון יכול להיות מעורב. להוריד 30 פצצות ולחסל את נסראללה והוא יכול להרים מטוסים להפציץ את הכור בעיראק או באיראן והוא לא יכול להחליט על השאלה הזו מה לעשות ביעדי הגיוס? למה?

אלעזר שטרן:

ברור.

מאיר פרוש:

רק סולברג?

אלעזר שטרן:

על זה התכנסנו, על זה התכנסנו.

מאיר פרוש:

למה שר הביטחון לא יכול?

מירי פרנקל-שור:

לא אבל השאלה - - - חבר הכנסת פרוש, האם לא יותר נכון שבמקום המנגנון הקבוע פה שהממשלה תקבע באישור ועדת החוץ והביטחון? שר הביטחון יביא את המלצתו לממשלה - - - בעמוד 11 פסקה 6. אני לא יודעת אם צריך להשאיר את זה רק לשר הביטחון. שר הביטחון ימליץ, הממשלה תחליט ויבוא לאישור ועדת החוץ והביטחון.

דרור גרנית:

בעניין יעדי האי-עמידה?

היו"ר ינון אזולאי:

לא, לא.

מירי פרנקל-שור:

לא, קביעת היעד בשנה השישית.

היו"ר ינון אזולאי:

הוא חזר אחורה.

אלעזר שטרן:

כן, אני חזרתי.

היו"ר ינון אזולאי:

לא, 26(יד)(ב).

כן, אבל הוא שאל למה זה נמסר לשר הביטחון. זה קשור לסעיף 6.

דברי דובר/ת #1387 | 13 מילים

פרוטוקול 528 — 2026-01-04 (21 דברי דובר/ת)

עמוד 15 להצעת החוק.

דברי דובר/ת #29 | 4 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

עד גיל הפטור.

דברי דובר/ת #31 | 3 מילים

◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה

26כו?

דברי דובר/ת #37 | 1 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

לא, לא. אנחנו מייחדים לזה דיון נפרד.

דברי דובר/ת #41 | 7 מילים

◂ 93 הפסקות — לחצו להצגה

הרעיון היה – אפשר לקיים דיון על הרעיון הזה ולתהות לגביו – אבל הרעיון היה שכל ההטבות חלות עד גיל הפטור. כשמסתיימת החובה שלך לשירות אז גם מסתיימות ההטבות. מה שאתה מעלה זה כמובן שאלה לדיון האם זה נכון והאם זה אפקטיבי.

דברי דובר/ת #135 | 42 מילים

◂ 1178 הפסקות — לחצו להצגה

לא אבל אני חייבת לומר שהרעיון היה לאבחן את הקבוצה הזאת. זאת אומרת להחיל את הוראות חוק שירות ביטחון, אלה השרירות והקיימות לגבי כל מי שמשתמט ללא הבחנה אם הוא שייך לחברה החרדית או שהוא כל אדם אחר. את פה טוענת משהו אחר אבל הרעיון הוא פה לייצר - - -

דברי דובר/ת #1314 | 51 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לשמר את המנגנונים הקיימים לגבי האוכלוסיה הזאת.

דברי דובר/ת #1316 | 7 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני יודעת מה חוק שירות ביטחון אומר.

דברי דובר/ת #1318 | 7 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני מבינה, אני רואה את זה קצת אחרת.

דברי דובר/ת #1320 | 8 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני מבינה את העמדה. אני אומרת שאני רואה את זה משפטית אחרת מכיוון שלגבי העריקות וההשתמטות לא שינינו מהדין הקיים לגבי האוכלוסיה הקיימת.

דברי דובר/ת #1322 | 23 מילים

◂ 51 הפסקות — לחצו להצגה

אבל אני לא מצליח להבין את העמדה. אנחנו הצהרנו - - -

דברי דובר/ת #1374 | 12 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הצעת החוק מייצרת דין לגבי מי שמשתייך לחברה החרדית. לגבי, רגע, רגע - - -

דברי דובר/ת #1376 | 15 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

רגע, רגע.

דברי דובר/ת #1379 | 2 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

רגע, לגבי מי שמשתמט - - -

דברי דובר/ת #1381 | 7 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

לגבי מי שמשתמט או עריק המצב הוא המצב הקיים לפי חוק שירות ביטחון לגבי כל - - -

דברי דובר/ת #1384 | 18 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לגבי כולם. עכשיו מה אתה מציע? מה אתה מציע? להפוך את הסנקציות הפליליות שלגבי השתמטות ולהפוך אותן לכלכליות? זה הרי פחות חמור. אז מה ההצעה?

דברי דובר/ת #1386 | 25 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

זה סוגיה נפרדת שאמרנו שאנחנו נתייחס אליה. עכשיו חברת הכנסת מירב כהן - - -

דברי דובר/ת #1388 | 15 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

העלתה שאלה ספציפית.

דברי דובר/ת #1390 | 3 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

אני אומרת שחברת הכנסת מירב כהן העלתה שאלה ספציפית לגבי משתמטים ועריקים. אז אני מנסה להבין מה עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, מה עמדתכם? שצריך להפוך את הסנקציות האלה על משתמטים שהן סנקציות פליליות שאמר פה אביגדור שהן חלות לגבי כל האוכלוסיה גם ביחס לאוכלוסיה החרדית, להפוך אותן לסנקציות כלכליות? זו העמדה?

דברי דובר/ת #1393 | 51 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אז מה העמדה?

דברי דובר/ת #1395 | 3 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

המובחנות קיימת. אבל השאלה מה אתם מציעים לגבי המובחנות?

דברי דובר/ת #1398 | 9 מילים

פרוטוקול 530 — 2026-01-04 (1 דברי דובר/ת)

אבל זה מסתיים בסוף השירות הסדיר - - - מה זה ללא מגבלת - - - זמן?

דברי דובר/ת #759 | 17 מילים

פרוטוקול 534 — 2026-01-08 (6 דברי דובר/ת)

אני בעמוד 26 בהצעת החוק. סימן ה': הוראות כלליות.

דברי דובר/ת #376 | 9 מילים

◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה

26כב. שמירה על אורח חיים - - -

דברי דובר/ת #381 | 8 מילים

◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה

מקרב בוגרי המוסדות, בעצם.

דברי דובר/ת #386 | 4 מילים

◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה

אני אגיד משהו כללי על כל הסעיפים.

דברי דובר/ת #393 | 7 מילים

◂ 90 הפסקות — לחצו להצגה

מאיר כהן:

לא, על הסעיף הזה. על כל הסעיפים הבנתי.

אלעזר שטרן:

אבל אני שאלתי קודם, היושב-ראש, באמת, רק על עצם קיום – אני רוצה להגיד לך משהו.

היו"ר בועז ביסמוט:

נו?

אלעזר שטרן:

שני דיונים שעשינו היום על פצועי ראש ועל התאבדויות נדחו פעמיים בגלל ההתקלות האלה. היום בגלל שקבעת דיון ב-10:30, אני מניח שזהו - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

11:30, ולא נגענו בדיון הזה.

אלעזר שטרן:

רגע, נכון. הייתי צריך לעשות את שני הדיונים האלה, שבאו משרד הביטחון ואימהות של חיילים פצועי ראש.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא נגענו בדיון, להיפך, ואתה יודע את זה היטב, אז אל תתחיל עכשיו. בבקשה, עוד לא הבהרתי את הנקודה - - -

אלעזר שטרן:

אתה טועה, הדיון היה רק שעה.

היו"ר בועז ביסמוט:

למה אני טועה?

אלעזר שטרן:

הדיון היה רק שעה. אתה טועה מאוד.

היו"ר בועז ביסמוט:

אז אנחנו בתום הדיון נשב. בתור היושב-ראש. לא נגעתי בדיון שלך ואתה יודע את זה היטב.

אלעזר שטרן:

מה שאני רוצה להגיד, שנייה אחת – לא, אני לא יודע את זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה להמשיך. אז אני אומר לך. בבקשה להמשיך.

אלעזר שטרן:

ביום חמישי אנחנו יכולים לדעת, בועז. לא, אני לא רוצה לדבר בתור - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

זה לא קשור לדיון עכשיו, לא נגענו בדיון הזה, הוא חשוב ביותר.

אלעזר שטרן:

תן לי להגיד לך משהו.

היו"ר בועז ביסמוט:

שומע.

אלעזר שטרן:

אני שואל אותך עכשיו – עזוב, זה היה בסדר?

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, מה זה "זה היה"? זה היה ועוד איך, אף אחד לא נגע בזה, כי זה דיון חשוב מאוד.

אלעזר שטרן:

אבל הוא היה רק שעה, בסדר? תסתכל מה אנחנו פה.

היו"ר בועז ביסמוט:

יכולת להתחיל אותו גם ב-8:00, מוקדם יותר או לבוא ולהגיד לי שאתה רוצה עוד שעה.

אלעזר שטרן:

לא, יש אימהות שהיו צריכות לטפל בילדים.

היו"ר בועז ביסמוט:

אז למה לא באת להגיד?

אלעזר שטרן:

אני כן אמרתי.

היו"ר בועז ביסמוט:

למה לא באת לבקש את זה לפני? למה אתה עושה את ההצגה הזו עכשיו? היית בא אליי, אומר לי, אדוני היושב-ראש, אני צריך עוד שעה – והיית מקבל. עוד שעה וחצי – והיית מקבל, לא הייתה לי שום בעיה. אבל כמה יפה ופופוליסטי לבוא ולהגיד פה לפני כולם, רציתי יותר ובגלל הדיון שלך אי אפשר היה. לא. בדיון הזה אני לא נוגע.

אלעזר שטרן:

אתה רוצה להיות פופוליסט? חיכיתי שתבוא לדיון, היית רואה.

היו"ר בועז ביסמוט:

היית מבקש יותר היית מקבל יותר. תודה רבה.

אלעזר שטרן:

חיכיתי שתבוא לדיון, היית רואה אימהות של פצועים - -

היו"ר בועז ביסמוט:

ניסיון לא רע.

אלעזר שטרן:

- - ושואל אותן למה הן לא באו ב-8:00 בבוקר. רגע, מתי ייגמר הדיון היום?

היו"ר בועז ביסמוט:

חבר הכנסת כהן ביקש - - -

אלעזר שטרן:

מתי ייגמר הדיון היום?

היו"ר בועז ביסמוט:

כשנסיים.

אלעזר שטרן:

אני שואל אותך.

היו"ר בועז ביסמוט:

כשנסיים.

אלעזר שטרן:

אני מזכיר לך משהו. אני רוצה להגיד לך.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אתה לא. אתה מפריע לי עכשיו לנהל דיון.

אלעזר שטרן:

לא, אני רוצה להגיד לך משהו, אני צריך לדעת אבל.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה מפריע לי לקיים דיון, זה מה שאתה עושה בכל פעם שאנחנו מתחילים להקריא, בכל סעיף זה אותו דבר. לא להפריע לי בבקשה.

אלעזר שטרן:

בועז, תקשיב אבל.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה איילת. לא להפריע לי בבקשה, אני מנהל כאן דיון, לא תפריע לי.

אלעזר שטרן:

תן לי להגיד לך משהו.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אמרת.

אלעזר שטרן:

לא, לא אמרתי לך את הכול. אתה רוצה שאני אגיד לך יותר מזה?

היו"ר בועז ביסמוט:

כבר - - - ביקשו ממני כאן החברה האזרחית להביע את דעתם לפי סעיף, ואתה מפריע לדיון הזה.

אלעזר שטרן:

אני רוצה להסביר לך משהו. אני לא רוצה, בועז, אני לא אוהב לעשות את זה, אני לא רוצה להגיד לך שהמשפחה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

ואתה עושה את זה תמיד.

אלעזר שטרן:

תקשיב לי טוב עכשיו.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה עושה את זה תמיד, אתה עושה את זה בכל דיון, יש פרוטוקול, כל פעם אתה עושה את זה.

אלעזר שטרן:

תקשיב לי טוב, אתה כל פעם עושה את זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אז די. לא, אני לא עושה את זה.

אלעזר שטרן:

בועז, אני רוצה להגיד לך משהו, בסדר? עכשיו באמת אני מדבר איתך.

היו"ר בועז ביסמוט:

תסיים משפט, אני נותן לך לדבר, נו.

אלעזר שטרן:

תשמע משהו.

היו"ר בועז ביסמוט:

בקצרה.

אלעזר שטרן:

אני מבקש לדעת מתי, בסדר? יש לי – אני לא יודע איך להגיד את זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

תלוי הרבה בך. אם תעשה את המונולוגים שלך אז כנראה שנסיים מאוחר. אם לא תעשה את המונולוגים שלך אז נסיים קודם לכן.

יעקב אשר:

איזה מונולוג? זה פיליבסטר.

היו"ר בועז ביסמוט:

פיליבסטר קוראים לזה בשפה הפרלמנטרית. אז אתה רואה, זה תלוי בך. אז אל תבוא בטענות כאשר אתה נושא פה מונולוגים של שבע שעות וחצי ואחרי זה אתה אומר, אוי, מתי מסיימים? אז מספיק עם זה, נו באמת. בבקשה.

אלעזר שטרן:

תראה, מה שרציתי להגיד לך - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

נו, אתה רואה?

אלעזר שטרן:

לא, אז אני עכשיו אגיד לך.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, אתה ממשיך.

אלעזר שטרן:

שאני לא רוצה להגיד לך, כי זה מבזה את הדברים שרציתי להגיד לך. אני אגיד לך אותם אחרי זה, בצד, ואתה תבין למה אתה מתנהל ככה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אוקיי, תודה.

אלעזר שטרן:

ולמה זה התנא דמסייע שלך, יעקב אשר, לא היית רוצה אותו.

היו"ר בועז ביסמוט:

אנחנו ענייניים, אתה עושה את זה אישי. זה ההבדל בינינו. לי אין שום דבר להגיד עליך בחדרי חדרים שהוא מבזה, כי אני מתייחס אליך כמו לח"כ, ואנחנו לא מסכימים אבל אנחנו פה מתדיינים. אתה ישר מביא את זה למקום האישי, לא רוצה לבזות – למה אנחנו בכלל מגיעים לשם?

אלעזר שטרן:

אני רוצה להגיד, אתה רוצה שאני אגיד לך?

היו"ר בועז ביסמוט:

זה הכול ענייני כאן. אתה שמעת אותי אי פעם מדבר בצורה כזו? ואחרי זה אתה מטיף לי. אז עם כל הכבוד, לא לי.

אלעזר שטרן:

בועז, אני רוצה להגיד משהו, תשמע, על זה.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה איילת. קדימה. לא, אתה בקריאה ראשונה.

אלעזר שטרן:

על זה אני רוצה להגיד לך משהו.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה בקריאה ראשונה. לא, אתה מפריע לי עכשיו.

אלעזר שטרן:

אני רוצה להגיד לך על זה משהו.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה בקריאה שנייה.

אלעזר שטרן:

מה שלא רציתי להגיד לך קודם וזה לא עניין אישי, לא יודע לאן לקחת את זה, תקשיב משהו.

מאיר כהן:

בועז - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, תראה מה הוא עושה.

אלעזר שטרן:

אני אגיד לך משהו, למה אתה מדבר.

היו"ר בועז ביסמוט:

נו?

אלעזר שטרן:

תראה, זה למה לא רציתי להגיד, כי זה מבזה. לא אותך, את העניין. זה יום הזיכרון של אח של אשתי, שהיה חייל שלי ונהרג. בסדר? והיא שאלה אותי אם אני אוכל להגיד היום קדיש במקומה. אני לא רוצה להרחיב על זה עכשיו, בגלל שהעניין הזה הוא בעיניי קטסטרופה שאני גם לא יכולתי לתכנן. היא שאלה אותי ביום חמישי בערב, תוכל ל...

היו"ר בועז ביסמוט:

- - -

אלעזר שטרן:

- - ומה רציתי להגיד כאן על הדברים האלה. ויכולתי להגיד לך קודם, בתוך המשפחות השכולות לדבר על זה. בטח כמו שנתת לו לדבר רבע שעה על אני לא רוצה להגיד, לפעיל הליכוד הזה שמסתובב פה כל יום. אני לא רוצה לדבר על זה יותר. תעשה מה שאתה רוצה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אז בוא אני אגיד לך משהו.

אלעזר שטרן:

לא, אל תגיד לי.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, שנייה, מה זאת אומרת? אתה לא תגיד לי מה אני יכול להגיד ומה לא.

אלעזר שטרן:

אז תגיד מה שאתה רוצה, זה לא אכפת לי, נו.

היו"ר בועז ביסמוט:

קודם כול, אתה באת אליי לחדר לפני עשר דקות לבקש קדיש, ואמרתי לך בהפסקה הבאה יהיה.

אלעזר שטרן:

לא, שאלתי אותך על אילוז.

היו"ר בועז ביסמוט:

שנייה. לא אמרת לי, לא הוספת פרטים, יכולת להגיד לי ואתה יודע בדיוק איך הייתי מגיב. הראייה: לפני חודש אתה נכנסת אליי לחדר להגיד קדיש על אימא שלי. אז בטח שהיינו עושים את זה כי זה מה שאנחנו מאחורי הקלעים. מאחורי הקלעים כשאין פה מצלמות אנחנו חברים מעולים כולנו. הלוואי ונעשה את זה גם בפרהסיה, כי זה מה שעם...

חבר הכנסת מאיר כהן שאל, אם הבנתי נכון, על פסקה (ג).

דברי דובר/ת #484 | 11 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני אגיד לך מאיפה הוא נובע, ואם נצטרך השלמות מקצועיות נציגי הצבא נמצאים פה. הסעיף הזה כולו, 26כד. הוא חלק מהמלצות ועדת שקדי שחלקן נוספו להצעת החוק. הסעיף הזה מדבר על עדכון כלי מיון ושיבוץ שיותאמו לבוגרי מוסדות חינוך חרדים. פסקה (ג) מדברת על זה שבמהלך שלוש השנים הראשונות יהיה דיווח לוועדה על יישומו של הסעיף הזה. אם צריך הרחבה על מהם כלי המיון והשיבוץ אני מציעה ליו"ר שהצבא ייתן תשובה. קודם כול לסיים לקרוא, לא? סיימת לקרוא?

דברי דובר/ת #486 | 78 מילים

פרוטוקול 541 — 2026-01-13 (4 דברי דובר/ת)

יעד זה במובן שאתה מסיים ביעד ורף מינימלי זה המקום שממנו אתה מתחיל.

דברי דובר/ת #68 | 13 מילים

◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה

מירי פרנקל-שור:

זו החמרה, לעמדתנו זו החמרה.

ינון אזולאי:

אני בדעה להשאיר את היעדים ולמחוק את הרף המינימלי.

יוסי פוקס:

זו הערה שנייה שלך שאתה רוצה לבטל את מה שהחמרנו.

אלעזר שטרן:

יכול להיות. לא תקבל ממני נקודות על זה שהחמרת.

ינון אזולאי:

היועצת המשפטית, אני בעד למחוק את הרף המינימלי ולהשאיר את היעדים.

אלעזר שטרן:

אוקיי, קיבלתי את התשובה. אני אזכיר שקודם בתוך הסעיף הזה, בגלל שלא הקשיבו, אני אגיד במשפט אחד, מה שאני מבקש לראות זה שמשרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לפי דרישתם ושהדרישה תהיה על כל מחזור גיוס ולא על כל שנה. כשאני אומר כל מחזור גיוס זה כמובן מקצר את כל הזמנים של ההשתמטות. עכשיו אחרי ...

מירי פרנקל-שור:

דיברנו על זה, אנחנו מציעים שיהיה פיקוח עצמאי של משרד הביטחון והוא לא יסתמך כמו שהוא עשה מ-2014 - - -

אלעזר שטרן:

אוקיי, ועכשיו אני שואל איך אפשר לוודא שמשרד הביטחון שהיה צריך לעשות את הפיקוח גם קודם, איך ה'לא יסתמך' הולך לזה שכן יהיה פיקוח? איך זה פותר את הבעיה? עד עכשיו הם יכלו לעשות גם כן פיקוח, איך זה פותר את זה?

הפתרון של זה הוא בסעיף אחר. דיברנו על זה ששר הביטחון יסמיך מפקחים ולא רשאי להסמיך מפקחים. הפתרון הוא לא פה.

דברי דובר/ת #77 | 21 מילים

◂ 101 הפסקות — לחצו להצגה

אליהו רביבו:

זאת אומרת שזו לא זכות בחירה שלו.

מירי פרנקל-שור:

גם אז זו לא הייתה זכות בחירה. גם כשהיה כתוב רשאי, רשאי במובן חייב.

אליהו רביבו:

כן, אבל ניתן לפרש רשאי כזכות בחירה של אותו שר ביטחון. 'יסמיך' זה לא שואלים אותו.

מירי פרנקל-שור:

אין ספק שיסמיך הוא מחדד ומחזק, אבל גם בעבר הוא צריך לפקח למי שמקבל דחיית שירות.

אליהו רביבו:

זה למען הסר ספק, שזה לא נתון לשיקול דעתו.

אלעזר שטרן:

אני עובר לסעיף הבא. ב-49ז1, סעיף 8, כתוב שר הביטחון יתקין תקנות לעניין מילוי חובת נוכחות.

אליהו רביבו:

אתה מחזיק את הגרסה הקודמת.

מירי פרנקל-שור:

49ז, סעיף 8 להצעת החוק. עמוד 32.

אלעזר שטרן:

למה זה צריך להיות תקנות שר הביטחון, כאילו להשאיר את זה באוויר ולא להגיד על הנוהל? מה הן התקנות כאן? איך מודדים? זה כבר עלה כמה פעמים.

מירי פרנקל-שור:

על איזה פסקה אתה מדבר?

אלעזר שטרן:

על פסקה (א). לא דיברנו על זה, אבל בהצעה של יולי אדלשטיין היה את העניין של הפיקוח הביומטרי, זה פותר את כל התקנות ואת הכול. זה כאילו דברים שבאים לפצות על זה.

מירי פרנקל-שור:

לא רק, לא בהכרח.

אלעזר שטרן:

אז מה זה?

יוסי פוקס:

תמשיך לקרוא, זה פיקוח על עוד דברים.

אלעזר שטרן:

אני המשכתי.

מירי פרנקל-שור:

מה קורה הלאה וכו'. לעמדתנו זה הסדר מהותי, הוא לא יכול לבוא רק בתקנות, אלא כל נושא של דרכי הפיקוח של מפקח על קיום התנאים שיש ב-26ה, אם הוא לומד 45 שעות וכו', לעניין דרכי הפיקוח, לעניין פקיעת צו דחיית השירות, לעניין מתן התראה, מבחינתי, עמדתי היא שיהיה הסדר בהצעת החוק או לחילופין קביעת אמות מידה ותקנות...

אלעזר שטרן:

זה בדיוק מה ששאלתי עכשיו.

ינון אזולאי:

צריך שיהיה בתקנות.

מירי פרנקל-שור:

זה ממש ההבהרה של ההסדר, עושים הסדר ראשוני מהכנסת לרשות המבצעת, לשר הביטחון.

ינון אזולאי:

אני אתייחס לזה כשאני אדבר.

אלעזר שטרן:

מה שאני שואל, כיוון שאלה שתי האפשרויות ואחת האפשרויות זה לשים את זה בתוך החוק, אני שואל למה משאירים את הגמישות הזאת במקרה הזה לסמכות פוליטית ולא אנחנו יושבים פה כבר עכשיו וסמכות פוליטית ש - - -

ינון אזולאי:

אנחנו גם פוליטיים.

אלעזר שטרן:

אני לא מתכוון דווקא לשר הביטחון הזה, אני מתכוון לשרי ביטחון לכל הדורות. סך הכול הבג"צ על חוק טל היה בעקבות הגמישות שנתנו לשר הביטחון לפטור, ועכשיו אנחנו נותנים לו אפשרויות - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

השאלה ברורה.

אלעזר שטרן:

אני כמובן אשמח לתשובות כשיגיע הזמן. הנושא הבא זה באותו סעיף, ב-(3) כתוב, 'מתן התראה לראש הישיבה לעניין פסקאות (1) ו-(2)'. מה זה נקרא התראה לראש הישיבה? שאני אבין.

מירי פרנקל-שור:

מתן התראה לראש הישיבה, אנחנו אומרים לו, הוא לא מקבל את ה - - -

יוסי פוקס:

מה שנקרא אין עונשין בלא מזהירים.

אלעזר שטרן:

מה הוא לא מקבל?

יוסי פוקס:

אתה למדן.

מירי פרנקל-שור:

מזהירים את ראש הישיבה - - -

אלעזר שטרן:

לא הבנתי. מה שאני מבין, שאחרי החוק הזה כל ראש ישיבה, ואז אני אשאל אותך גם את השאלה הבאה גם, למה לא מורשה חתימה, אני לא מבין מה קרה פה פתאום, קודם הסבירו לנו שראשי ישיבה לפעמים הם זקנים והם לא בעניינים וכל מיני דברים כאלה ועכשיו פתאום אנחנו חוזרים אליהם.

מירי פרנקל-שור:

אנחנו טוענים לאורך כל החוק שזה צריך להיות ראש הישיבה.

ינון אזולאי:

תני לי הסבר, אם זה צריך להיות ראש הישיבה, אם יש ראש ישיבה מבוגר ויש כמה ראשי ישיבות, על איזה ראש ישיבה מדובר? העלינו את זה.

מירי פרנקל-שור:

זה נכון, אבל זה לא - - -

ינון אזולאי:

ולכן אנחנו אמרנו שאת מי שיסמיכו לכך, זה יכול להיות מנהל הישיבה, זה יכול להיות ראש הישיבה, שאם ראש הישיבה הדומיננטי אז ראש הישיבה, אם מנהל הישיבה הוא הדומיננטי אז זה מנהל הישיבה. במקום לזרוק את האחריות מאחד לשני.

מירי פרנקל-שור:

אמרנו אולי גם נעשה את זה לפי מדרג של מספר התלמידים, אולי ניתן מענה כשיש מספר ראשי ישיבות.

ינון אזולאי:

זה לא קשור למספר התלמידים. צריך להבין מה זה ישיבה חרדית בשביל להבין מה זה המדרג. איזה מדרג יש בישיבה של 100 בחורים או 200, מה זה משנה?

אלעזר שטרן:

אז הדבר הזה נשאר לדיון?

מירי פרנקל-שור:

בהצעת החוק הממשלתית זה היה ראש הישיבה ולא מנהל הישיבה.

ינון אזולאי:

בסדר, אבל את הצעת החוק המקורית אנחנו שינינו. יש עוד דברים שהייתי רוצה לחזור להצעת החוק המקורית. אם רוצים לחזור להצעת החוק המקורית בוא נחזור אליה מעיקרא ונשאיר אותה ככה. אלא מה? עשינו שינויים, אז צריך להישמע לשני הצדדים השינויים.

אלעזר שטרן:

בשורה התחתונה מה שאני אומר על מה שכתוב כאן ומה שאני מבין מהתשובה שלכם זה שהעניין הזה נדון למה פעם ככה ופעם ככה, או שניישר את הכול לפי ראש הישיבה או מורשה החתימה, או מה שיהיה בתוך הסיפור הזה. ואז נחזור לשאלה של מה זה התראה, לב העניין, מה זה מתן התראה. מתי ניתנת התראה?

מירי פרנקל-שור:

זו שאלה, כיוון - - -

אלעזר שטרן:

בשביל זה אני שואל, אם נותנים לי זמן לשאול.

מירי פרנקל-שור:

כאן כתוב ששר הביטחון יתקין תקנות, בפסקאות (1), (2), (3) הוא אומר לאיזה עניין יתקין שר הביטחון תקנות. השאלות שאתה שואל, אנחנו גם טוענים שהשאלות האלה צריכות לקבל מענה בחקיקה ראשית.

אלעזר שטרן:

ואז אני שואל עוד פעם. יש פה שתי שאלות בתוך העניין הזה, שאלה אחת על מה הוא מקבל התראה ושאלה שנייה למה הוא מקבל התראה.

אליהו רביבו:

הסבירו לך שהרעיון של ההתראה זה מדלג שלב, זה ישר הולך לחומרא.

ינון אזולאי:

אי אפשר להיכנס לדקויות בתוך החוק ולכן צריך שיהיה תקנות. זה מה שיש בכל החוקים היום, אין חוק שנכנס לדקויות בפיקוח.

אלעזר שטרן:

לשם שינוי את השאלה הזאת שאלתי את יושב ראש הוועדה. אבל בסדר, התרגלנו.

אליהו רביבו:

יוסי, אתה מפרש את זה אחרת?

יוסי פוקס:

אני לא רואה מה הבעיה בזה.

אליהו רביבו:

אני הבנתי שתישלח התראה, זאת אומרת שמדלגים על שלב ההודעה, התראה זה ישר הולכים איתו לשלב קדם סנקציות מה שנקרא, מתריעים בפניו מיד, לא שואלים אותו.

מירי פרנקל-שור:

זה לא בהכרח, אפשר לתת מענה בפסקה הראשונה, דרכי הפיקוח של מפקח על קיום התנאים המפורטים על סעיף 26ה. הכול קשור אחד לשני. באופן הפיקוח אתה אומר לו: אני מודיע לך, ואם אני לא מקבל תשובה אני מזהיר אותך.

יוסי פוקס:

כמו בכל דבר, תמיד בהסדר ראשי יש תקנות שיורדות לרזולוציה הזאת.

מירי פרנקל-שור:

יש מדרג.

ינון אזולאי:

גם בפיקוח של משרד החינוך יש להם התראה, יש להם פעם שנייה שהם באים, יש כל מיני מדרגים בעניין.

אלעזר שטרן:

זה חלק מהבעיה.

רם בן ברק:

לא קיבלנו להערה שאני הערתי קודם לפני ההפסקה, לגבי זה שצריך לחייב אותם בכל בוקר לשלוח מייל מי הגיע. לפני שמגיע פקח, למה צריך להגיע פקח? כל בוקר מוציאים מייל פשוט: אלה התלמידים הנוכחים. הייתי רוצה שתתייחסו לזה, אתם מקבלים את זה? אתם לא מקבלים את זה? רשמתם את זה?

היו"ר בועז ביסמוט:

רשמנו.

רם בן ברק:

אולי זה יופיע בנוסח הסופי?

מירי פרנקל-שור:

אנחנו רשמנו.

רם בן ברק:

כי אני חושב שזה אמצעי יעיל מאוד לפיקוח.

אלעזר שטרן:

אני ממשיך ברשותכם. אני עובר לסעיף הבא, בסעיף קטן (ב), 'ראה המפקח כי בישיבה מסוימת קיימת אי נוכחות חוזרת של 20% או יותר'. זה שתי שאלות. למה אי הנוכחות צריכה להיות חוזרת? למה אי הנוכחות זה לא דבר מספיק?

היו"ר בועז ביסמוט:

הוא ענה על זה.

יוסי פוקס:

הוא עושה דיון חוזר על כל - - -

אלעזר שטרן:

אני רק שואל. יכול להיות שתגידו לי שזה היה. ממילא, מזכיר הממשלה, אנחנו לא מקבלים פה תשובות, אז שיגידו לי שזה נשאל וזה נרשם, בסדר?

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר.

אלעזר שטרן:

אתה יודע, עד שתשבי יבוא ויתרץ קושיות. אני ממשיך לתוך זה, כתוב 'באותה ישיבה ממשיכה אי נוכחות', מה זה ממשיכה? תסבירו לי מה זה ממשיכה.

מירי פרנקל-שור:

עוד פעם, מה השאלה, אלעזר?

אלעזר שטרן:

מתי ממשיכה? היא ממשיכה יום? היא ממשיכה שבוע? היא ממשיכה חודש?

מירי פרנקל-שור:

בפיקוח הבא.

אלעזר שטרן:

אז שיהיה כתוב מה זה נקרא, מה זה ממשיכה.

היו"ר בועז ביסמוט:

זה לא ברור לך?

אלעזר שטרן:

לא, אין לך מושג כמה זה לא ברור לי באמת. אני שואל את מירי, מה זה ממשיכה?

מירי פרנקל-שור:

בפיקוח הבא - - -

אלעזר שטרן:

מתי זה?

מירי פרנקל-שור:

אנחנו לא יודעים.

אלעזר שטרן:

אבל זה בדיוק העניין.

מירי פרנקל-שור:

כרגע מוצע בנוסח שכל שלושה חודשים.

אלעזר שטרן:

למה?

ינון אזולאי:

הוא יכול לבוא גם פחות.

מירי פרנקל-שור:

אני לא אומרת אם זה מה ש - - -

אלעזר שטרן:

לא, מירי, כשלא עומדים - - -

מירי פרנקל-שור:

זה מה שכתוב כרגע.

אלעזר שטרן:

מירי, אנחנו התכנסנו פה על זה שהילדים שלנו עוד פעם במילואים ועושים 70 או 80 ימים בשנה הזאת, ואני אומר אוקיי, יש פה אפשרויות של גיוס, אולי. ואת אומרת לי עכשיו שאחרי שמישהו נכשל בבדיקה, הוא כבר נכשל והוא דיווח שקר, נחכה שלושה חודשים לבדוק עוד פעם אם עוד פעם הוא ידווח שקר.

מאיר פרוש:

אולי היה חסר שם בגלל שאחד הלך עם הילד שלו לבית חולים, אחד - - -

אלעזר שטרן:

אז בבקשה, כמה הוא הולך? כל יום כל יום כל יום?

מאיר פרוש:

אבל הוא עוד לא נתפס בשקר.

ינון אזולאי:

אבל תבוא עוד בדיקה ואף אחד לא אמר לך מתי להביא את הבדיקה הבאה.

אלעזר שטרן:

שיבוא אחרי שבוע. מה זה נקרא? 20% הלכו לבתי חולים נגיד, אני מאחל לציבור החרדי שלא 20% יילכו לבתי חולים כל יום במשך שלושה חודשים רצוף.

מירי פרנקל-שור:

אבל הסנקציה בצידה. כשאתה ממשיך לקרוא, 'תוסר הישיבה מרשימת הישיבות - - -

אלעזר שטרן:

תיכף אני אגיע למה שאני ממשיך לקרוא.

מירי פרנקל-שור:

זו סנקציה לא פשוטה אז אי אפשר אחרי פעם אחת - - -

אלעזר שטרן:

מאוד פשוטה, הוא יוכל ללכת לישיבה אחרת, תיכף נדבר על זה.

מירי פרנקל-שור:

יש לזה השלכות. לכן אתה לא יכול - - -

אלעזר שטרן:

מירי, מה זה סנקציה? לא הבנתי אותך, סליחה, את יודעת מה הסנקציה פה? שאחר משרת במקומו, זו הסנקציה. מה עכשיו את אומרת לי הסנקציה?

מירי פרנקל-שור:

זו לא תשובה למה שאני אומרת לך.

אלעזר שטרן:

זו לא תשובה? זו ממש תשובה. מה זה נקרא? את אומרת לי עכשיו שלושה חודשים עד ש-, אני אומר לך בשלושה חודשים האלה, את יודעת מה? בזמן טוב שני מחזורי מילואים ותשאלי את רח"ט תומכ"א הוא יגיד לך ככה.

ינון אזולאי:

ואתה חושב שבמיידי הוא מיד מגיע אליך.

מירי פרנקל-שור:

התשובה היא לא כל שלושה חודשים, אז יהיה כל שבוע. זה שתי תשובות נפרדות, האם הפיקוח צריך להיות יותר תדיר, זו שאלה אחת, ושאלה שנייה, האם אחרי פעם אחת שחסרה נוכחות של 20% מהתלמידים צריכים להסיר את הישיבה מרשימת השאלות.

אלעזר שטרן:

מסכים איתך, אלה שתי השאלות.

דרור גרנית:

הסעיף הזה מעלה הרבה יותר שאלות מזה, מירי.

לא אמרנו שאלה השאלות היחידות.

דברי דובר/ת #179 | 5 מילים

◂ 40 הפסקות — לחצו להצגה

מירי פרנקל-שור:

נכון, אני רק מתכתבת עם מה שאמר חבר הכנסת שטרן.

ינון אזולאי:

שבשבוע שעבר אתה היית פה בעצמך ושמעת, וגם ענית וגם שאלת וקיבלת גם תשובות.

דרור גרנית:

לא, אבל הערתי על הסעיף.

ינון אזולאי:

הכול נרשם. הערת וגם קיבלת את ההערות שלנו בחזרה, על מה אנחנו מסכימים.

אלעזר שטרן:

אני לא הייתי ולא קיבלתי תשובה ולא שאלתי. אני מקצר. הדבר הבא, כמובן למה זה 20%, תיתנו על זה תשובה, זה כבר נשאל ואני לא רוצה ללכת למספר הגבוה מאוד הזה ואני לא מאחל לישיבות, כמו שחבר הכנסת פרוש אומר, 20% חולים.

מאיר פרוש:

אני לא אמרתי. שאלתי למה אתה מזלזל ואומר כך, חסר כמה סיבות לא להיות? למה אתה אומר את זה? אתה לא מאמין לביקורת שמשרד החינוך עושים על הישיבות למרות שהם עובדי מדינה, אבל הם עושים את הביקורת אצל חרדים אז צריך להשמיץ אותם. ככה זה עובד אצלך.

אלעזר שטרן:

בשורה התחתונה כתוב 'תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת', למה?

מאיר פרוש:

אלא מה לעשות?

אלעזר שטרן:

שלא יירשמו לישיבה אחרת, שיתגייסו.

מאיר פרוש:

עוד פעם, יש 20% שהם עבריינים לשיטתך, מה עושים עם ה-80% האחרים?

אלעזר שטרן:

לא, הלכו לישיבה שראש הישיבה משקר, שיתגייסו לצבא.

ינון אזולאי:

טוב, בסדר נו.

אלעזר שטרן:

מה בסדר נו? נשבע לכם, אם היו לכם לילות כמו שיש פה להרבה אחרים לא הייתם אומרים בסדר נו.

מאיר פרוש:

אבל גם לציונות הדתית יש לילות כאלה ואתה מזלזל בהם.

אלעזר שטרן:

לא קשור לציונות הדתית.

מאיר פרוש:

אתה מזלזל בכל מי שלא הולך בדרכך, זה כל העניין שלך.

אלעזר שטרן:

זה לא דרכי.

מאיר פרוש:

הציונות הדתית הולכים ומשרתים ומשלמים מחיר יקר ואתה מזלזל בהם.

אלעזר שטרן:

והם לא רוצים את החוק הזה.

מאיר פרוש:

אתה מזלזל בהם. אתה אל תדאג להם. תפסיק להשמיץ את הציונות הדתית, שהם משלמים מחיר יקר.

היו"ר בועז ביסמוט:

אלעזר, יש לך באמת שלוש דקות, לא חמש דקות. מספיק, די, עכשיו באמת די.

מאיר פרוש:

לא היה פה ביום חמישי ועכשיו הוא בא לשאול שאלות.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להפריע לי עכשיו, אחריו מירב כהן.

מאיר פרוש:

ודרור עוזר לו.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מגביל אתכם בזמן. אני הייתי בהרבה ועדות בחיים שלי, דבר כזה עוד לא ראיתי.

מאיר פרוש:

יש לו שתי חזיתות, החרדים והציונות הדתית, הוא לא יכול לעבוד ככה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה יכול לגחך ולצחוק. מירב כהן, אני מבין שחוק הגיוס ממש רציני. הצחוק, ממש אכפת לכם, מילואימניקים, משפחות, אתם מתים מצחוק. שימי לב כמה את צוחקת. אם זה כזה רציני - - -

מירב כהן:

מה, אסור לי לדבר עם חבר שאמר לי משהו?

היו"ר בועז ביסמוט:

סליחה עם כל הכבוד, זה לא צחוק, רוצים גיוס.

מירב כהן:

מה זה קשור? תראה את הסרטון שלכם של הליכודיאדה, חיילים שם ואתם מתעסקים לי בלעשות קליפ מוזיקה, אתה אומר לי משהו? דיברתי עם חבר, אני צריכה ממך אישור לדבר עם מישהו? אתה תגיד לי מה לעשות?

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, לא אגיד לכם.

מירב כהן:

תראו אתכם, אנחנו שנתיים וחצי אחרי מלחמה ועדיין לא התאפסתם על החיים לעשות פה חוק גיוס ואתה מטיף לי? יש גבול לחוצפה.

היו"ר בועז ביסמוט:

יאללה, בסדר, אני אתמודד עם זה.

מירב כהן:

באמת יש גבול.

אלעזר שטרן:

ב-49ח(א)(2), מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן. איפה יש את המספר הזה אם אנחנו לא קובעים אותו ומי קובע את מספר הביקורות? מה שעושה היום משרד החינוך זה לא דבר שניתן לסמוך עליו.

מאיר פרוש:

למה לא?

היו"ר בועז ביסמוט:

תן לו, אני רוצה לסיים.

אלעזר שטרן:

דרך אגב מה שאני שואל ומה שאני מבקש, שגם הדוחות שמקבלים, ואני אומר את זה לכל מקום, יהיו גם לפי ישיבות וגם לפי ערים. כמו שיש במדינת ישראל. כמו שאני כראש אכ"א קיבלתי דוחות לפי בתי ספר ולפי ערים. וגם אני מבקש שכן יהיו הדוחות אותו דבר.

מאיר פרוש:

אני מבקש שוויון בעניין הזה.

אלעזר שטרן:

בסעיף (6) ב-49ח, כתוב: מספר המתייצבים בלשכת הגיוס מבין מספר בוגרי מוסדות החינוך החרדיים אליהם נשלח הצו. לא מבין את זה. למה בוגרי מוסדות חינוך חרדיים? מי שמקבל את הצו זה תלמידי מוסדות חינוך חרדיים, למה כתוב פה בוגרי מוסדות חינוך חרדיים?

רק פסקאות (1) עד (3) קשורות להוראות של הפיקוח ומ-(4) ואילך זה הוראות פיקוח כלליות שנצטרך לדון בהן.

דברי דובר/ת #220 | 18 מילים

פרוטוקול 540 — 2026-01-13 (1 דברי דובר/ת)

זה נבע מכך שהייתה הסתמכות לאורך שנים.

דברי דובר/ת #128 | 7 מילים

פרוטוקול 543 — 2026-01-15 (4 דברי דובר/ת)

אני אקריא את כל הסעיפים שבהם נדון היום. אני מתחילה בסעיף 26יח בעמ' 17 – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 אני עוברת לעמוד 27, לסעיף 26כו –

דברי דובר/ת #2 | 33 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

"פרק זה" הוא כל פרק ג'1.

דברי דובר/ת #4 | 6 מילים

◂ 195 הפסקות — לחצו להצגה

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה איילת. אלעזר, אני מניח שלא תתנגד שאני אתן קודם לנציגי הלומי הקרב.

צבי שור:

תודה רבה. אני צבי שור, בוגר ישיבות, מהעולם החרדי. אני יכול לפתור לכם הרבה מהבעיות שנדונות פה. אבל לא לשם כך הגעתי היום. הגעתי כדי להזכיר את שמו של חבר הוועד של העמותה שלנו, לעולם לא לבד, שהיום כבר איננו ואנחנו צריכים לקבור אותו בבית עלמין אזרחי. גיבור ישראל, 748 יום נלחם במילואים, אחרי שעלה כמתנדב מ...

חגי עזרן:

יש לנו 76 מתאבדים. אני חגי, מכירים אותי כאן, אני כאן כל יום, זה המקום היחיד שאני יוצא אליו. אני לא יוצא לשום מקום. אני מגיע לכאן כל יום כדי להסביר לכם. ב-31 בדצמבר היינו בוועדה, של העלייה והקליטה ודיברנו על חיילים בודדים. הסברנו שחייל בודד כשהוא מתנתק מהצבא, אין לו חוסן בבית, אין לו הורים שיכילו, אי...

צבי שור:

אתם צריכים להיות המעטפת. אתם יכולים לתת כוח לעמותות, זה גם בסדר. אבל אין כרגע מי שמטפל.

חגי עזרן:

באנו היום כדי לבקש סליחה מג'וש, סליחה מהחיילים, סליחה מהלומי הקרב שהתאבדו. אנחנו עושים ככל יכולתנו שיכירו בהם. אפילו בימי זיכרון הם לא יוזכרו, הוא לא חלל צה"ל, זה קורע את הלב ויש כל כך רבים בדרך. כל יום שאנחנו פה, אנחנו מנסים להעלות את המודעות ולנסות להציל אפילו בן אדם אחד. אנחנו היום נלך ללוויה ונצ...

אביב בן ישראל:

השאלה מה עושים כדי למנוע את המתאבד הבא.

צבי שור:

אני כבר 14 ועדות מגיע לפה, בין המילואים לניהול העמותה וכל פעם מדברים ודוחים את זה, שעה קצרה של דיון ואז דוחים את זה חודש, חודשיים קדימה, מזמינים אותנו שוב להמשיך לדבר. צריכים פעולות פרקטיות.

היו"ר בועז ביסמוט:

באמת עצוב. בבקשה.

דניאל פיין סיילן:

שמי דניאל פיין סיילן, אני אחד החברים הכי טובים של יהושוע בון, אני כרגע חייל בודד שכול. איבדתי את הבן אדם שחייתי איתו שנה שלמה, תוך כדי המלחמה. בן אדם ששירתי איתו ביחידה מיוחדת. אני לא אמור לחשוף את הפנים שלי, אבל אני חושף את עצמי למען חבר שלי. אני לא אמור להיות פה, אני אמור להיות בשדה הקרב להגן עליכ...

חגי עזרן:

הבית שלנו.

דניאל פיין סיילן:

זה הבית שלי והבית שלי צריך להגן עליי ולתת לי גב ובמקום זה, הם זורקים אותנו לרחוב. מה אני אמור להגיד לאנשים שאני מדריך אותם עכשיו במכינה קדם-צבאית? שהצבא ישמור עליהם? - - - אני עבדתי עם כל היחידות ועם כל הכבוד להן, ג'וש בון יותר גבוה מכולם, הוא אחד האנשים הכי עצומים שיש. הפסדנו אותו וזה הפסד אסטרטגי....

צבי שור:

זה המינימום שאפשר לעשות בשביל המשפחה ובשבילו, כבוד אחרון לגיבור. לתת לו חלקה כמו שאר האחים שלו לנשק, שנפלו בגלל הכשל שלכם. כשל, אחרי כשל, כשל של שביעי באוקטובר, אחרי זה כשל של לשלוח אותנו פנימה. שנתיים של לחימה ועכשיו כשל של אחרי הלחימה. זורקים עלינו כדורים, קודם כדורים למחסניות, אחרי זה כדורים למוח...

דין אונטרסלק:

בוקר טוב, אני לא רציתי להגיע לפה היום, אבל הבוקר קמתי והחלטתי שאני עושה משהו גדול ממני עבור בון. אני חייל בודד מצוק איתן, כי כשיצאתי משדה הקרב אחרי חודשיים של לחימה, לא היה אף אחד בשבילי. בשבוע הזה, אני יודע שהסתובבתי כל יום בירושלים ואני לא יודע מה עשיתי בכלל ולא זוכר את השבוע הזה. חזרתי לשדה הקרב ...

דניאל פיין סיילן:

הכי לא ראוי אליו.

דין אונטרסלק:

מה זה אומר לחיילים הבודדים בהמשך ולמדינה שלנו? הייתי מדריך במכינה קדם-צבאית, אני מורה דרך היום, מה אני אמור להגיד לתיירים, שככה אנחנו מתנהגים לאנשים שנתנו את החיים שלהם עבור המדינה? לא אכפת לי ימין, שמאל, אני דתי, אני גר בעופרה היום. אני מגיע מדרום אפריקה ושם מחפשים אותי כפושע מלחמה. אני הצלתי את הע...

אביב בן ישראל:

מישהו דיבר פה על משמעות ואתם צריכים להבין שעבורנו הלוחמים, אין דבר משמעותי מללבוש מדים ולהילחם על המדינה הזאת. אין דבר שממלא אותנו יותר מלעלות על מדים, להחזיק נשק ולהגן על העם שלו. אבל ברגע שאנחנו מורידים את המדים, אתה מתמלא בריקנות ולא כולם יודעים להתמודד עם זה ולא כולם יודעים לבקש עזרה ואין מספיק ...

דין אונטרסלק:

תשנו את זה, בבקשה. יש לכם את הכוח ואתם מדברים על גיוס של החרדים, איך אתם רוצים שהם יתגייסו אם כך אתם מתנהגים כלפי הלוחמים שלכם?

דניאל פיין סיילן:

חבר הכנסת, יש לי שאלה אליך, כמה עולים חדשים, שהיו חיילים בודדים, עובדים כרגע כמאבטחים בממשלה? לא צריך מספר, יש.

היו"ר בועז ביסמוט:

כל מי שנמצא כאן סביב השולחן, כולנו בארבעת הימים האחרונים נמצאים סביב המקרה הנורא, של גיבור ישראל, ג'וש.

צבי שור:

לא צריך להיות סביב, צריך להיות בפנים. כמו שאנחנו בשטח - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

אני לא באתי להתווכח איתך. היית אצלי בחדר.

צבי שור:

כל כך הרבה פעמים, בימים האחרונים.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה יודע את ההתנהלות וגם החבר שלך וגם איציק סעידיאן שהגיע אתמול ואנשים בצוות יודעים, אנחנו התאמצנו ומתאמצים עדיין. מדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל מכבדים כל חייל, על אחת כמה וכמה, כל גיבור ישראל.

צבי שור:

סממני כבוד זרקתם - - -

דניאל פיין סיילן:

לפי התוצאה, אין תוצאה. לפי הישיבות, אין ישיבות. - - - אתם רוצים לטשטש אותנו - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

הזמנתי אתכם אליי ואנחנו נעשה את זה אחרי הפסקה - - -

צבי שור:

לא, אנחנו לא נצא מפה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מחדש את הדיון. אלעזר שטרן בבקשה.

אלעזר שטרן:

כיוון שהחוק הוא מורכב וכדי לחסוך את ההערה הקבועה שלך שיש פה עוד אנשים שרוצים לדבר, תגיד לי כמה זמן אתה נותן לי לדבר.

היו"ר בועז ביסמוט:

כולם ידברו.

אלעזר שטרן:

זה מאוד מורכב.

היו"ר בועז ביסמוט:

יש לך זמן.

אלעזר שטרן:

כשתגיד לי להפסיק, אני אפסיק.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא הפסקתי אותך, אבל תתחשב, כי רבים רוצים לדבר.

אלעזר שטרן:

אם לא התחשבו בנו כשכתבו דבר כזה, איך אתה מבקש ממני להתחשב? במקורות אומרים שכלי עקום, אי אפשר להפוך אותו לישר - - - אני אקריא רק משפט אחד מחוות דעתו של השופט סולברג, הוא אמר – "למעשה מדובר בעקרונות מוסריים ואנושיים כה פשוטים וברורים, שעל תמיכתם במקורות ההלכה עשוי השואל לשאול, למה נקרא סברה הוא". כיוו...

אלעזר שטרן:

כל הקונסטרוקציה המכוערת הזאת באה לשים את הצבא כחשוד מראש ולתת תירוצים למפגש של רבנים באשמורת הבוקר ולהגיד תראו מה הצבא או הכנסת מוכנים לעשות. כי יש רוב אוטומטי לכל מה שעושה הממשלה הזאת, אז אפשר גם להקים ועדה כזאת. מאז שנהיית יושב-ראש הוועדה, אין תשובות לשאלות הקשות והנוקבות. אתם רוצים הפסקה להתייעצו...

היו"ר בועז ביסמוט:

תמשיך, יש עוד אנשים שרוצים לדבר, אני אקציב את הזמן. עשר דקות.

אלעזר שטרן:

אני אומר לייעוץ המשפטי, נדמה לי שהטענה הזאת לא עלתה בסקירה שהוצאתם הלילה. אני אשמח לקבל תשובה בהקשרים האלה. העליתי את הנושא של פרמדיקיות בנגמ"ש ושל חטיבת חשמונאים, שאנחנו חיים בעולם של ערכים מתנגשים. לכן, לפעמים צריך לעשות ויתורים לטובת ערך אחד שגובר על ערך אחר. זה לא האירוע, במיוחד אחרי שבוועדה הזא...

אלעזר שטרן:

שופטים יש בדימוס. יש פה הגדרות חדשות שאני לא ראיתי אותן בסעיף ההגדרות. בוגר ישיבה, נראה לי שאני עונה על זה, או מוסד חינוך חרדי שיש לו רקע מתאים, נראה לי שיש לי, הוא מקיים אורח החיים החרדי, חוץ מזה ששירתי בצה"ל, אני מקיים אורח חיים חרדי. אורח חיים חרדי, זה לא לשרת בצה"ל. מאיפה הבאתם את ההגדרה הזאת? ד...

צבי שור:

ג'וש עבד כדי לעודד גיוס. הוא היה בעד גיוס ואתם לא נתתם לו את התמיכה הבסיסית, איך אתם רוצים שאנחנו נמשיך לגייס? איך אתם רוצים שנמשיך להיות שם בשביל החרדים, בשביל האמריקאים שעוזבים הכול, את כל הטוב שיש שם ומגיעים להילחם פה? מגיעים כדי לקנות את ישראל בייסורים, אבל כמה ייסורים אפשר?

נדב טיבי:

אני מבקש סליחה מכם, העולים החדשים, שמדינת ישראל בגדה בכם. אני לא סתם אומר בגדה. כי אם לוחם בא מארצות הברית, עוזב את הכול ואתם לא נותנים לו קבורה צבאית זה בושה למדינת ישראל. תסתכלו איך אתם נראים פה. כאזרח, אני מתבייש, אני כבר לא יכול. חצי שנה, לוחמים, הלומי קרב, שנתנו את החיים שלהם למדינה, באים אליכם...

דניאל פיין סיילן:

הדבר האחרון שג'וש עשה, הוא הלך לחבר שלנו בוב ואמר אם אתם חושבים שחיילים לא מתקרבים לקדוש ברוך הוא, זה לא נכון בשום צורה. הבן אדם הזה, יומיים לפני שמצאו אותו שלח הודעה קולית לאחד החברים וסיפר לו שהוא מניח תפילין ושם טלית כל יום. מבן אדם שהיה חילוני, שהגיע מאיידהו בארצות הברית והבן אדם הזה היה ציוני, ...

היו"ר בועז ביסמוט:

ישבנו אצלי בחדר ודיברנו, מחר ניפגש עם האמא, שבאה מאיידהו בארצות הברית.

דניאל פיין סיילן:

כל עם ישראל צריך להשתתף בצערנו.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מחר אבוא, כל מה שאמרתי לכם בימים האחרונים, אני אסביר גם לאם. גם חבריי לאופוזיציה ולקואליציה, כולנו מלווים את המקרה הטרגי, כולנו נמשיך לפעול למען ג'וש. הטרגדיה זה לא הסיפור של ג'וש. הטרגדיה זה איך שמתנהגים. סליחה שאני קוטע אותך. הטרגדיה האמיתית זו לשבת ולראות אתכם יושבים פה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אנחנו מכירים והדלת שלי תמיד פתוחה. כל חברי הוועדה חושבים כל יום על הדרך שבה אנחנו צריכים לפעול וצריך לפעול יותר. תמיד אפשר לעשות דברים - - - אני מאמין בחוק הגיוס הזה. צריך להוסיף חיילים לצה"ל ועל זה יש תמימות דעים. אני מאמין בלב שלם, שזה יביא חיילים. אני צריך לפעול כדי להוסיף חברים לצבא ולכן יש בכנס...

צבי שור:

התנהלות כזאת בוודאי לא תוסיף.

היו"ר בועז ביסמוט:

זו דעתך ואני מכבד.

צבי שור:

זו דעת כל אדם אנושי.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני עובד בכל המישורים. אני גם למען הלומי הקרב, גם למען גיוס חרדים, גם למען המילואימניקים, גם למען האלמנות. הכנסת עובדת, חבריי לאופוזיציה ולקואליציה באים לפה לעבוד ואנחנו עובדים פה 24/7.

צבי שור:

עובדים עלינו. אתם הטעיתם אותנו. לפני יומיים אמרתם שאתם דואגים לו ללוויה צבאית- - -

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מבקש לאפשר לנו להמשיך לעבוד. שמענו אתכם. אנחנו יודעים, אבל אנחנו יודעים שאתם חושבים שאנחנו מבזבזים לכם את הזמן.

היו"ר בועז ביסמוט:

חס וחלילה. בעמוד ענן, ב-2012 כשאחד החברים שלי שבר את היד שלו, הרופאה נתנה לו אקמול. איך אני אמורה להגיד למשפחה שלי בארצות הברית, תבואו תתגייסו? כי אני עשיתי את זה עד למקרה של ג'וש בון ואני הכרתי אותו לפני שנים. בועז, אתם חושבים שאנחנו מבזבזים לכם את הזמן.

היו"ר בועז ביסמוט:

אף אחד לא אמר. אני אגיד לכל אחד פה, אנחנו פה בשביל כל הסיעות. הזמן שיש לכם הוא זמן שהחיילים נתנו לכם. אנחנו לא לוקחים פה זמן, זה זמן שנתנו והזמן הזה צריך להיות מנוצל גם עבורנו. אני מסכים איתך שחוק הגיוס הוא גם בשבילנו, כי הוא ייתן לכולם קצת מנוחה ובן אדם כמו ג'וש בון לא יצטרך לעשות 748 יום ברציפות. ...

דניאל פיין סיילן:

תדעו לכם שגם אני עובד 24/7 ואם צריך, אני אבוא לפה כל יום ואלחם בשבילו. כי הוא היה עושה את זה בשבילי.

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה מוזמן לפה תמיד, תמיד יהיה לך זמן לדבר. אני מבטיח לך.

נדב טיבי:

עוד חודשיים הכנסת נסגרת. הולכים לבחירות.

צבי שור:

דיבורים אנחנו אצל הפסיכולוג, אתם צריכים להביא פתרונות.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני אף פעם לא התיימרתי להיות פסיכולוג, אבל העבודה בכנסת חייבת להתנהל. תודה רבה.

צבי שור:

אני רוצה לבקש סליחה מג'וש, הוא חשב שיהיה לו גב ואנחנו כנראה לא פעלנו מספיק. ניסינו. אתם הטעיתם אותנו. אמרתם לנו שתעשו לו לוויה צבאית, בסוף הודיעו לנו שזה רק סממנים צבאיים.

היו"ר בועז ביסמוט:

זה לא באחריותי ולא באחריות הוועדה. אתה יודע את זה היטב. חה"כ אלעזר שטרן, תמשיך.

אלעזר שטרן:

אני מסכים איתך שהדאגה משותפת לקואליציה ולאופוזיציה, אני רוצה להגיד שיש חיילים חרדים רבים, שמכירים בהם כחיילים בודדים, כי המשפחות שלהם לא מקבלות אותם. אני מקווה שגם הדבר הזה ישתפר בקרב ההסתכלות של הקהילה החרדית על אלה שמשרתים בצבא, כדי שיהיו מהם פחות חיילים בודדים. בסעיף 26(3) כתוב קצין בדרגת אלוך מש...

מירי פרנקל-שור:

הכוונה היא בדימוס. נתקן.

אלעזר שטרן:

אני מדלג על סעיף 1, גם סעיף 4, זו אותה שאלה. אני לא בטוח שהכוונה הייתה בדימוס, כי אני הולך לסעיף הבא של דיין בדימוס של בית הדין הרבני הגדול. מה הגיל הממוצע או המינימלי של דיין בדימוס של בית הדין הרבני הגדול?

שמחה רוטמן:

70.

אלעזר שטרן:

נראה לי שזה לא שייך. יש לי כבוד לדיינים, דיינים בדימוס, מה הוא מבין?

שמחה רוטמן:

לכן הוא נגד ועדת חקירה ממלכתית. שופט בדימוס של- - -

אלעזר שטרן:

זו ועדה שמתנהלת אחרת מהוועדה שלך ופה אתה לא יושב-ראש.

היו"ר בועז ביסמוט:

רוטמן, בבקשה לא להפריע.

רם בן ברק:

אדוני, יש לרמטכ"ל יועץ לענייני חרדים?

היו"ר בועז ביסמוט:

אין עוד הרבה זמן.

רם בן ברק:

אם יש לרמטכ"ל יועצת לענייני מגדר, בוא נבטל את כל הסעיף הזה של הוועדה המייעצת, נמנה יועץ לענייני חרדים, נסיים עם הסיפור הזה.

היו"ר בועז ביסמוט:

כשתהיה בזכות דיבור, תציע את זה. אלעזר, סיימת?

שרון ניר:

אם אפשר להכניס עוד תפקיד לדיינים, למה לא? זה בתוך כל הקומבינה של רבני ערים ורבני רשויות, עוד תפקיד.

מאיר פרוש:

יושב הראש, כמה שופטים בדימוס מכהנים בתפקידים שונים?

אלעזר שטרן:

אני אמרתי קודם, תקציב לי זמן ואני אפסיק.

היו"ר בועז ביסמוט:

עשר דקות.

אלעזר שטרן:

אני מבין שיש פה אנשים שרוצים לשמוע. אני אסיים את הנקודה הזאת ואני אחזור לזה אחר כך. אני רק בהתחלה. אני חושב שמה שנכתב פה זה לא סתם, נותנים לשר הביטחון אפשרות לבחור מרפרטואר שלם אנשים שהם עושי דברו והפוליטיקה היא מעל הכול. אני חושב שהכוונה הייתה למנות מישהו שמשרת ולא מישהו בדימוס, כדי לנסות שהוועדה ת...

אלעזר שטרן:

אנחנו מכירים גם את המגבלות של מינויים על ידי השר.

היו"ר בועז ביסמוט:

מירב כהן, בבקשה.

מירב כהן:

העתיד של החוק הזה מוכרע במקומות אחרים. הוחלט שחברי הכנסת החרדים יתמכו בחוק ההשתמטות וזה לא מפתיע אותי שהחוק הזה לא מפריע להם, כי גיוס הוא לא יביא ולכן, זה לא מאיים עליהם. לפני שאתייחס לסעיפים, אני חייבת לומר שזה ששולחים לקראת חצות את החומר וזה נותן לנו מעט מאוד זמן ללמוד את החומר, זה מקשה מאוד על הל...

שרון ניר:

צריך להגיד לפרוטוקול שהיועצת המשפטית מנסה לעמוד בלו"ז המטורף שקובע יושב-ראש הוועדה. אם אנחנו נמצאים 30 שעות בשבוע בדיונים בוועדת החוץ והביטחון, אז היועצת המשפטית עושה לילות כימים. הייתי מוכנה לשבת פה אם היה פה חוק גיוס מלא ואמיתי.

יעקב אשר:

אתם מבזבזים פה שעות בכוונה. אתם לא תמרחו את הדיונים.

מירב כהן:

לא מקצועי וזו תחושה שיוצרים לנו תנאים בלתי אפשריים לעשות את העבודה שלנו וזו תחושה לא טובה. ברור לי שהיועצת המשפטית עושה ככל יכולתה. אתם גם לא מודיעים מראש איזה סעיפים יעלו בדיון. נניח ולא הייתי מקבלת את החומר שלך, לפחות שנדע על איזה סעיפים דנים בכל יום. כותבים ולאחר מכן, נשלחת סקירה.

מירב כהן:

זו דעתי. התנאים צריכים להיות הוגנים. מירי ואיילת, אני מעריכה את עבודתכן, אבל כמי שצריכה ללמוד את החומר, זה מקשה עליי. זה לא מקצועי וזה דיון על חוק חשוב מאוד.

שרון ניר:

אתה הספקת לקרוא את הסקירה המשפטית? החוק לא יעבור בג"ץ, אתה בטוח מבין את זה.

מירב כהן:

סעיף 26יח, הסעיף הראשון, שר הביטחון צריך בסוף כל שנת גיוס לתת את מספר המתגייסים מקרב המוסדות החרדיים, הוא צריך לעדכן את הממשלה ואת ועדת החוץ והביטחון ולפרסם את זה ברשומות עד ה-01 באוגוסט. שנת הגיוס מסתיימת בסוף יוני, זה אומר שיש לו חודש לעשות את ההליך הזה. בהצעת החוק הממשלתית זה היה ארבעה חודשים. במ...

מירי פרנקל-שור:

יש ענין עד שמעבירים לוועדה ואחר כך שר הביטחון צריך לפרסם. יש שם ענין של שלבים, אנחנו מודעים לזה. זה גם תלוי בהעברות המידע שדיברנו עליהם.

מירי פרנקל-שור:

ברעיון, זה צריך להיות מהר.

מירב כהן:

אני קוראת את הנוסח של החוק וזה צריך להיות ריאלי, כדי שלא יבזו את החוק. חודש זה לא ריאלי. בזמן קצר קשה לקבל את התמונה המלאה וזה קריטי, כי זה מה שקובע בסוף אם עמדנו או לא עמדנו ביעדים.

שרון ניר:

לי ברור למה לקח הרבה זמן לעשות את הסקירה המשפטית, כי הסעיף הזה פשוט לא חוקתי.

יוסי פוקס:

לשיטתך, רק הסעיף הזה? שאני אדע.

שרון ניר:

זה מאוד לא חוקתי.

מירב כהן:

בגלל שאלה המספרים שיקבעו בסוף אם עמדנו או לא עמדנו ביעד, בואו נדייק אותם ונעמוד מאחוריהם. אני עוברת לסעיף 26כו, הסעיף שמדבר על הוועדה המייעצת עם אלוף בדימוס, סגן אלוף בדימוס, בוגר החינוך החרדי שמקיים אורח חיים חרדי, אלוף משנה ואלוף משנה ששירת באגף התכנון ודיין בדימוס. ראוי לחדד מה זה אורח חיים חרדי,...

מירי פרנקל-שור:

אני לא חושבת שניתן לקבוע הגדרה, זה ברור מי הוא חרדי.

מירב כהן:

זה לא ברור.

מירי פרנקל-שור:

נדון בזה.

מירב כהן:

לגבי דיין בדימוס- - -

יעקב אשר:

איך הוא סגן אלוף אם הוא לא שירת?

אלעזר שטרן:

נתנו לו דרגת ייצוג.

יעקב אשר:

עוד פעם לא קראת את החוק.

היו"ר בועז ביסמוט:

מירב, להמשיך.

מירב כהן:

לגבי דיין בדימוס, בהמלצת נשיא בית הדין הרבני, מה המעמד של ההמלצה? הרמטכ"ל חייב לקבל אותה או שהוא יכול להגיד זה לא מתאים, תביא מישהו אחר? כשאומרים המלצה, הוא לא חייב לקבל את זה?

מירי פרנקל-שור:

זו המלצה, אבל צריך סיבה מהותית למה לא לקבל את זה.

מירב כהן:

כדי לחדד את זה, כדי שהתחום לא יישאר אפור. למשל, נשיא בית הדין ימליץ על מישהו שהתבטא רבות נגד גיוס והרמטכ"ל יסבור שלא ראוי כי אדם כזה ישב בוועדה, אז צריך לדייק את זה. לגבי הסעיף לפיו הוועדה צריכה לבדוק את התוכניות של צה"ל להקמת מסלולים מותאמים לשירות, לבחון נתונים של מספר המתגייסים וגם לאמת אותם ולבד...

מירב כהן:

בהחלט. אני חושבת שזו חובה.

שרון ניר:

זו לא עמדתה, זו עמדת 51% מהאוכלוסייה. כל ועדה שרוצים שתהיה מאוזנת- - -

היו"ר בועז ביסמוט:

די לעשות מכל דבר ענין.

מירב כהן:

שני הדברים הם חשובים. כיוון שלעיתים הערכים עשויים להתנגד זה בזה, חשוב שבוועדה הזו יהיה גם ייצוג לנשים.

שרון ניר:

צריך להגדיר את הדברים.

יעקב אשר:

לא כתוב שהקצין מאכ"א לא יכול להיות קצינה.

מירב כהן:

אם זה לא יהיה כתוב, אז אותו אלוף בדימוס וסגן אלוף בדימוס ובוגר החינוך החרדי ושני אלופי המשנה ובטח לא הדיין, כולם לא יהיו נשים - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

הנקודה ברורה. חבל על הזמן.

שרון ניר:

זו צריכה להיות מישהי עם אוריינטציה לשירות נשים בצה"ל. לא רק לשירות חרדים. תפיסת העולם שלה צריכה להיות שמירה על המסלולים שפתוחים לנשים.

היו"ר בועז ביסמוט:

הדברים ברורים. בואו נמשיך. יש עוד דוברים. אני מציעה יוהל"ם במילואים.

מירב כהן:

אני סבורה שייצוג כזה יוכל לייצר תוכניות מאוזנות שלוקחות בחשבון את שני הערכים. הוועדה צריכה להעביר לרמטכ"ל, שר הביטחון וועדת חוץ וביטחון דו"חות לגבי הפעילות שלה, בחלק מהתחומים זה פעם בחצי שנה ובחלק זה פעם בשנה. ראש אכ"א צריך למסור לוועדה תוך חודש את הנתונים על מספר בוגרי המוסדות החרדיים שהתגייסו, עם ...

מירי פרנקל-שור:

הרעיון היה, שזה לא בתוך אכ"א פנימה. נכון שהוועדה מורכבת מנציגי צה"ל- - -

מירב כהן:

היה מקום לעשות את זה חיצוני ובלתי תלוי באופן אמיתי. כי כשיש לנו שניים מתוך חמישה שהם קצינים בתפקיד, שניים שהם קצינים בדימוס ואחד שהוא חרדי, אין לך באמת בדיקה חיצונית.

מירי פרנקל-שור:

רק לעניין הנתונים, או גם בעניין בחינת התוכניות?

מירב כהן:

בעיניי הכול. הנתונים זה הכי חשוב.

מירי פרנקל-שור:

זה דורש מומחיות מסוימת.

מירב כהן:

לפחות לעשות שילוב או מגוון.

אביגדור דיקשטיין:

יש קצינים ששירתו 35-30 שנים בצבא, היום הם אזרחים והם צריכים לחתום על הנתונים שהם מגישים והם אנשי מקצוע בתחום, כי הם היו באג"ת ובאכ"א.

מירב כהן:

אבל זה יוצר קיבעון וחוסר הטרוגניות שהיא לא נכונה בעיני. יש אנשי מקצוע מנושאים קרובים שאינם מהצבא ויש להם ערך מוסף במה שהם מביאים. הוועדה כרגע היא יותר פנימית ולא חיצונית וזה מחליש את הגוף הזה, כגוף שנותן ביקורת חיצונית. הדו"ח בנושא הזה מוגש תוך חודשיים מתום שנת הגיוס. קודם ראינו שראש אכ"א נותן תוך ח...

מירי פרנקל-שור:

הם יכולים לומר את זה בדיעבד ויכולים לומר את זה למפרע.

מירב כהן:

כי הוא מחויב לפרסם תוך חודש.

מירי פרנקל-שור:

על מה את מדברת? הוועדה הזו היא ועדה עם קשת רחבה- - -

מירב כהן:

אני מדברת על הנתונים. השר מחויב לפרסם ברשומות תוך חודש והם אחרי חודשיים - - -

מירי פרנקל-שור:

אנחנו צריכים לסדר את הזמנים.

מירב כהן:

זה לא מסודר מבחינת לו"ז.

מירי פרנקל-שור:

אני מודעת לזה.

יעקב אשר:

הוועדה יכולה להתריע על דברים שהולכים לקרות.

מירי פרנקל-שור:

אפשר לומר למפרע ואפשר לומר בדיעבד.

מירב כהן:

יש סעיף קטן שאומר שהרמטכ"ל יעמיד לוועדה את האמצעים שדרושים לה למילוי תפקידה ושכל חבר ועדה יהיה זכאי לגמול השתתפות והחזר הוצאות, לפי הכללים שיקבע שר הביטחון. מי שקובע את הגמול והחזר ההוצאות, זה שר הביטחון ונאמר כללים ולא תקנות, מכאן ששר הביטחון יכול לקבוע מה שהוא רוצה. תיאורטית, יכול להיות שיחליטו לש...

מירי פרנקל-שור:

יעדים שנקבעו על ידי הכנסת, לא על ידי הוועדה.

מירב כהן:

זה משפיע על הכול. זה משפיע על הסנקציות, זה משפיע על היכול להאריך את החקיקה, זה מקרין על כל החוק הסעיף הזה. להתאים את היעדים כי לא הייתה מסגרת מוכנה וזהו. זו פרצה ענקית. הערת ניסוח, כתוב מבלי לגרוע בסעיף קטן ב'. אין סעיף קטן ב'.

מירי פרנקל-שור:

אנחנו יודעים.

מירב כהן:

הוועדה הזו פועלת על פי הוראות כלליות. זה מזכיר את הנוסח של ועדת החריגים. האם היא מקבלת החלטות על פי רוב? קונצנזוס? האם יש קוורום? באיזה אופן היא מתנהלת ומקבלת החלטות? גם אין תיחום לשיקול הדעת של הוועדה. יכול להיות שלא הצליחו להרחיב משהו וזה יחסית קטן ובעקבות הדבר הקטן הזה, הם יחליטו להוריד את היעדים...

יעקב אשר:

זה צריך להיות אקוויוולנטי לבעיה. אם הבעיה על עשרה אנשים, זה צריך להיות אקוויוולנטי.

מירב כהן:

צריך לייצר משהו שהוא תחום. אין סעיף שמתיר מקרים חריגים. לדוגמה, אנחנו במלחמה קשה מאוד בשבע חזיתות, מלחמה קיומית ובנסיבות האלה, ברור שצה"ל לא יוכל להקים מסלולים- - -

היו"ר בועז ביסמוט:

מירב, בואי נסכם.

מירב כהן:

למה אתה אומר את זה?

היו"ר בועז ביסמוט:

יש זמנים.

מירב כהן:

הבאת הרבה סעיפים. אני מבקשת להשלים את דבריי. בפעם הקודמת כשביקשתי להשלים את דבריי, הוצאת אותי. עשיתי ככל יכולתי ללמוד את זה בזמן קצר.

היו"ר בועז ביסמוט:

מירב, באת מוכנה, תמשיכי.

מירב כהן:

אז תן לי את הזמן. אני לא מורחת זמן.

היו"ר בועז ביסמוט:

חלילה. באמת מוכנה ואני מעריך את ההתייחסויות שלך.

מירב כהן:

בסעיף הזה צריך משהו שמתיר מקרים חריגים. אם אנחנו עכשיו במלחמה קשה שמצריכה מצה"ל לשים את כל ההגנה שלו על הגבולות והוא לא פנוי כרגע להקמת מסלולים או יחידות והוא צריך את החיילים החרדים, מה קורה במצב כזה? האם אנחנו מציבים את ההקמה של המסלולים לחרדים מעל צרכי הצבא של צה"ל? בעיניי לא וזה צריך להיות כתוב פ...

מירי פרנקל-שור:

אני אדייק, אני מתייחסת לסעיף 26כו, אבל אני לא תומכת בסעיף 26כו1.

שרון ניר:

זה היה מאוד ברור.

מירב כהן:

זה הסעיף שאומר שהוועדה יכולה לשנות את היעדים.

מירי פרנקל-שור:

נכון.

מירב כהן:

זה באמת הדבר הכי אקוטי.

אלעזר שטרן:

אז מה שווה כל החוק הזה?

שרון ניר:

בשביל זה הקימו את הוועדה המייעצת.

מירב כהן:

גם היועצת המשפטית מתייחסת לכך שזה לא נכון שהיעדים שנקבעו בחקיקה ישונו על ידי אותה ועדה.

מירי פרנקל-שור:

לא רק שנקבעו בחקיקה, אלא המשמעות העמוקה של- - -

שרון ניר:

בסוף, זה נועד כדי לבטל את היעדים ולעשות קומבינה.

יעקב אשר:

אי אפשר ככה. או שגם אנחנו נדבר, או שאף אחד לא. היא אומרת את הדברים בצורה יפה, זה בסדר גמור. בסוף יקראו את הפרוטוקול ויגידו כולם אמרו ככה.

שרון ניר:

אנחנו מחכים בסבלנות רבה אדוני.

מירב כהן:

אני מפנה לנקודה הכי חריפה בעיניי בחוות הדעת של מירי שבה היא מציינת שהנקודה של הוועדה שמשנה את היעדים, עלולה להפוך את כל ההסדר לחסר תוקף ועלול לעלות לכדי פגם שורשי. במילים אחרות, לא יעמוד במבחן בג"ץ. זה לא נכתב ככה, אבל כך אני קוראת את זה. אבל אולי כדאי שהיא תגיד, אנחנו רוצים לשמוע.

מירי פרנקל-שור:

מבחינתי, המשמעות לא מתחילה בסמכות ולא בהתאמת המסלולים, אלא עוד קודם. צה"ל צריך להתארגן, כדי להתארגן, הוא צריך לדעת מי אמור להגיע. אבל אין שום אמירה בהצעת החוק על מי אמור להגיע. הייתה הצעה של צה"ל לקבוע מכסה לפי גיל, לפני שנתונים ושם הבעיה מתחילה. ברגע שאין אמירה בעניין הזה, צה"ל לא ידע כיצד להתארגן,...

שרון ניר:

אני חייבת להרחיב את הפריזמה. זה חשוב בעיניי. היא דיברה על פגם שורשי, אנחנו מנהלים שיח.

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, יעקב אשר.

שרון ניר:

אני נמצאת פה מהבוקר, למה הוא שואל לפניי?

היו"ר בועז ביסמוט:

הוא רוצה לשאול שאלה.

שרון ניר:

גם אני רוצה לשאול שאלה. אני פה מהבוקר ואני לא דיברתי מילה.

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון, את תדברי אחריו.

שרון ניר:

אני הגעתי לפניו.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא להתווכח. יעקב אשר, תשאל שאלה.

שרון ניר:

הבנו את החד צדדיות של הוועדה.

מירי פרנקל-שור:

חשוב גם שצה"ל יתייחס לנקודה הזו.

היו"ר בועז ביסמוט:

יעקב אשר, שרון ניר, צה"ל.

יעקב אשר:

אני רוצה לשאול שאלה. דבר אחד ברור וזה נאמר, יש כמות ברורה שהצבא יודע לבצע מה שסוכם כל הזמן, מי שייכנס כחרדי, ייצא כחרדי.

רם בן ברק:

הצבא לא אומר את זה.

יעקב אשר:

אני מוותר על רשות הדיבור.

היו"ר בועז ביסמוט:

תמשיך בבקשה.

יעקב אשר:

אנחנו נרחיב כשנקבל את זכות הדיבור. יש לי שאלה אחת ליועצת המשפטית, נניח שבזמן מסוים הגיעו מספר מתגייסים שצריך להתאים אותם למקומות מסוימים והצבא נוכח לדעת שאין לו איפה לשבץ אותם כרגע, מבחינתך, מה זה אומר?

אלעזר שטרן:

מקצרים צווי 8 ויש להם מקום.

יעקב אשר:

לא מדברים על מצב שלצבא אין אפשרות והוא אומר להם לכו הביתה. היעדים הם המדד שלנו כשנבוא כל שנה האם התהליך הצליח הוא לא הצליח. לכן, כל מהותו של הסעיף הזה, זה שלא תצא תקלה תחת ידי המחוקק הראשי, שהתכוון שתהיה קורלציה בין הדברים. אם נגרם מצב שפיזית לא ניתן לשבץ, אז צריך למצוא פתרון אחר. זה לא אומר לשנות א...

מירי פרנקל-שור:

אני חושבת שאתה מתחיל באמצע השרשור ולא בתחילת השרשור. צה"ל לא יודע להתארגן, לא כי הוא לא הצליח להתארגן, אלא כי הוא לא יודע מי מגיע.

יעקב אשר:

זו עוד בעיה.

מירי פרנקל-שור:

אני רואה את זה כשרשור. צה"ל צריך לומר האם הוא יכול להתארגן, כשאנחנו לא יודעים מי יגיע לשעריו.

מירי פרנקל-שור:

זו הבעיה. זה הפגם השורשי.

יעקב אשר:

הוא יודע לעשות הערכה.

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון, אחר כך צה"ל יתייחס.

שרון ניר:

אחת הבעיות המרכזיות שאני מזהה כשמדובר על פגם שורשי, שהוועדה שמדובר עליה כאן רק תנציח אותו, היא שלוקחים את צה"ל ואומרים לו תגייס. אבל צריכים שניים לטנגו. אם לא מתקיים תהליך מקביל בישיבות שמעודד גיוס, שמייצר סוג של הסללה לגיוס לצה"ל, אז אפשר לקבוע פה יעדים ולמנות אלפי וועדות מייעצות, אבל שום דבר לא יו...

היו"ר בועז ביסמוט:

אביגדור.

אביגדור דיקשטיין:

בוועדה הקודמת דיברנו על תו התקן שצה"ל הרכיב בהקשר הזה של שירות החרדים, המסלולים המתאימים לחרדים שמתגייסים לצבא ועל המסלולים האלה אנחנו מדברים. אנחנו לא מדברים על חרדים שמתגייסים למסלולים כלל צה"ליים. הבקרה הזו היא על המסלולים החרדים, זה אחד. שתיים, לאורך השנים ובמיוחד בשנה וחצי האחרונות, צה"ל פתח מס...

שרון ניר:

ואף אחד לא בא.

אביגדור דיקשטיין:

אני לא מסכים עם האמירה הזאת, אבל אני לא אתייחס אליה כרגע. הגיעו רבים, צריכים להגיע הרבה, הרבה יותר. הגיעו, לא מספיק.

אלעזר שטרן:

גם הכנתם להרבה יותר.

אביגדור דיקשטיין:

אני מסכים. המוכנות של צה"ל היא הרבה יותר ממה שבפועל הגיעו. לא הגיעו מספיק. הגיעו המון, צריכים להגיע יותר.

מירב כהן:

האמירה שאתם ב-2026 יכולים לקלוט את כולם, עומדת בעינה?

אביגדור דיקשטיין:

חד-משמעית. אמר פה ראש אכ"א - - -

האמירה לגבי קליטת חרדים, שאתם מסוגלים לעשות את זה עכשיו, היא חשובה, אבל החוק מחייב אתכם להקים מסלולים מתאימים.

דברי דובר/ת #201 | 19 מילים

◂ 58 הפסקות — לחצו להצגה

אביגדור דיקשטיין:

שאלו לגבי האמירה של ראש אכ"א, אז התייחסתי אליה. אני אמשיך בנקודות שלי וזה יענה גם לשאלה שלך. בסוף, קליטת חרדים, או קליטה למסלולים החרדים, זה ענין מקצועי. זה לא מהיום למחר. זה ענין של תכנון, הנושא של גיוס חרדים הוא ענין לא צפוי ובימי הגיוס, אנחנו קולטים הרבה יותר חרדים שהחליטו ברגע האחרון להתגייס. אב...

היו"ר בועז ביסמוט:

רם, אתה מפריע לו. רם, אתה בקריאה ראשונה.

אביגדור דיקשטיין:

אני לא אמרתי אם צריך או לא צריך את הוועדה. אני מסביר על העניין המקצועי.

היו"ר בועז ביסמוט:

ביקשתם לשמוע מהצבא, תנו לו לסיים. ברגע שנאמר משהו שלא מתאים לעמדה, מיד מפריעים. תדבר אחריו, תגיד מה שאתה רוצה. בבקשה אביגדור.

אביגדור דיקשטיין:

הנושא של קליטה של חרדים במסלולי החרדים, זה ענין של תכנון וזה ענין שאנחנו כאנשי מקצוע באכ"א מתעסקים בו. אנחנו מסתכלים על גיוס החרדים כמעבר מגיוס שהוא גיוס של אלפים בשנה לאלפים רבים בשנה ואנחנו מכינים את המערכות בהקשר הזה. אנחנו ערוכים לכל היקף, בהתראה, כי הדבר הזה דורש תכנון. כיום המצב הוא שיש יותר מ...

יעקב אשר:

אם קרה ולא הסתדר, עצרו לכם תקציבים - - -

שרון ניר:

הם יהיו בסדר, תביאו את החיילים.

יעקב אשר:

למה את לא נותנת לי לדבר?

היו"ר בועז ביסמוט:

מירב כהן, בבקשה להשלים.

אביגדור דיקשטיין:

אני רק אגיב למה שאמר חבר הכנסת - - -

יעקב אשר:

שמים על השולחן סמכות, שהלוואי ולא יצטרכו להשתמש בה, אבל אם יתברר באותה ועדה, שאומרים שטוב שיהיה קמה, שיש בעיה, אז תהיה לה את הגמישות - - -

שרון ניר:

אתם לא תקבלו סולם לרדת - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

אני רוצה לשמוע את אביגדור.

אביגדור דיקשטיין:

אני חושב שוועדה זה דבר טוב, באופן כללי, כדי לבקר, לראות שהדברים קורים, אני רק אומר שמסקנות הוועדה לא יכולות להיות הורדת יעד הגיוס השנתי. כי צה"ל - - -

יעקב אשר:

לאותה שנה. אפשר להגיד השנה - - -

שרון ניר:

אז למה אנחנו יושבים פה ומחוקקים בחקיקה ראשית?

אביגדור דיקשטיין:

צה"ל לוקח את מה שנאמר פה בצורה מאוד רצינית, בדגש על היעדים ומכין את הקרקע לקבל חרדים, במסלולים החרדים, בצורה הכי טובה שיכולה להיות. לכן, אנחנו סבורים שהוועדה צריכה להיות עם שיניים בהקשר של לבוא ולתת את המסקנות שלה, אבל היא לא יכולה להשפיע על היעדים.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה. מירב, תשלימי. אחרי מירב, רם בן ברק.

מירב כהן:

אני שומעת בתקשורת שנאמר שבשבוע הבא מסתיימים הדיונים בוועדה והחוק מגיע למליאה לקריאה שניה ושלישית. לנו יש לפחות עוד ארבעה סעיפים לעבוד עליהם, פלוס מנגנון הארכת ההסדר, פלוס הוראות מעבר וצריך לראות את התיקונים לנוסח החדש. אם זה סד הזמנים, אני מניחה שיש לכם נוסח מתוקן שעבדתם עליו.

מירי פרנקל-שור:

אין לנו נוסח מתוקן.

מירב כהן:

אז איך אפשר לעמוד בסד הזמנים הזה? אני מבקשת - - -

מאיר פרוש:

את מתבקשת לענות מה דובר ש"ס אמר. זה מה שהיא מבקשת.

מירב כהן:

אם זה הלו"ז הפוליטי - - -

יעקב אשר:

כל דבר צריך לענות?

מירב כהן:

אל תשתיקו את היועצת המשפטית לוועדה. אני מבקשת שלא יוסתר מאיתנו הנוסח המתוקן- - -

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה. רם בן ברק.

מירב כהן:

אז איך אפשר לעמוד בסד זמנים כזה?

מירי פרנקל-שור:

אין לנו נוסח. צריך להבין את זה.

שרון ניר:

לא ברור לנו איך יועבר נוסח תוך שבוע.

היו"ר בועז ביסמוט:

רם בן ברק, בבקשה.

רם בן ברק:

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני קראתי בעיון את חוות הדעת המשפטית שקיבלתי אתמול ב-00:00. אני חושב שחוות הדעת אומרת את כל מה שאנחנו מבינים, שהוועדה המייעצת הזאת לא יכולה לקבוע יעדים.

מירי פרנקל-שור:

היא לא יכולה לשנות יעדים, בטח לא כאלה שנקבעו בחוק.

רם בן ברק:

הצבא לא יכול שעכשיו נקים לו ועדות מייעצות כאלה ואחרות. אם הרמטכ"ל ימצא לנכון בנקודת זמן מסוימת, בעקבות תלונות מהשטח למשל, להגיד שהוא רוצה להיכנס לעומק העניין, אז הרמטכ"ל ימנה לעצמו ועדה, תחומה בזמן, שתבדוק מה שהוא יבקש ממנה לבדוק ותציג לו המלצות. אני לא מכיר שיש ועדות מייעצות לכל מיני מגזרים ולכן, א...

מירי פרנקל-שור:

אני חושבת שהצענו בזמנו להקים את הוועדה המייעצת. יש יעדים בחוק והיעדים הם אחד מיסודות החוק, חייבים לעמוד בהם ואם לא עומדים בהם יש לכך משמעויות רציניות. נפגע תקציב הישיבות, שלילת הטבות אישיות וכולי. יש לכך השפעה על אופן הארכת החוק. לכן, חייבים לעמוד ביעדים ואסור לשנות את היעדים, אבל מצד שני, צריכה להי...

רם בן ברק:

אז יכול הרמטכ"ל - - - אני בזכות דיבור. יש לנו מקרה דומה, יש לנו שירות נשים בצבא, שירות נשים לוחמות וכל מה שאנחנו עושים וממשיכים לעשות ונקווה שנגיע לשוויון מלא בקרוב. הרמטכ"ל מודע לבעייתיות שנובעת מהעניין הזה ולכן הוא מינה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר.

מירי פרנקל-שור:

המשמעות היא לא אותה משמעות.

רם בן ברק:

אותו דבר בדיוק. הרמטכ"ל ימנה קצין פעיל- - -

אלעזר שטרן:

זו אחת ההמלצות שלהם.

מירי פרנקל-שור:

אם מחייבים לעמוד ביעדים ואי עמידה ביעדים יש לה משמעות של שלילית תקציבים, גם של הישיבות וגם אישיים, היחס צריך להיות אחר.

רם בן ברק:

אני לא מסכים איתך.

מירי פרנקל-שור:

זה צריך להיות משהו יותר משמעותי מיועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים.

קובי בליטשטיין:

אני רוצה להתייחס לסעיף הזה. גם כשהיועצת המשפטית לא מאחוריי, הסעיף הזה בא בסופו של דבר להגן על הצבא. בעינינו, הוא בא להגן על הצבא. בסוף, הוועדה היא מייעצת, מי שמקבל את ההחלטות זה הרמטכ"ל וזה ברור. נניח שבשנה מסוימת הוועדה הגיעה למסקנה שיש בעיות עם התשתיות של הצבא, היא באה לרמטכ"ל ואומרת לו אנחנו מזהי...

מירי פרנקל-שור:

לא להגן על הצבא.

שרון ניר:

הוא בא להגן על ההשתמטות. הצבא לא צריך הגנה להתגייסות.

קובי בליטשטיין:

הוא בא לוועדה והוועדה צריכה לאשר לו. זה משמעות הסעיף הזה.

דרור גרנית:

אני מסכים עם קובי בזה שהיועצת המשפטית לא מאחוריו - - -

קובי בליטשטיין:

זה לא ברור לי למה אתה יועץ משפטי ומאחוריי אין יועצת משפטית.

דרור גרנית:

לגופם של דברים, אמרה קודם היועצת המשפטית לוועדה לחבר הכנסת אשר, שהוא הולך רק חצי דרך, כי הוא מסתכל על אי העמידה ביעד ולא שואל את שאלת ההזנה ואני אומר לך מירי שגם את הלכת רק חלק מהדרך ולא את כל הדרך אחורה. כי השאלה הבסיסית היא בחובת גיוס אישית. השאלה שאת שואלת איך נדע מי יבוא - - -

מירי פרנקל-שור:

זה לא שהלכנו חצי צעד. יש בינינו מחלוקת. אתה חושב שמתווה היעדים הוא לא נכון. אנחנו חלוקים בבסיס. אפשר ללכת במתווה של יעדים, השאלה מה הסדר המעטפת שלו. אתה חלוק עליי בבסיס, זה בסדר, אבל זה לא שהלכנו חצי צעד.

דרור גרנית:

אני מתייחס לסעיף 26כו, מה אומרת הוועדה הזו? היא אומרת, הנטל על הצבא. הצבא זה שצריך לעשות מסלולים, זה שצריך לגייס, זה שצריך להשקיע מאמצים והוא זה שיישבו עליו. הנטל צריך להיות על הפרט, תתייצב ותמלא את חובתך החוקית, לכן אני אומר שזה קשור לשאלת מי יבוא ולשאלת היעדים.

היו"ר בועז ביסמוט:

דרור תשלים.

דרור גרנית:

לעניין קיומה של הוועדה הזאת, אני רוצה לשאול את השאלה מה היחס - בפרט ביחס לסעיף קטן (ב)(4) - בין הוועדה הזו לבין נקח"ל? נקח"ל הוא הכתובת לחיילים בענייני הפרט. מה היחס בין זה לבין הוועדה הזאת בסעיף קטן (ב)(4). בעיניי יש פה כפילות - - -

מירי פרנקל-שור:

אנחנו רואים את זה אחרת.

דרור גרנית:

לכל הפחות, יש צורך להסדיר את היחס בין שני האורגנים האלה. הייתה התייחסות להיותה של הוועדה הזאת חיצונית או פנימית לצבא, ככל שאנחנו עוסקים פה בניהול המיקרו של הצבא, יש בעיה עם העיגון בחקיקה של הוועדה הזאת. מצד אחד, הצבא יודע לפעול בהמון הקשרים, בהמון זירות, בהמון יחידות, בהמון נושאים ויודע לנהל את עצמו...

יעקב אשר:

אם זה היה שופט, זה היה בסדר?

דרור גרנית:

אם תיתן לי, אני אשיב. אני לא הצעתי שופט. עצם העובדה שאנחנו קובעים בחקיקה אורגן כלשהו, זה לכשעצמו אנומלי. אני לא מדבר עדיין על ההרכב, אני מדבר על עצם הקביעה בחקיקה של האורגן. הוקם צוות כזה, הוא הוציא תחת ידיו מסקנות וכשהן הגיעו לבסוף למשרד הביטחון, הן לא אומצו על ידי השר והן נשארו במגירה.

מירי פרנקל-שור:

פה מדובר בוועדה אחרת. זו ועדה פנים צה"לית שגם מחויבת לדון פעמיים בשנה במטה הכללי, לדעתי זה מרחיק לכת.

דרור גרנית:

המנגנון שמנסים לבנות פה, מסיט את הכיוון מזה שאומרים שכל הנטל הוא על צה"ל להוכיח שהוא עשה, שהוא הקים מסלולים, זה בעיניי מסיט את המיקוד מהמקום שהוא צריך להיות, שזה חובת הפרט. גם אם אנחנו מקימים מנגנון כזה, מוזר שהוא מוקם בחקיקה ראשית. דווקא ועדה שהוקמה בחקיקה ראשית לא עבדה, בעוד שמנגנונים אחרים שצה"ל ...

אני לא חושבת שזה מסיט מהפרט. יש כאן שתי חובות, אחת על צה"ל שמעוגנת בהסדרים ואחת על הפרט, שאם הוא לא יעמוד במחויבויות שלו, הוא יהיה חשוף לסנקציות, גם קולקטיביות וגם אישיות. יש חובה על צה"ל בחוק הזה.

דברי דובר/ת #260 | 38 מילים

פרוטוקול 544 — 2026-01-15 (6 דברי דובר/ת)

לא יודעת להתייחס אם יש תקדים. אבל כל ההסדר הזה ייחודי ולכן, כשההסדר ייחודי, אז לפעמים נכון להכניס הסדרים ייחודיים - - -

דברי דובר/ת #332 | 23 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אני עונה לשאלת חברת הכנסת מטי עכשיו ולכן, אנחנו סברנו שיש חיוניות בוועדה הזאת, למעט הערותינו לסעיף 26כו1.

דברי דובר/ת #334 | 18 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הסעיף של ישיבות ההסדר הוא מחוץ לפרק ג'1, הוא במתכונת שונה לחלוטין ואני לא חושבת שנכון כרגע להשוות בין המקרים.

דברי דובר/ת #336 | 20 מילים

◂ 48 הפסקות — לחצו להצגה

אלעזר שטרן:

רק אמרתי שזה הסדר ייחודי.

מטי צרפתי הרכבי:

שיירשם לפרוטוקול שאני רוצה לדעת אם יש תקדים לוועדה חיצונית שבודקת את תפקוד צה"ל, על משימה שניתנה לו. יש לי תחושה שזה כמו אח גדול שבא מלמעלה ובודק שצה"ל באמת עושה.

מאיר פרוש:

יש עוד מקרה שיש בחוק סנקציות על קבוצה, על אנשים?

אלעזר שטרן:

בגלל שאין חוק השתמטות מיוחד לחלק מהציבור. זה האירוע. אמרתי לפרוש, הוא שאל.

מטי צרפתי הרכבי:

מעבר לעניין שצה"ל צריך לוודא שאורח החיים של החרדים יישמר בצה"ל, אולי יש מקום להוסיף סעיף שבו החרדים יעשו מאמץ לחנך ולעודד לגיוס לצה"ל. אני לא מצאתי ולא ראיתי שתהיה כאן איזושהי התחייבות מהצד השני שיחנכו לגיוס ויעודדו גיוס. כי צריך שיהיה חינוך לאורך כל הדרך שצבא זה חשוב וגיוס זה חשוב וציונות זה חשוב ו...

מאיר פרוש:

לשיטתך, לא כדאי לגייס אותם, אם הם לא למדו את כל מה שאמרת.

מטי צרפתי הרכבי:

אני אומרת שאם לא מחנכים מגיל צעיר, קשה מאוד לייצר מוטיבציה להתגייס לצבא ולהיות לוחם. אני לא אלך להילחם בצבא ארצות הברית, כי אין לי שום קשר לארצות הברית, לא להמנון, לא לצבא, לא לפטריוטיות, לכלום. אין לי ענין. אני אתגייס לצבא ההגנה לישראל כי גדלתי לתוך המציאות הזאת, למדתי שפה, למדתי - - -

מאיר פרוש:

מכאן בא הרעיון של הסרבנות.

מטי צרפתי הרכבי:

לגבי כל התפקידים בדימוס, צריך להיות במילואים ולא בדימוס. בסעיף א(2) יש קצין בדרגת סגן אלוף, בדימוס, שהוא בוגר ישיבה, או מוסד חינוך חרדי. מה העניין של מוסד חינוך חרדי? למה לא מספיק בוגר ישיבה? כי מוסד חינוך חרדי זה השלב הראשון שממנו בוחרים את בחורי הישיבה. זה נראה לי כפל, הוא צריך להיות בחור ישיבה, כ...

יולי יואל אדלשטיין:

אתם יורים לעצמכם ברגל. כי לפי ההגדרות של החוק, יכול להיות שאותו קצין למד בגיל 14-15 במוסד חינוך חרדי ומאז, הוא שכח מהכול.

ינון אזולאי:

בשביל זה יש אורח חיים חרדי.

מטי צרפתי הרכבי:

זה צריך להיות בוגר ישיבה.

אלעזר שטרן:

אני רק מחזק את השאלה ששאלתי קודם, למה בסעיף של את מי מגייסים, לא כתוב שמקיימים אורח חיים חרדי? למה לגבי היעדים, אין תוספת של מקיים אורח חיים חרדי, אם כבר יש הגדרה כזו בחוק?

מטי צרפתי הרכבי:

כמה שנים בישיבה זה נחשב בוגר? כי ראינו שהמנעד מאוד רחב. אני לא יודעת מה זה אורח חיים חרדי, אני מחשיבה את עצמי חרדית למשל. אני עושה הרבה דברים לשם שמים.

מאיר פרוש:

כמו סבתא שלך או ששינית קצת?

מטי צרפתי הרכבי:

יותר מסבתא שלי. סבתא שלי הייתה אתאיסטית. אני עובר לסעיף 3, קצין בדרגת אלוף משנה, לא ברור אם ששירת או שמשרת. אחת הסוגיות שמקיימים כאן ועדה חיצונית על צה"ל שמורכבת מאנשים שכבר לא משרתים בצה"ל, שאמורה לפקח.

מירי פרנקל-שור:

שיושבים על אוזנו של הרמטכ"ל. הוועדה הזאת צריכה להיות מפקחת, היא באמת עובדת.

מטי צרפתי הרכבי:

למה שזה לא יהיה אלוף משנה שמשרת?

מירי פרנקל-שור:

זו שאלה. אני חושבת שגם קצין משרת וגם קצין שצריך לקחת חלק פעיל בוועדה, לא נראה לי שזה יעבוד.

מטי צרפתי הרכבי:

את חושבת ששירת? שבמילואים?

מירי פרנקל-שור:

כן.

מטי צרפתי הרכבי:

יש כאן מצב שאין פה פקוד ישיר של הרמטכ"ל.

מירי פרנקל-שור:

זה הרעיון. שהיא תשב על אוזנו של הרמטכ"ל ויהיה לה קשר ישיר לרמטכ"ל.

מטי צרפתי הרכבי:

אני פחות חיה עם זה בשלום.

אלעזר שטרן:

כשמדברים על הדרגה, אפשר להגיד שזו לא תהיה דרגה אישית לצורך התפקיד?

ינון אזולאי:

איזו דרגה החרדים מקבלים?

היו"ר בועז ביסמוט:

אי אפשר לענות. ייבדק. אני מבין את השאלה, אתה מבין גם למה אני לא אענה לך מיד.

מטי צרפתי הרכבי:

לגבי הדיין, בחוות הדעת המשפטית הייתה התייחסות לכך שמדובר בחריגה מכללים של מינוי לוועדה סטטוטורית.

מירי פרנקל-שור:

לא אמרנו שזה בניגוד לחוק. אמרנו שדיין לעמדתנו זה זר לחברות בוועדה המייעצת.

מטי צרפתי הרכבי:

הייעוץ המשפטי הציע ואני מסכימה, שיהיו שני קצינים בוגרי ישיבה. בימים האחרונים, הסוגייה של המגדר והנשים עולה שוב ושוב, נראה שיש פה אירוע שאנשים מגיעים במיוחד להסביר למה נשים מהוות מכשול בגיוס חרדים ויש כאלה שמרחיקים ואומרים שנשים לא צריכות להיות לוחמות. לכן, אני חושבת שצריך לצרף את היוהל"ם עצמה או נצי...

היו"ר בועז ביסמוט:

לא רוח הוועדה ולא רוח החוק.

מטי צרפתי הרכבי:

יש את הנושא של אגף הפיקוח, צריך אולי לייצר איזשהו ממשק איתם. בקטע של התאמת הצבא, לא צריך אותם, בקטע של היעדים, אולי כן צריך אותם, כדי להבין מה קורה בישיבות. רוצים לתת להם חופש לא מידתי, אז אולי מנהל המפקחים, יתרום מניסיונו הרחב כי הולכת להיות שם מחלקה כזאת. לגבי ב(2) זה עוד פעם מכנה גדול מדי, זה צרי...

מירי פרנקל-שור:

למה את חושבת שהוועדה צריכה לדון בצרכי צה"ל?

מטי צרפתי הרכבי:

לאורך כל החוק, בכל נקודה, גם בקביעת היעדים והגמישות שיש לשר הביטחון, אין התייחסות בשיקולים לצרכי צה"ל. יש את היעדים ואיך אפשר לרדת מהם, אין את היעדים ואיך אפשר לעלות מהם, בנסיבות מסוימות.

אביגדור דיקשטיין:

אני רק אומר, זה אמנם לא כתוב בחוק, אבל השיבוצים של חיילים חרדים בצה"ל, זה בהתאם לצרכי הצבא. הצורך הצבאי, השיבוצים לתפקידים, הם משובצים על פי צורך.

מטי צרפתי הרכבי:

אני מסכימה אתכם, אבל כמו שאמרתם, כרגע צה"ל צריך 17 אלף חיילים ויכולה להיות מערכה מאוד מורכבת והנסיבות יכולות להשתנות.

יעקב אשר:

זה שווה בדיקה כללית?

מטי צרפתי הרכבי:

אני אומרת את זה מההתחלה. אני אומרת את זה בכל פעם שאני מדברת כי מבחינתי זה קריטי. אי אפשר להתעלם מצרכי צה"ל. כל המנגנון הוא היעדים ואיך אפשר להוריד את היעדים, צרכי צה"ל זה בראש ובראשונה. זה העניין. בסעיף 3 קבלה ואימות נתונים מצה"ל בדבר מספר המיועדים לגיוס שהם בוגרי מוסדות החינוך החרדיים ומספר תלמידי ...

מירי פרנקל-שור:

מה זאת אומרת? היא בודקת את הנתונים.

מטי צרפתי הרכבי:

היא צריכה להגיד בצורה מוצהרת אם עמדו ביעדים או לא עמדו ביעדים.

מירי פרנקל-שור:

לעמדתנו, זה שר הביטחון בסעיף 26יח שהוא הסמכות - - -

מטי צרפתי הרכבי:

מאיפה הוא לוקח את הנתונים לגבי העמידה ביעדים? מתוך איזה דו"ח הוא לוקח את זה? בסוף, זה אמפירי ובסוף, צריכה לבוא מסקנה מתמטית.

מירי פרנקל-שור:

מה שנובע מהחוק, להבנתי, זה בהתבסס על הנתונים שמגישה לו הוועדה.

מטי צרפתי הרכבי:

שר הביטחון יעשה את המתמטיקה? בסוף צריכה להיות מסקנה.

מירי פרנקל-שור:

מה היית מוסיפה ל-26יח? יש כאן איזשהו שרשור, הוועדה מקבלת את הנתונים מראש אכ"א, בודקת את הנתונים ומעבירה לשר הביטחון.

מטי צרפתי הרכבי:

אני הייתי מוסיפה בסעיף כו(ב)(3) - - -

אביגדור דיקשטיין:

תסתכלי בסעיף (2), כתוב בחינת מספר נתוני המתגייסים בסוף כל שנת גיוס, מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדים.

מטי צרפתי הרכבי:

להגיד שזה ביחס ליעדים שנקבעו. אם אנחנו אומרים 5,000 ובדו"ח יש יעד של 3,000 כי קיבלו הקלות, זה צריך להיאמר מפורשות.

אנחנו לא נהפוך את הוועדה למחליטה, בסופו של דבר, הבחינה צריכה להיות אמפירית. יש מספר והשאלה אם עמדו ביעדים או לא עמדו ביעדים, או לא עמדו ביעדים. סעיף 26יח קובע את מחויבותו של שר הביטחון להודיע, לא לקבוע.

דברי דובר/ת #385 | 38 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

לא. הוא יודיע. זו הבחנה חשובה. אין פה קביעה, יש פה הודעה.

דברי דובר/ת #387 | 12 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

על בסיס הנתונים שתאסוף הוועדה.

דברי דובר/ת #389 | 5 מילים

פרוטוקול 545 — 2026-01-15 (1 דברי דובר/ת)

אתה מתכוון להתייצבות הרמטכ"ל בפני הוועדה? חוק הכנסת קובע שהוא צריך להתייצב אם הוועדה מחליטה לזמן אותו.

דברי דובר/ת #624 | 17 מילים

פרוטוקול 549 — 2026-01-20 (28 דברי דובר/ת)

נצטרך לעשות תיקונים בסעיף הזה.

דברי דובר/ת #43 | 5 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

בתאריך, פה זה פשוט מאוד בולט. יש לנו עוד הערות, אבל זה בולט לשונית.

דברי דובר/ת #45 | 14 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

תכף נדבר על הסעיפים כולם, וגם על הסעיף הזה.

דברי דובר/ת #47 | 9 מילים

◂ 184 הפסקות — לחצו להצגה

בואו נסביר מה חלק מההוראות פה עושות. חלק מההוראות פה מאמצות או מייצרות רצף - -

דברי דובר/ת #232 | 16 מילים

◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה

- - מייצרות רצף בין ההגדרה של בוגר מוסד חינוך חרדי, שהייתה קיימת בפרק ג'1 להגדרה הזאת, והיא מנסה להגיד את העיקרון הבא: מי שהיה בוגר מוסד חינוך חרדי אז ימשיך להיחשב כבוגר מוסד חינוך חרדי היום. כיוון שעכשיו – למה אתה מחייך?

דברי דובר/ת #238 | 43 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

אתה אפילו לא - - -

דברי דובר/ת #241 | 6 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

אבל זה לא קשור.

דברי דובר/ת #245 | 4 מילים

◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה

גם לי אגב.

דברי דובר/ת #266 | 3 מילים

◂ 246 הפסקות — לחצו להצגה

בקשר להערה הזו, הצגנו בסקירה שלדעתנו צריך בנוסף להוראת המעבר לקבוע מועד שבו שר הביטחון יעבור על הרשימה ויעדכן אותה.

דברי דובר/ת #513 | 20 מילים

◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה

אני חוזרת על מה שאמרתי. בהמשך להערתה של חברת הכנסת מירב כהן, ציינו בסקירה שהפצנו לכם אתמול שלדעתנו חוץ מהוראת המעבר שכתובה בסעיף 13(א) צריך להוסיף מרכיב שקובע ששר הביטחון יקבע תוך פרק זמן מסוים – מספר חודשים, או יותר, מה שתחליט הוועדה – שבו הוא יהיה חייב לעבור על הרשימה ולהביא רשימה מעודכנת. לא רק הוראת אימוץ למה שהיה עד עכשיו אלא חובת עדכון.

דברי דובר/ת #531 | 65 מילים

◂ 29 הפסקות — לחצו להצגה

לא בטוח שצריך.

דברי דובר/ת #561 | 3 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

נכון, אז הצענו בחוות הדעת שצריך לקבוע את הזמן שבו הוא יוכל להסדיר את המעמד.

דברי דובר/ת #564 | 15 מילים

◂ 77 הפסקות — לחצו להצגה

מרים, את לא תדעי מה ערך הנקודה, כמו שאת לא יודעת השנה מה יהיה ערך הנקודה. תלוי מה יהיה התקציב שתקבלי.

דברי דובר/ת #642 | 21 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אז במקום - - -

דברי דובר/ת #644 | 5 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

רגע, רק שאני אבין איפה הבעיה, כי לא בטוח שהבנתי. תני לי לשאול ואז תסבירי: במקום שתקבלי עוגה שלמה ואז מחלקת את זה למספר הנקודות, את מקבלת חצי עוגה. זה מה שהסעיף אומר. זו הייתה הכוונה של הסעיף.

דברי דובר/ת #647 | 38 מילים

◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה

זה לא מה שהתכוונו לומר.

דברי דובר/ת #658 | 5 מילים

◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה

אז אנחנו רוצים לכתוב שלא תקבל את כל העוגה, אלא חצי מהעוגה.

דברי דובר/ת #666 | 12 מילים

◂ 233 הפסקות — לחצו להצגה

מה זה פחתה? היא לא הייתה.

דברי דובר/ת #900 | 6 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אוקיי.

דברי דובר/ת #902 | 1 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

אבל מה ההצעה? כי זה אינהרנטי למנגנון.

דברי דובר/ת #905 | 7 מילים

◂ 40 הפסקות — לחצו להצגה

לא היה הסדר - - -

דברי דובר/ת #946 | 6 מילים

◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה

דרור, נשללה התמיכה כשלא היה הסדר בתוקף של פרק ג'1 - - - נכון.

דברי דובר/ת #955 | 14 מילים

— המשך —

אז זו נקודת המוצא. אי אפשר להגיד נשללה התמיכה: לא היה הסדר. ברגע שיש הסדר אנחנו מסדרים את זה.

דברי דובר/ת #956 | 19 מילים

◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה

בגלל שפרק ג'1 כבר לא היה בתוקף - - -

דברי דובר/ת #966 | 10 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

מה זה לא משנה? זה הבסיס המשפטי, חל חוק שירות ביטחון.

דברי דובר/ת #968 | 11 מילים

◂ 31 הפסקות — לחצו להצגה

אין לנו, זה אינהרנטי לזה.

דברי דובר/ת #1000 | 5 מילים

◂ 80 הפסקות — לחצו להצגה

אנחנו שאלנו בהצעה האם נכון להקים מערך בדיקה כזה, לבדוק את כל הנתונים האלה בעצם.

דברי דובר/ת #1081 | 15 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

נכון.

דברי דובר/ת #1084 | 1 מילים

פרוטוקול 553 — 2026-01-27 (12 דברי דובר/ת)

עמ' 18 להצעת החוק, סעיף 26יז. אי עמידה רציפה לאורך זמן ברף המינימלי השנתי לגיוס. במקרה של אי עמידה ביעד במשך שלוש שנות גיוס רצופות, יחולו הוראות אלה: א. שר הביטחון יודיע לוועדת החוץ והביטחון בתוך שלושים ימים מתום שלוש שנות הגיוס הרצופות האמורות על אי העמידה של לפחות 95% מהרף המינימלי השנתי לגיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות. ב. שר הביטחון יקים ועדה לבחינת יישומן של הוראות פרק ג'1 והסיבות שבשלן לא הייתה עמידה ביעדים. ג. הוועדה תגיש דין וחשבון לשר הביטחון שיכלול מסקנות והמלצות ליישום החוק, לרבות הצעות לתיקוני חקיקה כדי לעמוד ברף מינימלי השנתי לגיוס.

דברי דובר/ת #6 | 98 מילים

◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה

ד. סבר שר הביטחון כי יש צורך בתיקוני חקיקה כדי לעמוד ברף המינימלי השנתי לגיוס, יגיש בתוך שישה חודשים מתוך שלוש שנות השנים הרצופות האמורות הצעה לתיקון חוק זה. 26יז1. לא אושרה בכנסת ההצעה לתיקון החוק בתוך שנה, בתוך שלוש שנות הגיוס הרצופות האמורות של אי העמידה ביעד, והמשיכה אי העמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס ארבע שנים רצופות, יקבע שר הביטחון כלים ותמריצים לשם עמידה ברף הנומינלי השנתי לגיוס. אני עוברת לעמוד 29, סעיף 26כז, תקנות. שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פרק זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה: 1. הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי פרק זה. 2. תנאים מוקדמים להגשת בקשות לפי פרק זה. 26כח. דיווח לכנסת. א. שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה בעניינים אלה: 1. מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדיים בפרט. 2. מספר צווי דחיית שירות וצווי פטור משירות סדיר שניתנו לפי פרק זה. 3. נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2), בהשוואה לשנים קודמות. 4. מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים שנפתחו או הורחבו. ב. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע הוראות לפי פרק זה. אני עוברת לעמוד 31. דיווח לכנסת. בסעיף 49ח(א) - אקרא את כל הסעיף, למרות שהחלק הראשון של הסעיף זה דיווחים שקשורים לפיקוח שבהם דנו. שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשלושה חודשים על הנתונים הבאים: 1. מספר המפקחים שהוסמכו לפי סעיף זה. 2. מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן. 3. מספר ההתראות שניתנו למנהל הישיבה או מי שהוסמך לכך מטעמו בשל היעדרות כאמור בסעיף 49ז1 ותוצאותיהן. 4. מספר תלמידי הישיבה שבידם צו דחיית שירות. 5. מספר צווי הגיוס שנשלחו לבוגרי מוסדות החינוך החרדיים. 6. מספר המתנדבים בלשכות הגיוס מבין מספר בוגרי מוסדות החינוך החרדיים אליהם נשלח צו גיוס. 7. מספר המתגייסים לשירות סדיר מבין המתייצבים כאמור בפסקה (6) והתפקידים שבהם שובצו. 8. מספר צווי שתים עשרה או מספר צווי מעצר שנשלחו למי שלא קיים חובותיו לפי סעיף 26ה. 10. שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להאריך את תוקפו של החוק לתקופה נוספת של שנה בכל פעם, אם נוכח, כי הייתה עמידה של 95% מהרף המינימלי השנתי לגיוס בארבע שנות גיוס מתוך שש שנות הגיוס שקדמו לתקופת ההארכה. אני מקריאה את סעיף 12 שבעמוד 37 להצעת החוק. תיקון חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים. בחוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים, התשע"ז-2017, בסעיף 2 בהגדרה לומד תורה בפסקה (1) במקום 26יח יבוא 26ד, ובמקום הסיפה החל מהמילים לפי סעיף 26כג(א1), יבוא: לפי סעיפים 22ג(א1) או 26ה1 לאותו חוק לפי העניין.

דברי דובר/ת #10 | 433 מילים

◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה

יש חובה על הרמטכ"ל להתייצב לפי חוק הכנסת. ראש הממשלה מגיע מעת לעת.

דברי דובר/ת #24 | 13 מילים

◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה

הנוסח הכחול, בממשלתי היה מנגנון שלפיו אי עמידה ביעדי הגיוס, ב-85% מיעדי הגיוס - זה היה יעד כולל שכלל אז גם שירות לאומי אזרחי וגם שירות סדיר - אם לא עומדים ביעד הזה במשך שלוש שנות גיוס רצופות, אז החוק פוקע. המשמעות של החוק פוקע במובן זה שפרק ג'1 פוקע, ההסדר פוקע, ואז המשמעות היא שחוק שירות ביטחון הרגיל, כמו שחל היום, חל.

דברי דובר/ת #33 | 63 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

יש, וזה קשור לדיון בסעיף 10 להצעת החוק. כרגע מה שמוצע בהצעת החוק המונחת זה לא לכלול את הסעיף הזה ולכן הוא מחוק, אלא להציע מנגנון אחר של בחינה של ארבע שנים מתוך שש שנים.

דברי דובר/ת #35 | 35 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

הוא יכול להאריך, אבל המשמעות של סעיף 10 זה שאם לא עומדים במשך ארבע שנות גיוס רצופות ב-95% אז לא ניתן להאריך את החוק.

דברי דובר/ת #37 | 24 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

נכון. את מתייחסת לסעיף 26כו.

דברי דובר/ת #39 | 5 מילים

◂ 62 הפסקות — לחצו להצגה

זה שקובעים מנגנון להקים ועדה, זה לא אומר ששר הביטחון לא יכול לבדוק את הנושא מדיי וואן. להיפך, לאורך השנים המנגנונים האלה, הקמת הצוותים האלה, הם היו מרכיב הכרחי כדי לסייע לבחון את החוק.

דברי דובר/ת #102 | 34 מילים

◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה

ההיסטוריה היא שגם בתיקון 21 היה צוות מלווה בהמלצתכם.

דברי דובר/ת #105 | 9 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אבל זה לא אומר שלא היה הכרח להקים צוותים כאלה.

דברי דובר/ת #107 | 10 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

אז אפשר לגעת בנקודות החפיפה. זה לא אומר שצריך להתנגד עקרונית לצוותים.

דברי דובר/ת #109 | 12 מילים

◂ 146 הפסקות — לחצו להצגה

4 עד 8 זה באמת סעיפים- - -

דברי דובר/ת #256 | 8 מילים

פרוטוקול 554 — 2026-01-27 (1 דברי דובר/ת)

המילה תמריצים, אין כאן אמירה אם זה חיובי או שלילי אבל זה יכול להיות תמריצים שליליים בדמות סנקציות.

דברי דובר/ת #211 | 18 מילים

פרוטוקול 555 — 2026-01-27 (5 דברי דובר/ת)

חבר הכנסת פרוש, גם משרד החינוך הביע עמדה שהפיקוח על הנושא של נוכחות בישיבות לעניין החוק הזה צריך להיעשות במשרד הביטחון.

דברי דובר/ת #820 | 21 מילים

◂ 100 הפסקות — לחצו להצגה

מאיר פרוש:

אני לא הולך לפתח ואני לא אומר שאתם כאילו רודפים את אנשי משרד החינוך, אני אומר לכם שיש פיקוח ובודקים וסופרים ונרשמים ומי שלא בא אז צריך הסבר לזה. אז יש משהו, כדאי לבדוק אותו. אולי צריך להוסיף לו מטלות, לא יודע מה, כי אני מפחד מאוד מהסיפור הזה שצריכים להביא עכשיו עוד כמה מאות עובדי מדינה שיהיה מפקחים,...

מירי פרנקל-שור:

חבר הכנסת פרוש, מה אמרת לגבי הסרת ישיבה מרשימת הישיבות?

מאיר פרוש:

קודם כל דיברתי על מנהל וראש ישיבה, אחר כך דיברתי על הסרת ישיבה, שלבדוק את הביקורת – לפי מה שכתוב, אם בדקו אז מורידים, תבדקו מה יש שם.

מירי פרנקל-שור:

אתה משייך את זה לביקורת.

מאיר פרוש:

תראו אם אפשר לעשות משהו מזה. אני לא רוצה שזה יישמע שאל תעשו ביקורת, אבל אני חושב שיש שם מערכת טובה, תבדקו את זה, ואם זה לא טוב לכם תעשו מה שאתם רוצים, אבל תעשו את זה מהר, רק שלא יהיה מצב שבגלל שאין פיקוח אז אין חוק ושום דבר לא. אני כן רוצה לומר את דעתי, בעניין הוויכוח מיהו חרדי, מהו חרדי, גילאי 14, ...

מאיר כהן:

כן.

אלעזר שטרן:

ברור.

מאיר פרוש:

אם אתם אומרים כן אז לא צריך את החרדים. אלא מה? החלטת שלא.

מאיר כהן:

למה שהוא ישרת עד גיל 60? איזה טיעון זה, חבר הכנסת פרוש?

מאיר פרוש:

איתך אני יכול לדבר אחר כך, אני צריך שהייעוץ המשפטי ישמע את התזה שלי. אני רוצה לומר, אם יש מושג שלא יכולים לדחות לימודו של תלמיד ישיבה, שהוא רואה בזה ערך עליון, הוא, לא המדינה, הוא רואה ערך עליון, אי אפשר לדחות בגלל שצריכים להתחשב בכוחות הסדירים או באלה שמשרתים, אז אני רוצה להיות שותף כשדנים על לגרום...

אלעזר שטרן:

למה?

מאיר פרוש:

כי אין שום צורך עכשיו.

אלעזר שטרן:

ברור שיש.

מאיר פרוש:

אני מדבר על אלה שהם כן רוצים חוק, אני לא מדבר על אלה שלא רוצים חוק. אם רוצים חוק, וגם שי דיבר על זה בשעתו כשדיברו על זה, הרי לא תמיד יש את הזמן ואת הכוח. אני יודע גם איך שזה ירד בתקופה של יעלון, כי היה לחץ והייתה כמות אדירה ואמרו הרי בין כה וכה הוא לא הולך לשרת עכשיו אז מה אני צריך לקחת את הבדיקה הר...

משה טור פז:

תסביר, מה למשל? מה בעיניך רגישות חשובה?

מאיר פרוש:

אני לא אמרתי שהפוליטיקאים לא רוצים את החוק, אני אמרתי שיש אנשים שפוליטית לא רוצים את זה.

משה טור פז:

לא, אתה יכול להסביר? באמת, חשוב לי להבין.

מאיר פרוש:

אני עכשיו לא רוצה לתת לך את הציון מה אני חושב עליך, אז תן לי להמשיך.

משה טור פז:

חשוב לי להבין.

מאיר פרוש:

אני מדבר לייעוץ המשפטי, כשהם ירצו הם ישאלו אותי. הם כתבו לי סקירה אז אני מתייחס לסקירה הזו. הייעוץ המשפטי מתעקש שניתן כן להתבסס על המנגנון של יעדי גיוס. זה בניגוד למה שהיועמ"שית כתבה או לא כתבה, לא יודע, אבל בניגוד לעמדה ההיא היא חושבת שאפשר.

אלעזר שטרן:

בדוחק.

מאיר פרוש:

אבל בסקירה היא מבקשת התייחסות לשיקול דעתו של השר. אני מבקש לחדד את מה שאמרתי לפני כמה שעות, צריך להבין שמול היעדים שעושים את זה הפעם יש משהו חדש שלא היה - - -

מירי פרנקל-שור:

שיקול דעתו של השר להחזיר בהתחשב - - -

מאיר פרוש:

כל הבדיקות שהוא עושה ביעדים. אין לי טענה, אני מתייחס למה שאת כתבת, או שאיילת כתבה, הייעוץ המשפטי כתב. אני חושב שאת מצדיקה את מה שאני אומר, מול המושג הזה של יעדים נכנס דבר חדש שקוראים לו סנקציות.

רם בן ברק:

הוא מדבר על הסעיף?

מאיר פרוש:

אני לא דיברתי כל הזמן, אני מדבר היום ואני כנראה לא אדבר יותר.

רם בן ברק:

אבל זה לא הסעיף, אנחנו דיברנו על זה.

ינון אזולאי:

מה, אתם בתורנות פה?

רם בן ברק:

אדוני היושב ראש, זה לא הסעיף הרלוונטי.

מאיר פרוש:

אני לוויתי עשר דקות ממישהו אחר והוא נתן לי.

אלעזר שטרן:

הוא עושה פיליבסטר.

היו"ר בועז ביסמוט:

תמשיך.

מאיר פרוש:

אני רוצה לומר, מלבד עצם הסנקציות, שיש שאלה כמה זה נותן ולאיזה גיוס זה מגיע, אני אומר שזו בושה שאנחנו מטילים סנקציות. אני, לטעמי. יכול להיות ש-90% מאלה שיושבים פה אומרים לא נורא, מגיע להם גם סנקציות. אני אומר שזה בושה להטיל סנקציות על לומד תורה ובמדינה שנשלטת על ידי יהודים. אין מקור בעולם לדבר הזה, ל...

משה טור פז:

בטח שיש.

מאיר פרוש:

כן, בסדר גמור. אבל אם זה המצב אז אני חושב שכששר ביטחון מטיל סנקציות זה לא כל כך נעים לו ואם הוא עושה את זה אז הוא בודק, הוא כנראה יודע מה שהוא עושה, זה לא שאפשר לשלול ממנו את שיקול הדעת כי אולי הוא פראייר או פוליטי או אין לו שיקול דעת. יש פה נושא כבד של יעדים, שזה לא נורא, בציבור הכללי זה לא נורא, א...

משה טור פז:

אם קוראים לו ליברמן זה בסדר?

מאיר פרוש:

אם יש לשר הביטחון כוח ומעמד שהוא יכול להחליט על גיוס, אז אתם רוצים לקחת ממנו את הסמכות הזאת?

אלעזר שטרן:

אז לא צריך חוק.

מאיר פרוש:

אני רק דבר אחד חושש, שדרור יעביר את זה ליועמ"שית, שיש כזה רעיון שאפשר לקחת את הסמכות מהשרים, מהפוליטיקאים, וזה דבר שירוץ בכל משרדי הממשלה, ואני לא רוצה שזה יקרה.

משה טור פז:

רק כשהם עוברים על החוק.

מאיר פרוש:

אני מבקש מהייעוץ המשפטי, כל רעיון שיכול לקחת סמכות משר הביטחון כאשר הוא יכול להחליט להפציץ ולעשות ומה הוא לא יכול לעשות, את זה הוא לא יכול לעשות? זה נעשה כתוצאה מכך שרוצים לקחת את הכוח משר הביטחון.

מירי פרנקל-שור:

איפה אנחנו רוצים לקחת את הכוח משר הביטחון?

מאיר פרוש:

הרי אנחנו רוצים לומר שלא שר הביטחון הוא שיחליט, יש ועדות. היום דובר פה.

יעקב אשר:

לא אתם, הייתה דרישה פה כל הזמן, ששר הביטחון הוא פוליטי.

ינון אזולאי:

לא ביעדים, לא בוועדות.

יעקב אשר:

על כל דבר.

אלעזר שטרן:

החוק הזה לוקח את הסמכות משר הביטחון.

נאור שירי:

אבל החוק הזה כבר לוקח את הסמכות משר הביטחון כי הוא הפוקד.

מאיר פרוש:

הנה, לך אני אומר, החוק של ליברמן, הכול שר הביטחון, 95% זה שר הביטחון.

אלעזר שטרן:

כל החוק זה בשביל לקחת את הסמכות.

מאיר פרוש:

בועז, אני לא רוצה לקחת מהזמן שלך, אני מתקדם. כאשר אנחנו רוצים לסלול מסלולים מיוחדים עבור הציבור החרדי, אז אני רוצה לקרוא מתוך ועדה לא פוליטית, גם לא פוליטית, אבל ועדה של אנשי צבא ושקדי מדבר כאשר הדבר שהוא עשה, הוא אלוף, הוא עשה את זה על דעת רמטכ"ל, הוא עשה את זה על דעת שר הביטחון גלנט, גם מותר להביא...

משה טור פז:

אוה, זה יהיה בחוק, שלושה סדרים ביום, לא 40 שעות.

מאיר פרוש:

אני יודע שהיועמ"שית מבקשת עבודה מקצועית, עבודה מקצועית של אנשי צבא, והם אומרים, שלושה סדרים ביום צריכים לתת, אלה שלומדים, בשביל לתת להם ללמוד. איך אתם חושבים בכלל לבטל את החוק הזה? הוא לא יכול לקבל יותר את הדיחוי. מישהו שלומד. זה שלא עמדו ביעדים זה עוד בעיה, אבל לא לתת למי שלומד את הדיחוי? זה עבודה ...

רם בן ברק:

פרוש, יש חוק בעניין הזה, אם ילד חולה והוא מבקש יום מחלה - - -

שרון ניר:

יש יום מחלת ילד.

רם בן ברק:

הוא הולך איתו לבית חולים, מה הבעיה עם זה?

מאיר פרוש:

אני אומר שאם מישהו הולך עם הילד שלו לבית חולים והוא מקבל יום אשפוז זה לא נחשב שהוא היה חסר באותו יום, אם מישהו הולך עם ילד שלו לרופא, אז הוא לא מקבל את הזיכוי, זה נחשב כאילו לא היה.

מירי פרנקל-שור:

חבר הכנסת פרוש, זה בדיוק הדיון שאנחנו חשבנו לעשות בוועדה, לחזק את הפיקוח. בסופו של דבר הכול עבר לתקנות ובסופו של דבר ככל שהם יביאו - - -

ינון אזולאי:

בסדר, כשמגיעות התקנות יהיה פה דיון בתקנות.

מירי פרנקל-שור:

בסדר. קודם כל אני חושבת שאי אפשר היה להעביר את כל - - -

רם בן ברק:

הייעוץ המשפטי קיבל את העמדה ש - - -

ינון אזולאי:

כי אי אפשר לרדת לרזולוציות בחוק, לכן באות התקנות ובתקנות יהיה פה דיונים.

מירי פרנקל-שור:

אבל גם אמות המידה לפחות היו צריכות להיקבע בוועדה ולא להעביר את כל הפיקוח למשרד הביטחון.

מאיר פרוש:

אני הערתי את שלי, אני לא חושב שאפשר לומר לאבא שהלך עם הילד לרופא ויש לו פתק שהוא היה אצל רופא כי הילד חולה - - -

מירי פרנקל-שור:

לא טענו את זה, אבל אנחנו - - -

יעקב אשר:

אבל זה עלול לקרות אם לא יהיה - - -

מירי פרנקל-שור:

אבל אמרנו שצריכים לקבוע, נכון.

יעקב אשר:

אלה דברים שבדרך כלל נקבעים בתקנות. אפשר לתת הבניה, אבל אי אפשר כל כך הרבה פרטים ודברים.

מירי פרנקל-שור:

אבל מה קרה? העברנו את הכול ללא - - -

ינון אזולאי:

אבל דיברנו על הכיוון מה אנחנו רוצים וזה התקנות שיבואו.

שרון ניר:

עכשיו בתקנות יקבעו מה זה רף נורמלי להיעדרויות.

מאיר פרוש:

אני מבקש שיהיה בחוק סעיף שמדבר על סקירת פקודת מטכ"ל, שנקבל פרטים מדויקים מה קרה, איך היה והאם המסלולים האלה פעלו והאם הם היו לשביעות רצונם.

מאיר כהן:

איזה מסלולים?

מאיר פרוש:

המסלולים המיוחדים לחרדים. בסקירה הבאה יש לנו את גיל הפטור המוצע. גיל הפטור שמוצע בנוסח שיש כרגע זה 26 ויש כאלה שמבקשים לקבוע את זה בגיל מבוגר יותר. אני כאחד שהייתי פה כבר כמה שנים זה נראה לי קצת מגוחך. היום זה 26, אני זוכר שהציעו פעם 23, פעם הציעו 22, היו כאלה שרצו גם 21.

שרון ניר:

כשהייתה תכלית תעסוקתית, עכשיו אין תכלית תעסוקתית.

מאיר פרוש:

אם יכלו לוותר על התעסוקתית הזו ואם יכלו לוותר שעד גיל 26 ומעבר לזה לא, אז אני לא חושב שזה מוצדק לרוץ מעל 26.

שרון ניר:

אף אחד לא אמר מעל גיל 26.

מאיר פרוש:

כבר לא מחפשים שהוא יבוא לצבא, אבל ייתנו לו קנס בגלל שהוא לומד תורה. ככה זה יישמע.

משה טור פז:

הסנקציות ימשיכו, הוא צודק.

מאיר פרוש:

הפעם אני אסתפק בזה.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה. יעקב אשר, בבקשה.

אלעזר שטרן:

מתי אני?

היו"ר בועז ביסמוט:

מתי אתה רוצה?

שרון ניר:

גם אני רוצה, גם אני מחכה, אדוני.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, את כבר דיברת.

שרון ניר:

לא, סליחה, אתה אמרת לי שתיתן לי להתייחס למה שהוא אמר.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא, אבל כבר דיברת, הייתה לך שאלה.

שרון ניר:

לא דיברתי מילה.

היו"ר בועז ביסמוט:

כן דיברת.

שרון ניר:

אמרת לי לתת למשפחות השכולות ואת תיתני לי שאלה, לא דיברתי על השאלה.

היו"ר בועז ביסמוט:

רצית שאלה, אני אתן לך שאלה.

שרון ניר:

ויש לי להתייחס. הוא עייף, הוא שוכח.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא שכחתי, דיברת.

יעקב אשר:

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר לגבי ההערות, לפחות הערה אחת, כי כולנו קראנו את הנוסח ואני לא רוצה להיכנס כרגע לוויכוח פלפולי, אבל אמרתי את זה כבר כמה פעמים, החוק הזה שונה מכל החוקים שהיו עד היום, יש בו סעיפים ופרקים, גם פיקוח, יש בו גם לצערי הרב סנקציות כאלה ואחרות, יש בו הרבה מאוד דברים שלא היו בשום...

אלעזר שטרן:

זה גם יכול להיות הפוך.

יעקב אשר:

אל תפריע לי.

אלעזר שטרן:

אבל רק תדע שזה יכול להיות הפוך.

יעקב אשר:

וכמובן לא מתייחסים גם לעניין הזה של התהליכיות למרות שהדברים פה בנויים בצורה בנויה אחת על גבי השני, ורק אם נראה בסקירה עצמה שכתבה היועצת המשפטית, שמביאים את הביקורת שהייתה של בית המשפט אז בזמנו על חוק טל, אני חושב, זה נכון, מירי? זה היה על חוק טל?

מירי פרנקל-שור:

לא, לפרק ג'1.

יעקב אשר:

הבאתם את הציטוט לגבי הקבוע או לא קבוע.

זה בפרק ג'1.

דברי דובר/ת #921 | 3 מילים

◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה

כן.

דברי דובר/ת #923 | 1 מילים

◂ 49 הפסקות — לחצו להצגה

יעקב אשר:

ובעצם מה שהפרק הזה אומר, ששם אחת הלאקונות שראה בית המשפט זה היה בזה שאין ודאות לתהליך, אין המשכיות לתהליך, חסרים עוד דברים כאלה ואחרים ולכן הוא אמר, אם אין את התכלית הזאת של משהו קבוע וברור, אז יש בעיה. וכאן, ואני מצטט מהדברים שאתם אומרים, בחוק הקודם לא נקבעו הסדרים לתקופה שלאחר תקופת ההסתגלות השניי...

מירי פרנקל-שור:

כלומר יש הסדר אחרי תקופת הסתגלות ראשונה ותקופת הסתגלות שנייה, הסדר של קבע, ובהסדר של קבע לא נקבע כלום ואנחנו לא יודעים, אבל - - -

יעקב אשר:

והנה ההבדל. והיום אנחנו יושבים ובהסדר של חוק שאמור היה להיות, אמור גם כרגע לפי הנוסח שלו, להיות קבע עם כל מיני מנגנונים משנה מסוימת, הצעת החוק הזאת כן מביאה את כל ההסדרים. אפשר להתווכח, אפשר לומר שצריך לעבות משהו, אבל זה בדיוק הלקח שנלמד מאותה הפסילה ההיא. יש כאן מנגנונים, יש כאן מדרג עולה, יש כאן י...

מירי פרנקל-שור:

חלק מהם זה הסנקציות, אז זה מובנה.

יעקב אשר:

גם בסנקציות יש מנגנונים. תני לי, אני לא רוצה את הוויכוח, את ודאי תתייחסי בסוף, אני אומר כרגע את התייחסותי לעניין. ואז כאילו אנחנו מתעלמים מכל הפרקים האלה שכן קיימים. אז אפשר לזלזל שזה לא נכון וכן נכון ולא יהיה נכון וכן נכון, יש כאן דברים בנויים אחד על השני בצורה שכלית, בצורה סכמתית ונכונה ויש גם עוד...

מאיר כהן:

אתה בעצמך אומר ענישה כביכול.

יעקב אשר:

אפקטיביות על היעדים, אפקטיביות על כל דבר. עם כל הכבוד, יש פה תהליך והתהליך הזה, אם הוא יבוא באיזה שהוא משהו של, לא קבע, אלא הוראת שעה, זה מראה - - -

מירי פרנקל-שור:

היא הנותנת.

יעקב אשר:

לא, היא הנותנת זה סברה, זה לא הלכה. גברתי, אנחנו יכולים להתווכח על הסברה, מה יותר נכון, וזה הייתי מוכן לברר גם אצל אנשי מקצוע בעניין הזה, כי זה לא עניין משפטי, יש פה עניין מה באמת יותר נכון. האם כשאתה אומר, אחרי שבנית שלל דברים, אני לא מדבר על הערות אחרות של להוסיף עוד ככה ועוד ככה, מה קורה כשציבור ...

מירי פרנקל-שור:

לא.

יעקב אשר:

דקה, אני משאיל מילים, אני לא אומר דעה משפטית. אני אומר להפיק דברים מהעבר, כי כל הזמן מתריסים, 20 שנה אתם אומרים, 30 שנה, הנה, חברים, גם הצבא עד 7 באוקטובר, וכולם יודעים את זה פה, ואף אחד לא יגיד לי כן כי אני מבין למה הוא לא יכול להגיד לי כן, גם הצבא לא רצו את כאב הראש הזה. עובדה שהיו שנים פעם, כמו ש...

רם בן ברק:

מה, זה איום?

יעקב אשר:

לא, זה לא איום. אל תדבר ככה. אני אומר דבר אחד, למי שהבין לא נכון ומפרש לא נכון כל מיני דברים – אני מסיים, שטרן, תהיה רגוע.

משה טור פז:

הוא רגוע, לא ראיתי אותו רגוע 85 דיונים.

יעקב אשר:

אנחנו מבחינתנו, חשיבות התורה היא לא חשיבות, היא קריטית, היא פיקוח נפש, ולכן כל מי שיושב ולומד וכל מי שיישב וילמד ותורתו אומנותו, מבחינתנו הוא עושה שירות למדינת ישראל. תודה לכם.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה, חבר הכנסת, תודה רבה על הדברים.

רם בן ברק:

יעקב, אל תלך, יש לי הרבה מה להגיד לך. אתה כנראה לא מבין כלום בפיקוח נפש.

היו"ר בועז ביסמוט:

די, עם כל הכבוד.

רם בן ברק:

הוא לא מבין כלום בפיקוח נפש, פיקוח נפש זה ללכת לקרב. זה פיקוח נפש.

היו"ר בועז ביסמוט:

איריס, ואחריה חברת הכנסת לשעבר רחל עזריה, בבקשה.

איריס שפירא:

אני גם רוצה להתייחס. נתחיל במילואימניק שאמר שיש בעיה עם נשים בשירות, שלא עומדים בתקנות. אז אני רוצה להגיד לו, שאולי הוא חושש מלשמור נגיעה או על הערכים שלו, אני רוצה להגיד שגם ערך החיים חשוב. הבת שלי רופאה צבאית והתו"ל שהשתנה שהכניס את הרופאות לשטח, לחזית – אני אשמח אם תהיה איתי רגע.

היו"ר בועז ביסמוט:

אני שומע, הבת רופאה צבאית.

איריס שפירא:

כן, והיא נכנסה לעזה והצילה שני אנשים, כי ברגע שנותנים להם עירוי דם בשטח היא מצילה חיים. אותו רגע שהוא חושש או מרגיש לא נוח, שהוא לא יכול היה לתאר לנו אפילו, לדעתי הוא סתם נשלח להגיד את הדברים באופן כללי כי הוא לא ידע לתת לנו דוגמה, אבל זה מציל חיים. הנשים היו 20% בחרבות ברזל. זה דבר אחד. דבר שני, יש...

היו"ר בועז ביסמוט:

קוראים לו קותי שהם.

איריס שפירא:

הוא התייחס לתהליכים שצריכים לעשות לאט, גם יעקב אשר, זה תהליך וצריכים להתחיל. גייסו 300,000 מילואימניקים בצו 8 בן לילה, איזה תהליך הם עברו? הם עזבו משפחות, הם עזבו את הנשים, הם עזבו את הילדים ואת העסקים שלהם. לפני שבועיים הארכתם ל-280,000 צווי מילואים ב-15 דקות. איזה תהליך היה שם? הם לא נולדו, הם לא ...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה, גברתי. רחל עזריה, בבקשה.

רחל עזריה:

אני באה לפה פעם ראשונה לדיון כי אני רוצה להביא את הקולות של משפחות המילואים. אנחנו מלווים היום 40,000 משפחות ואני רוצה להזהיר מפני מפולת שלגים שאנחנו מתמודדים איתה. זה לא היה ככה בשנה הראשונה. בשנה הראשונה הייתה אנרגיה מאוד גבוהה וגם ברגע שניתנו כל מיני מענקים זה הצליח להחזיק את המשפחות עם הראש מעל ...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה רבה, הדברים ברורים.

רחל עזריה:

משפט אחרון, אתם לא תראו את המשפחות האלה פה, אלה משפחות שקרסו, משפחות שלא מצליחים להחזיק יותר, לא מנטלית, לא רגשית ולא פיזית, הם לא יהיו פה, אבל יום אחד הם והילדים ישאלו, איך נתנו לזה לקרות. אני מעריכה אותך ומוקירה אותך ואני יודעת שהלב שלך במקום נכון, יש פה מאות אלפי ילדים שמתמודדים עם דברים שהם לא צ...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה לך על הדברים.

אלעזר שטרן:

תודה.

היו"ר בועז ביסמוט:

יש פה אנשים שלא דיברו. אלון שוסטר ונאור שירי.

אלעזר שטרן:

אבל אמרת לי עכשיו.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא ראיתי אותם והם לא דיברו עדיין. אלון שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר:

אנחנו יום אחרי סיום המשימה הגדולה הקדושה שהייתה בקדימות ועסקנו בנפשות שנידונו ושאנחנו דנו אותם והם עשו את זה ביוזמתם ואנחנו גם ביום של זכר השואה הבין-לאומי ומהאירועים הענקיים האלה שמענו כאן כרגע איך מתפצלות הזרועות של המחשבה היהודית, המסקנות מאותם אירועים גדולים, טראומטיים, הן שונות. הן שונות עד כדי...

היו"ר ינון אזולאי:

אוטומטית כשמגיע גיוס סדיר אחר כך יש מילואים.

אלון שוסטר:

לא, אני מדבר על מי שפטור ומגיע לגיל פטור אחרי מספר שנים, אני מקווה שתהיה על זה הערה, לאחר הפטור מסדיר, מגיע לגיל פטור כזה או אחר, אני חושב שלא ניתן, ודאי לא פטור אוטומטי, בגיל 26 למי שחייב גיוס. ודאי שלא, הפטור ממילואים הוא מתי שהוא בהמשך, כעבור 15 שנה ומעלה. תודה.

היו"ר ינון אזולאי:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי לא נמצא.

איריס שפירא:

אני יכולה להוסיף משפט אחד? במסגרת התהליכים שהיינו מצפים, גם מנהיגי החברה החרדית, אם רוצים שנאמין שזה באמת ניסיון אמיתי הם צריכים לצאת ולהגיד בקול רם, כל מי שלא לומד צריך לצאת ולהתגייס, וגם מתוך החרדים צריכים לצאת ולהתגייס. אין אף אחד שאומר את זה, ולהיפך, מה ששמענו בהקלטות זה בדיוק ההיפך, וזה לא משנה...

היו"ר בועז ביסמוט:

בבקשה, ינון.

ינון אזולאי:

אדוני היושב ראש, תודה רבה. לגבי הערתך האחרונה, אני לא יודע, הקלטות לא הקלטות, אני רוצה להגיד לך שיש רבנים מובילים אצלנו שאמרו שמי שיושב ולומד, ואני תמיד חוזר על זה, את ההקלטות שלהם לא יביאו, אין סיכוי שיביאו את ההקלטות שלהם, גם כשהם אומרים את זה בריש גלי, אבל את אף אחד זה לא מעניין, הרב מאיה שאמר וה...

שרון ניר:

נכון, אבל ההקלטות היו של הרבנים האשכנזים.

ינון אזולאי:

לא, כי דיברתם גם על הרבנים שלנו. אז אני שם את זה וכדאי להתייחס לזה.

שרון ניר:

הרב הירש זה של יהדות התורה, נכון?

ינון אזולאי:

דגל התורה.

היו"ר בועז ביסמוט:

אחרי 900,000 דיונים את צריכה לדעת את זה.

ינון אזולאי:

אדוני היושב ראש, לגבי הסעיפים. בסעיפים בהמלצה למשל נאמר שאחרי שלוש שנים להוראת שעה, כשהחוק יפוג אם לא עומדים ביעדים, ואם עומדים ביעדים - - -

מאיר כהן:

לא, זה שלוש שנים ועוד שנה.

ינון אזולאי:

שלוש שנים אם לא עומדים ביעדים החוק יפוג. אני טועה?

נכון, זו הייתה ההערה.

דברי דובר/ת #973 | 4 מילים

◂ 261 הפסקות — לחצו להצגה

ינון אזולאי:

ואם עומדים ביעדים חמש שנים. אני רוצה להבין, אם אנחנו רוצים שתהיה ועדה למשל שתתעסק עם תיקוני חקיקה, מתי היא תתעסק איתה? אחרי שנתיים כדי לבדוק? תיקוני חקיקה אחרי שנתיים כשאנחנו עדיין לא יודעים בדיוק איך זה הולך. שנתיים עדיין אתה לא מתחיל לנשום, אבל שהיא תתעסק, ואז מה? שלוש שנים לא עומדים, בום, זה נופל...

מירי פרנקל-שור:

אנחנו מסבירים.

ינון אזולאי:

לא, אתם הסברתם למה לא טוב הוראת קבע. כשאני אומר חמש שנים, תבין, דרור, חמש שנים, עומדים ביעדים, 100%, זה סביר? פתאום עכשיו מצד אחד נאור לא טוב, אתה מקודם דיברת על שוויון, הבאתי לך את גרוניס שמדבר על השוויון, פה הוא מסביר שבכלל חוק הגיוס לא צריך להגיע לבית המשפט. ומה קורה? כשטוב לכם - - -

מירי פרנקל-שור:

לכל רכיב שאמרת אנחנו התייחסנו בחקיקה. אתה לקחת חלק.

ינון אזולאי:

לא, אני קראתי את הכול, אני מכיר את הכול, מכיר גם את הדעה. אני לא מבין את הדבר הפשוט הזה, חמש שנים עומדים ביעדים, חלום של צה"ל, חלום של כל מי שיושב פה, ואתם אומרים החוק פוקע, גם אם עמדת ב-150%.

דרור גרנית:

אני אגיד לך במה אני מסכים איתך, אם מותר לי.

רם בן ברק:

זה ממש לא החלום שלנו שתעמדו ביעדים, אנחנו רוצים הרבה יותר.

שרון ניר:

בדיוק, היעדים האלה הם מינוריים שבמינוריים, על איזה חלומות מדברים פה?

ינון אזולאי:

דיברתי על אלה שרוצים את החוק, לא דיברתי על אלה שלא רוצים.

שרון ניר:

גם אתה וגם חבר הכנסת אשר, אני לא יודעת על איזה חלומות. אני חולמת סיוטים על ההיקף הזעום הזה אל מול צורכי צה"ל. זה מה שאני רואה, סיוט אחד גדול. חלומות, חלמו פה, 95%, כאילו יש פה משהו בומבסטי.

דרור גרנית:

26יז הוא בעיניי, אני חייב לומר, סעיף מאוד מוזר ואני אסביר באיזה מובן ולמה בבוקר בתחילת היום הבעתי כל מיני אי נוחיויות מולו.

נאור שירי:

הבעת אי נוחות.

דרור גרנית:

אי נוחות ביותר ממובן אחד.

ינון אזולאי:

עם כל הכבוד, הוא משרד המשפטים, הוא קובע איך מדברים אפילו.

נאור שירי:

אני רק מהנוסח.

דרור גרנית:

אני שמח על תיקוני נוסח. אי הנוחות שלי ממנו נובעת מזה שהוא מנסה לאסדר כמעט את המובן מאליו ולעגן אותו בחקיקה, מה שבעיניי מעורר שאלות. אני אתן דוגמה. התייחסת לשאלה של ההידרשות, מתי עושים את תיקוני החקיקה. יש פה הסדר שבונה תהליך מדורג שבו שר הביטחון אחרי שלוש שנים, הוא מזהה שיש אי עמידה, הוא מרים את הדג...

ינון אזולאי:

לא כובלים את ידיו, ההיפך, רוצים להגביר את האמון בעניין הזה. כשיש ועדה שאומרת, יש פה מנגנון שלם שאומר - - -

דרור גרנית:

אז אני אגש לוועדה, אני אלך צעד אחורה בשרשרת הפעולות.

מאיר כהן:

אמרנו בצהריים שהוועדה הזו מיותרת. הוויכוח הוא מיותר, ינון, הוועדה הזאת מיותרת.

ינון אזולאי:

אין בעיה, ששר הביטחון יקבע, הכול בסדר.

אלעזר שטרן:

רוצים ליצור תחושה של עקיפה.

דרור גרנית:

נאמר פה, הנה יש אי עמידה, צריך להרים דגל לוועדת חוץ וביטחון ואז הוא מקים את הוועדה המדוברת פה, ששוב, לא נקבע הרכבה וכדומה ויש את החפיפה מול הוועדה המייעצת, למה אני צריך פה את ההסדרה? הרי אף אחד לא חולק על זה שאם שר הביטחון, ללא קשר לעמידה או אי עמידה ביעדים, סובר שיש משהו שדורש הידרשות הוא יכול להקי...

ינון אזולאי:

אין בעיה, ששר הביטחון יקבע. אני איתך, אבל אני אשאל אותך שאלה אחרת, זה פחות מעניין אותי, אני שואל אותך שאלה יותר פשוטה, שר הביטחון יקבע, אין בעיה, שלא תהיה ועדה, אני שואל מה ההיגיון שאם אחרי חמש שנים אני עומד ב-100% ביעדים, לא 95%, בסופו של דבר החוק פוקע, למה?

דרור גרנית:

אז אני אומר לך, חבר הכנסת, לגישתי, בעיניי, לכן התחלתי מלהגיד שלטעמי סעיף 26יז המוצע פה הוא לא נחוץ, הוא לא הגיוני והוא רק מעלה שאלות, אבל לשאלתך, בעיניי היה ונראה, שוב, מבלי למעט מכל ההערות וההסתייגויות ממודל היעדים ומכל הזה, אבל נניח לשם הדוגמה את ההנחה האופטימית שאתה מניח, שמודל היעדים יעבוד ויצלח...

ינון אזולאי:

לא, זה מה שאני שואל אותך, למה צריך הצעת חוק? בדיוק על זה אני שואל אותך, הכול עובד כמו שצריך, כשאתה מביא הצעת חוק תסתכל מה קורה, הרי בסופו של דבר אתה מגיע לכנסת שיש בה קואליציה ואופוזיציה - - -

נאור שירי:

אבל, ינון, אתה יכול להגיד את זה כמעט על כל הוראת שעה.

ינון אזולאי:

אבל אני מסתכל על מה בית המשפט אמר, אבל בית המשפט העיר את אחת ההערות החמורות שלו, העיר על הוראת שעה ואמר הוראת קבע. על זה אני מסתכל, אני אומר אם לא עמדתי ביעדים אני יכול להתווכח איתך שלוש שנים או חמש שנים - - -

מירי פרנקל-שור:

ינון, אם זה יעבוד אז למה לא להביא הוראת שעה שעושה את זה - - -

ינון אזולאי:

אני מסביר. מכיוון שכשאני מביא בסופו של דבר לפה חוק אני פותח את החוק לגמרי. יבוא הצבא ויגיד זה היה עשר בשבילי, אני לא יודע מה יהיה באותו זמן ולכן אני חושב – אם את לא מאמינה בזה, אז בסדר, תגידי אני לא מאמינה - - -

מירי פרנקל-שור:

אבל כדי - - -

ינון אזולאי:

אני אומר, דווקא בגלל המקום הזה, שיש פה שני דברים, את אומרת הוראת שעה, אז תגידי הוראת שעה אם לא עומדים ביעדים, ואז נתווכח, שלוש שנים, חמש שנים, שש שנים, שבע שנים, הכול בסדר, אבל אם אני עומד ביעדים אין שום סיבה שבעולם ללכת ולהגיד לא, פג החוק - - -

שרון ניר:

לא, יש סיבה. כי ציבור אחר משלם את המחיר, זו הסיבה.

דרור גרנית:

בפעם הקודמת שניתנה לי זכות דיבור אמרתי שהבעיה היא בעיה של שוויון - - -

שרון ניר:

לא שוויון, צורך מבצעי.

ינון אזולאי:

אז אמרתי לך שוויון, יש פה את גרוניס, אתה אומר לי לא, גרוניס הוא דעת יחיד.

שרון ניר:

עם כל הכבוד, אתה יושב פה כאילו עכשיו, יש פה ייעוץ משפטי, ציבור חרדי ויתר הציבורים הם – לא מעניין אותך שהם משלמים את המחירים.

ינון אזולאי:

שרון, עד שיש דיאלוג ביני לבין משרד המשפטים, אל תפספסי את זה.

שרון ניר:

לא, אני בשוק. ברור לחלוטין שה - - -

דרור גרנית:

חבר הכנסת אזולאי, היה ובעוד חמש שנים נהיה במקום שאתה מצפה - - -

שרון ניר:

אדוני, ברור לחלוטין, אבל זה טיעון לא רלוונטי.

דרור גרנית:

היה ונהיה בעוד חמש שנים בתרחיש שאתה משרטט, שהוא התרחיש האופטימי, שעומדים ביעדים והחוק הגשים את עצמו - - -

שרון ניר:

זה לא אופטימי.

ינון אזולאי:

בסדר, הוא מדבר על האופטימי שלי והפסימי שלך.

דרור גרנית:

אזי בעיניי לפחות, אני אומר את עמדתי, מהסתכלות של שוויון, יכול להיות, אנחנו נצטרך לשאול את השאלה, האם אנחנו יכולים לעשות את הצעד הבא לעבר השוויון. כלומר יכול להיות שנבוא ונגיד שצריך להציב יעד ש - - -

מאיר כהן:

ואת זה ינון לא רוצה.

שרון ניר:

בועז, זהו, אני מבקשת את רשות הדיבור.

דרור גרנית:

את זה אולי נעשה ביותר מדורג - - -

שרון ניר:

אדוני היושב ראש, עכשיו אני רוצה לדבר.

ינון אזולאי:

אז זה אני אומר, מעכשיו תקבע את זה. אתה לא מסכים כי גרוניס הוא דעת יחד, אבל גם הוא דעת והוא אומר את זה במפורש, לו יש דעה אחרת בכלל בכל הנושא של שוויון או לא שוויון בהליך דמוקרטי. הרי מה שאתה עושה פה כביכול, הוא אומר שאין פגיעה של מיעוט על הרוב, יש פגיעה להיפך, וזה שהוחלט פה בעבר גם על החוק, לכן הוא א...

נאור שירי:

איך אין פגיעה בשוויון? לא הבנתי.

מירי פרנקל-שור:

ינון, מה שאתה עושה, אתה שם רק את היעדים במרכז.

ינון אזולאי:

לא, אני לא שם את היעדים.

מירי פרנקל-שור:

אתה רק שם את - - - זה המבחן - - -

שרון ניר:

ברור, ברור.

ינון אזולאי:

לא, זה כמו שאני מקבל חוות דעת רק עם דעה אחת, אבל כשגרוניס - - -

שרון ניר:

אדוני, אני רוצה לדבר.

ינון אזולאי:

אז אני לוקח את מה שאני חושב שהוא הנכון ואיתו אני מנפנף.

שרון ניר:

אני מעריכה מאוד את כישורי המשא ומתן של חברי הכנסת החרדים.

ינון אזולאי:

התייחסתם גם לגרוניס ב - - -

מירי פרנקל-שור:

אנחנו התייחסנו לזה בחוות הדעת, קודם כל - - -

מאיר כהן:

ינון, מה מפחיד אותך?

שרון ניר:

שידרשו מהם להתגייס, לא מעטים.

מאיר כהן:

אנחנו הולכים עם החלום שלך, בהנחה שיש 100% בחמש שנים.

ינון אזולאי:

אתה יודע מה מפחיד אותי? שברגע שפוקע חוק אתה יודע מה קורה? כולם חוזרים לאותו מצב של עכשיו.

מאיר כהן:

מה אתה מדבר?

ינון אזולאי:

אם פוקע חוק מה אתה עושה? אתה מתחיל איתם את התהליך, נכון? פוקע חוק - - -

מאיר כהן:

לא, אתה מחוקק אותו - - -

שרון ניר:

הוא פועל לפי החוק, עזבו אותו.

שי טייב:

הוא לא יכול - - -

ינון אזולאי:

תודה רבה, אתה מגיע לאותו מצב של היום. אני למקום הזה לא רוצה להגיע.

אלעזר שטרן:

לא נכון. אם פוקע החוק אחרי שלוש או ארבע שנים, מה קורה? כבר יש לך הרבה אלפים בצבא וכבר - - -

נאור שירי:

למה אתה מחכה עד הנקודה שזה פוקע? אתה לא יכול לבוא שנה לפני ולהאריך?

ינון אזולאי:

אתה יודע מה יקרה?

נאור שירי:

גם אתה לא יודע מה יקרה.

ינון אזולאי:

אתה רואה מה קורה? אנחנו נגיע ל - - -

נאור שירי:

אפשר להעיר? אתה נתת עכשיו את הדוגמה של המקרה המעולה ויכול באותה מידה להיות מקרה שאתה עומד ב-20%.

ינון אזולאי:

אמרו הוראת שעה על זה, בבקשה.

נאור שירי:

אתה נותן את המקרה שאתה מגיע לנקודת הקצה שבה פגה הוראת השעה ואתה לא חייב להגיע לזה. אתה יכול לבוא שנה לפני ולקבוע לך אבני יסוד ואתה דן בזה.

ינון אזולאי:

מי כמוך מניסיון אתה רואה - - -

נאור שירי:

לא, זה - - -

ינון אזולאי:

מה? כמה פעמים אתה ואני ביחד, המריבות שלנו, למה מגיעים ברגע האחרון, יש או אין?

נאור שירי:

אבל למה אתה רוצה לשכפל את זה? זו התנהלות לא טובה.

ינון אזולאי:

אני לא רוצה לשכפל את זה, אבל זו המציאות שלנו. אתה יודע שאנחנו חיים בתוך המציאות הזו.

אלעזר שטרן:

זה לא נכון.

מירי פרנקל-שור:

אתה שם כמבחן יחיד את סוגיית היעדים, אבל זה לא הדבר היחיד שעליו קם ונופל החוק. אנחנו לא יודעים איך ייראה הפיקוח - - -

ינון אזולאי:

עמדנו בהכול, מירי. 100% בהכול.

מירי פרנקל-שור:

אנחנו לא יודעים.

ינון אזולאי:

מה זה לא יודעים? אני אומר לך 100%, עוד חמש שנים 100% מהכול.

מירי פרנקל-שור:

מה זה עמדנו עוד חמש שנים בהכול?

נאור שירי:

מה הכול?

ינון אזולאי:

משני הצדדים, פיקוח, עבד הפיקוח, עבדו הסנקציות, שאין סנקציות בגלל שהיה טוב, כי הכול עבד.

מירי פרנקל-שור:

אבל, ינון, נכון לעכשיו אנחנו לא יודעים איך יהיה הפיקוח. כל עוד שאין פיקוח אין עיצומים כספיים. בסופו של דבר בעוד חמש שנים אתה צריך לבחור האם - - -

ינון אזולאי:

אני מדבר איתך על המצב הכי טוב שיש, מותר לי לדבר על המצב הכי טוב?

מירי פרנקל-שור:

אז אם יהיה כל כך טוב לא תהיה בעיה להאריך את הוראת השעה.

ינון אזולאי:

תהיה בעיה, כי ברגע שפוקע החוק אנחנו חוזרים לאותו מצב שהוא אומר לך שי טייב, אין לי אפשרות להביא דחייה. למקום הזה אני לא רוצה להגיע.

מאיר כהן:

מאריכים את הוראת השעה.

ינון אזולאי:

אם אני לא עומד ביעדים, אין בעיה, הוראה זמנית, אנחנו נדבר על הוראת שעה.

דרור גרנית:

מירי אומרת משהו על הסתכלות תוך החוק - - -

ינון אזולאי:

אז אמרתי, על הכול.

שרון ניר:

אני רוצה להגיד שהנאומים חוצבי הלהבות פה, גם של חבר הכנסת יעקב אשר וגם של חבר הכנסת ינון אזולאי, הבהירו לי עכשיו אחת ולתמיד, יש לי סוג של הארה, התעוררתי ויש לי הארה, למה הם שלושה עשורים נמצאים בקואליציה, כישורי המשא ומתן של חברי הכנסת החרדים הם פשוט יוצאים מן הכלל, אין עליהם. יושבים ומתארים לי פה מצי...

היו"ר בועז ביסמוט:

שרון, זה היה שאלה, לא? דיברת כבר. שאלה.

שרון ניר:

לא, כי זה מוציא מהדעת.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר, לכן נתתי לך.

שרון ניר:

זה מוציא מהדעת ואני גם רוצה שהפרוטוקול ישמע את זה, שאין פה איזה הצטיינות ביעדים, יש פה רחוק מההצטיינות ביעדים.

היו"ר בועז ביסמוט:

שאלה.

שרון ניר:

השאלה שלי היא לייעוץ המשפטי לממשלה, דרור דיבר פה באריכות, ומהשאלה שאני אשאל אני אבקש ממך בקשה, אדוני, אז תהיה מרוכז. אנחנו לכאורה היום מסיימים את כל הסעיפים והתקיימו פה 84 דיונים, הרבה דיונים, והסביר לנו עכשיו דרור בשעתיים האחרונות שיש פה שתי תכליות שבאות לידי ביטוי במטרה, תכלית אחת היא תכלית שמתחשב...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה, שרון.

שרון ניר:

רגע רגע.

היו"ר בועז ביסמוט:

לא רגע, תודה, שרון.

שרון ניר:

שוויון ולומדי תורה, ואני אומרת לך, בסוף מטרת העל של חוק שירות הביטחון וגם של סעיף ג'1 - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה, זה לא חידש, אני יודע, אמרת את זה כבר.

שרון ניר:

אז אני מבקשת ממך שאנחנו נדון בזה בהרחבה בדיון ייעודי, אדוני.

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה, שרון. אלעזר שטרן בזכות דיבור.

אלעזר שטרן:

אדוני, דרך הדברים שנאמרו כאן קודם כל אני שואל מה קורה פה ביום חמישי. אני אגיד למה אני שואל.

היו"ר בועז ביסמוט:

חכה, עוד לא היה יום רביעי.

אלעזר שטרן:

קבעת דיון ביום חמישי.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר, אל תדאג, אתה תהיה הראשון לדעת. יש לי את הנייד שלך.

אלעזר שטרן:

אני אגיד למה אני שואל, בגלל שחשוב שישמעו את הדברים שלי אלה שהתבכיינו פה קודם והם הלכו, יעקב אשר, פרוש, עכשיו גם ינון אזולאי. אז לדבר ללמפה אנחנו רגילים כאילו אבל רציתי להתייחס לדברים שלהם והם כבר התעייפו.

היו"ר בועז ביסמוט:

הכול מתועד.

אלעזר שטרן:

לא, בועז, זה לא עוזר לי.

היו"ר בועז ביסמוט:

קדימה, נו בבקשה, לעניין.

אלעזר שטרן:

אני אומר לך את האמת, אני מבקש לדעת אם ביום חמישי יש דיון כדי לדעת אם אני יכול לענות להם על מחולות הבכי שהיו פה, על כמה הם מסכנים וכמה הם לא יודעים.

היו"ר בועז ביסמוט:

כפי שאני מכיר אותך, אתה תגיד את זה גם היום וגם בדיון הבא.

אלעזר שטרן:

הדבר הראשון שרציתי להגיד, אני לא יודע אם יש עוד דיון, אבל אם יהיו עוד, אני אגיד למשפחות השכולות, אני מבקש להתנצל באמת בפני המשפחות השכולות שהיו פה היום ובימים אחרים, וגם בפני נשות המשרתים, הדברים שלהם נפלו על אוזניים קשובות רק בצד אחד של המפה הפוליטית. אני לא ראיתי התייחסות אמיתית, אני לא מדבר על יו...

היו"ר בועז ביסמוט:

הוא לא אמר שהוא מהמובילים, שזה בנפשם.

אלעזר שטרן:

והוא נתן דוגמה את מתנת חיים.

רם בן ברק:

גם האחים לנשק זה בנפשם.

היו"ר בועז ביסמוט:

עבורך, לא עבורי.

רם בן ברק:

עבורי כן, ועבורי החרדים לא עושים עליי יותר מדי רושם בהתנדבות שלהם.

אלעזר שטרן:

הסתכלתי אתמול על מתנת חיים, היה כנס גדול לשיא גינס על תורמי כליות. אתה יודע מי היה הרוב המוחלט שם?

היו"ר בועז ביסמוט:

לא.

אלעזר שטרן:

מה שראיתי בתמונות זה ציונות דתית. והציונות הדתית גם בולטת מאוד בשירות הצבאי.

רם בן ברק:

כל המתנדבים מבורכים, רק שאף אחד לא ייקח על זה בעלות.

היו"ר בועז ביסמוט:

יש לנו גם בכנסת.

אלעזר שטרן:

נכון, יש גם בכנסת ויש גם ביישוב אצלנו. אני רק אומר שהציונות הדתית שראית שם, בלי למדוד ובלי לספור כל אחד, זו אותה ציונות דתית שבאה לכאן ומדברת על חשיבות השירות ועל זה שזה הולך יחד עם לימוד התורה.

שרון ניר:

שאין ביניהם סתירה.

אלעזר שטרן:

אני חושב שזאת דוגמה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

נפרסם, נגיד את שמו, נפרגן לו, זה חילי טרופר.

אלעזר שטרן:

אמרתי חילי. בלילה אתמול דיברתי עם הקברן הראשי של צה"ל, בחור חרדי מחסידות דושינסקי. למה התקשרתי אליו? כשיצאתי אתמול בבוקר מהבית, דורית, סליחה שאני אומר את זה כאן ככה, עלתה על מדים, אשתי, ונסעה ליום מילואים עם עוד כמה חברות לשורה.

רם בן ברק:

יחד עם החותנת של הבת שלי.

אלעזר שטרן:

ובגלל זה התקשרתי לקברן הראשי. בלילה כשדיברתי איתה היא דיברה איתי על איזה יום משמעותי היה להם ושורה אתמול הייתה ריקה, לשמחתנו. הם היו שם, אותן נשים, גם בשבוע של ה-7 באוקטובר כשהגיעו, אני לא רוצה כרגע להגיד עוד פעם. למה אני אומר את זה פה? משום שאני חושב שמי רוצה להתנשא עלינו בחסד ובעולם החסד ושבגלל זה...

היו"ר בועז ביסמוט:

תודה, הדברים ברורים.

אלעזר שטרן:

אני רוצה להגיד עוד דבר, בועז. אני באמת הצטערתי שהוצאת אותי בפעם האחרונה, בגלל שבא לכאן בחור שיושב ליד בחורה - - -

שרון ניר:

בפלוגה מגדרית.

אלעזר שטרן:

והוא מציג את עצמו בתור פלוגה מגדרית בפיקוד העורף, וזה מאוד הפריע לו שלפיקוד העורף, לפלוגות החילוץ וההצלה, שי טייב שם גם נשים, הוא לא אמר שלא שמרו על המגדריות שלו, כן שמרו על הפלוגה שלו. אז חשבת אולי הוא היה בעזה, לא רוצה לזלזל במישהו, אבל שמו אותם באיזה בית ספר בעורף ולא בפלוגה שלו, אבל באותו בית ספ...

שרון ניר:

בועז, עד שהוא ימצא את הסעיף, יש גם מקום שאתה תעיר לאנשים שאומרים את הדברים האלה ומלכלכים על לוחמות.

היו"ר בועז ביסמוט:

דעתי על נשים בצבא ידועה.

שרון ניר:

לא, אבל מלכלכים על לוחמות. הוא יושב פה ומלכלך על לוחמות, היא מפריעה לו.

היו"ר בועז ביסמוט:

עם כל הכבוד מספיק, כל הלכלוכים פה, מלכלכים פה בכנסת מאז שאת בדיונים האלה, שוב הרגישות החד צדדית.

שרון ניר:

הלוחמת מפריעה לו.

היו"ר בועז ביסמוט:

עד כאן. בבקשה, אלעזר, תסיים.

רם בן ברק:

לפני שאלעזר ממשיך - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

דעתי ידועה על הנושא הזה, תפסיקי לחנך, לא תחנכו אותי. מספיק לחנך.

רם בן ברק:

לא על זה, לא מחנך אותך, אני רק רוצה שתדע נתון מסוים, כשסופרים את אחוזי המתגייסים במושב נהלל אז לא עושים הבחנה בין נשים לגברים, סופרים את הנשים ואת הגברים כי כולם מתגייסים.

היו"ר בועז ביסמוט:

ברגע שהחרדי אומר איזה משהו על חסד, מיד מה פתאום? מה פתאום? כאילו הוא בתחרות פה.

רם בן ברק:

אתה מדבר על 50% גיוס והנשים לא מתגייסות אז כל הגברים צריכים להתגייס, זה הסיפור.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר, יאללה מספיק. קדימה, אלעזר.

רם בן ברק:

מי אמר שהנשים שם מחוץ לעסק? מתי קבעו את זה?

שרון ניר:

לא, כי מזיזים אותן, הן מפריעות לצניעות.

היו"ר בועז ביסמוט:

בסדר, הבנתי, רק אתם חסד, רק אתם גיבורים.

משה טור פז:

למה הבת שלך מתגייסת שלי והבת שלי מתגייסת והבת שלו מחוץ לעניין? בועז, זו שאלה לעניין.

היו"ר בועז ביסמוט:

אלעזר, לעניין.

אלעזר שטרן:

בסעיף 10, אני תיכף אחזור למעלה, כתוב ששר הביטחון באישור ועדת חוץ וביטחון של הכנסת רשאי להאריך את תוקפו של החוק לתקופה נוספת של שנה בכל פעם אם נוכח כי הייתה עמידה של 95% בארבע שנות גיוס מתוך שש. אני רוצה לומר שההסתכלות הזאת על ארבע מתוך שש, אני לא מבין את המשמעות שלה, אני אגיד למה, מכיוון שעל פניו יכ...

משה טור פז:

וזה חוקי.

אלעזר שטרן:

לכן אני חושב שהניסוח הזה הוא ניסוח חסר וצריך לתקן את זה.

אלון שוסטר:

רק הערה בעניין הזה, משהו כמו לא פחות מ-, כי אחרת גם השנה הבודדת צריכה להיחשב.

היו"ר בועז ביסמוט:

רשמנו את ההערה.

אלעזר שטרן:

הנושא השני, אני חושב שבסעיף 49ח, זה מפוזר פה על כמה דברים. בדיווחים לוועדת חוץ וביטחון על מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן, מספר תלמידי הישיבה, אני חושב שלפחות בדיווחים שמגיעים לוועדת חוץ וביטחון זה לא יכול להיות שהנתון יהיה כללי, זאת אומרת שכמו שאמרתי, אנחנו חייבים למנוע את המצב הזה שבמקום אחד יהיה ...

שרון ניר:

תלמידים.

משה טור פז:

זו הערה שנייה שלך היום שלדעתי בועז מקבל אותה.

היו"ר בועז ביסמוט:

כל דבר שנאמר פה, היו תשובות. אני רושם כל דבר. הייתה לו היום הערה קונסטרוקטיבית מאוד.

משה טור פז:

אמרתי, זו ההערה הקונסטרוקטיבית השנייה שלו היום.

אלעזר שטרן:

קינלי, אתה מצטרף למעליבים אותי, זה שאני אומר לבועז, שהוא אומר לי הערה קונסטרוקטיבית שזה אירוע היסטורי, אתה לא צריך למנף את זה, משום שהאמת היו לי הרבה הערות קונסטרוקטיביות. מישהו יכול לחשוב שהייתה לי רק הערה אחת קונסטרוקטיבית. בגלל שאני בטוח, להבדיל ממה שיושב ראש הוועדה חושב, עוד יהיו לנו הזדמנויות ל...

שרון ניר:

אדוני היושב ראש, אל תשכח להתייחס ל-to be continue.

נאור שירי:

אני אהיה קצר, כדברי שטרן. אני לא אתיימר לתת הערות לנוסחים, אבל שני גילויים נאותים. אחת, אני צופה בכם הרבה בשעותיי בדרכים. אני נפעם, חבל שינון לא פה, אני תמיד נפעם מהטכנולוגיה הקיימת בחדר, גם בקאונטר וגם - - -

אלעזר שטרן:

בטלפון שלו הוא לא יכול לשמוע אותך בחדר.

נאור שירי:

אבל למה אמרתי? קודם כל רציתי לאחל מזל טוב לסבא ינון, זה אירוע, בטח בגילו הצעיר. אני רציתי להיות אבא צעיר, אבל הוא סבא צעיר, שיהיה לנו בהצלחה. אתמול קיבלתי שני SMS'ים. קיבלתי SMS ממילואים IDF, קינלי, אני מניח שקיבלת את זה, צה"ל מוקיר את שירותך והודיעו לי על בשורה מאוד גדולה - - -

משה טור פז:

6.2 מיליארד.

נאור שירי:

לא ניכנס למספרים, זה רק אם יעבור תקציב המדינה וזה לא באמת תוספת, ועכשיו קיבלתי עוד SMS ממשרד הביטחון, שמצורפת איגרת שר הביטחון למשרתי המילואים שמבשר לי על אותו דבר וגם מספר לי על השבתו של רן גואילי.

משה טור פז:

אבל הוא אומר שהוא קיבל החלטה להפחית באופן משמעותי את מספר ימי המילואים שיבוצעו בשנה הקרובה.

נאור שירי:

ב-SMS הזה הוא לא אומר את זה. קודם כל על החוקיות של ה-SMS, לא שמישהו יעשה את זה, בטח אני לא רוצה להפיל עליכן, לא שאתן יכולות לעשות משהו עם זה, אבל משום מה אני עדיין משרת מילואים פעיל. הם כבר לא רוצים אותי, אני ממש מתעקש לעשות, אבל זה איך שהוא לא עובד, אבל אני הייתי פה בכמה דיונים, חלקם - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

אתה הח"כ הכי צעיר, לא?

נאור שירי:

יש שניים או שלושה יותר צעירים, אבל בצבא תמיד אמרו לי שהייתי צב"כ מהיום שהגעתי. אני לא מתיימר עכשיו, אמרתי לכם, לתת תיקונים ולצערי אחרי כמעט 100 דיונים, אמרת 84 דיונים, אני ספרתי 86 דיונים, אבל טוב שתיקנת אותי, אני מנסה לדבר כמה שיותר לא כמשרת מילואים פעיל, כי האמת אני בדרך ללא, אבל אני מסתכל על הילד...

היו"ר בועז ביסמוט:

אני מתנצל.

נאור שירי:

לא, עשית בסדר, אני לא מחיתי על זה יותר מדי.

היו"ר בועז ביסמוט:

וידוי קטן ליד כולם, הרי אתה ואני לא התחלנו כזה הכי טוב בעולם.

נאור שירי:

לא טוב? רע.

היו"ר בועז ביסמוט:

יש לך את זה. תמשיך.

נאור שירי:

היחידי אולי שהתחלתי יותר רע איתו זה נתניהו.

היו"ר בועז ביסמוט:

התחלנו לא טוב אתה ואני, לא יודע למה אגב, אין סיבה.

נאור שירי:

אני מקבל את זה, אני טעם נרכש. יש שיגידו. אבל בסופו של דבר, תגידו מה שתגידו על הוראת שעה, הוראת קבע, תלכו לגרוניס, תלכו למרים נאור, תקשיבו לשטרן או לא תקשיבו לינון או מה שתרצו, בסוף המקסימום לא פגש את המינימום ואתם כבר די בסוף. צריך לומר את האמת, המינימום שלנו לא פגש את המקסימום שלהם. היום שמעתי את י...

רם בן ברק:

כי זה לא נסגר פה, זה נסגר הרבה מעלינו.

נאור שירי:

ואז, רם, אני מתבאס, כי אריאל אטיאס מגיע למאני טיים. איפה אני טעיתי בדרך שלא הזמינו אותנו לנוסחים?

אלעזר שטרן:

גם אותו לא הזמינו, הוא פשוט - - -

נאור שירי:

דיבר עכשיו נתניהו במסיבת העיתונאים על האירוע ההיסטורי באמת, משק כנפי ההיסטוריה, שהגיעו אלינו בחוק הגיוס. ואללה תשמעו, אתם לא באירוע, אתם באמת לא באירוע. ולא משנה איזה סיפור היה פה, לא משנה איזה מישהי הייתה פה עם תינוקת או תינוק, כמה הוא בכה, כמה סיפורים שמעתם מפצועי צה"ל, כלום לא הזיז. המחט לא זזה, ...

אלעזר שטרן:

זה היה לפני שנה.

נאור שירי:

והכי מבאס אותי, באמת, וחבל שינון לא פה, זה ינון ואשר. כאילו באמת אנחנו – באסה, מה אני אגיד לכם? השעון לא צפצף אבל אני אסיים.

אלעזר שטרן:

נכון אחלה סיכום? מתסכל, אבל –

היו"ר בועז ביסמוט:

הבטחנו לך תשובות. בבקשה, תת אלוף טייב, טור פז שאל שאלות.

שי טייב:

אני אגיד לגבי הסעיפים, כל הדיווחים, יש פה בכמה סעיפים, 26כח, 49ח, 26כד, אני מציע לאחד ושזה יהיה לפי שלישונים, כל ארבעה חודשים. אני שמח פה על מה שאמרה גם מרים וגם צייאדה על הנתונים.

משה טור פז:

רק, שי, בזמני לצה"ל היו ארבעה מחזורי גיוס, היום יש שלושה. כדאי לכתוב מחזור גיוס ולא שלישון, כדי שאם צה"ל יחליט אחרת יום אחד אז זה יהיה המחייב.

שי טייב:

פה אנחנו נצטרך לדייק בניסוח, אני אסביר גם למה. הסברתי בעבר שגם גיוס מרכזי יכול לזוז בין ימים, זה תלוי בחגים, זה קשור בתאריך עברי ולא בתאריך לועזי. למשל כאשר אנחנו דיווחנו גם פה על סוגיית הצווים שהוצאנו בתחילת הדרך סגרנו תאריכים או סימנו תאריכים מאוד מדויקים, 1 ביולי עד 31 באוקטובר, 1 בנובמבר עד 28 ב...

שרון ניר:

אתה מבקש שיוסיפו מסלולים מותאמים בשירות - - -

שי טייב:

לרבות.

שרון ניר:

לא הבנתי.

שי טייב:

חלק מהעניין של מסלול שירות מגדרי - - -

אלעזר שטרן:

זה שלחשמונאים לדוגמה, לא יאשימו אותם למה - - -

שי טייב:

יגידו למה עשית שירות מגדרי, כי אנחנו מבינים – התייחסתי לזה גם בעבר.

שרון ניר:

אבל יש לך גם מסלולים שהם לא מגדריים.

שי טייב:

לא אמרתי שאין, אמרתי לרבות. לא אמרתי כולם, אמרתי לרבות.

דרור גרנית:

אבל יש לך מסלולים מגדריים מחוץ ל-ג'1.

מירי פרנקל-שור:

יש לך בסעיף 26כג, צבא ההגנה לישראל יפעל להקמת מסלולי שירות מותאמים לאורחות חייהם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. אז למה צריך לתקן את סעיף 26כב?

שי טייב:

לא אמרתי לתקן, אמרתי כיוון שהעניין של שירות מגדרי הוא עניין שיש בו רגישות בעצם הקביעה הזאת, אז אמרתי שאני ממליץ להוסיף לרבות, כדי להגדיר במפורש את - - -

מירי פרנקל-שור:

אני לא יודעת.

שרון ניר:

אני מתנגדת לזה בתוקף.

היו"ר בועז ביסמוט:

רשמנו.

שי טייב:

אני לא יודע אם זה יעשה יותר בלגן, אנחנו יודעים מה אנחנו מתכוונים ולמה מכוונים וזה לא רק חשמונאים.

שרון ניר:

הופכים את הצבא לאם אם.

שי טייב:

לא קשור לאם אם.

שרון ניר:

אז לא צריך לעשות את זה. הם הבינו, יש פה אמירות מאוד ברורות לגבי מסלולים מותאמים.

שי טייב:

טוב, אני אמרתי את שלי בעניין הזה. הסברתי לגבי הסיפור של הבריכה, אני לא אחזור עוד פעם, זה ברור. מילה לגבי מה שהתייחס חבר הכנסת פרוש על פטור למילואים. ברור שזה היה ביחס לצורכי הביטחון וברור שאין את זה יותר. הייתה פה תקופה שהצבא מה שנקרא טייב את הסד"כ, דייק, התאים אותו למתאר, לתרחיש וכן הלאה ולכן פטר, ...

אלעזר שטרן:

אבל אביגדור אמר אחרת.

שי טייב:

אני אעשה איתו את הבירור הזה.

אלעזר שטרן:

אני אגיד לך מה הוא אמר, אם אני הבנתי נכון מה שאתה אומר, שאתה מתייחס למסלולי השירות החרדיים, מה שאמרת עכשיו.

שי טייב:

שנייה רגע, אני רוצה לחדד, אם אני מבין נכון את השאלה של חבר הכנסת טור פז, היא נגעה למספר מלפני כשבועיים או שלושה, 537, אלא אם אתה מדבר על משהו אחר.

משה טור פז:

לא, רציתי תמונה רחבה יותר.

שי טייב:

נחזור לתמונה הרחבה. נלך אחורה ואז אני אתייחס ספציפית ל - - -

אלעזר שטרן:

אז אני אגיד לך מה אמר אביגדור, זה יכול לעזור. אני שאלתי את אביגדור איך הוא סופר, האם לפי המסלולים, אז הוא אמר לא, לפי ההגדרה שבחוק. ההגדרה שבחוק זה שנתיים בין 14 ל-18. גם אם אתה מזמן זרקת את הכיפה והציצית ואת השבת ואת הכשרות ואתה הולך - - -

שרון ניר:

ואתה מגדיר את עצמך חילוני.

אלעזר שטרן:

ואתה מגדיר את עצמך כחילוני ואתה הולך לשרת בהנדסה קרבית או בשריון, אתה נספר עדיין לצורך העניין הזה בספירה הזאת כחרדי.

שי טייב:

מהצד השני, אם אתה בחור חרדי נניח שעלה מחו"ל - - -

שרון ניר:

חילוני שחוזר בתשובה.

שי טייב:

חילוני, עלה מחו"ל והוא חרדי, אתה לא נספר במסגרת הזאת.

אלעזר שטרן:

אבל זה מספרים קטנים.

שי טייב:

זה לא מספרים קטנים, יש מח"לניקים.

אלעזר שטרן:

עדיין, זה יותר קטן מ –

שי טייב:

בסדר, אני רק אומר, ההגדרה היא - - -

שרון ניר:

ההגדרה כלשונה בחוק.

שי טייב:

כן, כלשונה בחוק. אז אני חוזר לתמונה ואמרתי את התמונה, כל תהליך הספירה הוא תהליך של בדיעבד ולכן מה שאנחנו יודעים באופן ודאי כי עברו המספרים ועברו הנתונים וקיבלנו את הפידבק גם ממשרד העבודה וגם ממשרד הכלכלה וגם משרד החינוך זה על שנת גיוס 2024 שהסתיימה ב-30 ביוני 2025 וזה המספר שדיברתי עליו מספר פעמים, ...

אלעזר שטרן:

כמה הייתם צריכים?

שי טייב:

במקור הכוונה שלנו הייתה לגייס שתי פלוגות במחזור לחשמונאים, שתי פלוגות זה 240 במקסימום. כיוון שאנחנו מתקרבים לפני הגיוס, צריך להגיד מה המספרים, מיישרים או מתאמים את היעדים ולכן 85 זה מתוך היעד העדכני של - - -

אלעזר שטרן:

אז צריך להגיד שבחשמונאים היה מקום עכשיו ל-240 חרדים ובאו 80.

שי טייב:

כן. חצי הכוס המלאה, שזה ביחס למחזורים שלפני, שם היו בין 55 ל-60 פחות או יותר, יש פה עלייה. כל הגיוס כולו כולל מסלולי התומכ"ל, הסתיים על 625 אנשים. אמרנו את זה וגם הוצאנו שזה גיוס גדול. שוב אני אומר שצריך לעשות פה הבדלה בין מה נספר על פי חוק, זה מספר מסוים, ומה נכנס למסלולים חרדיים, זה מספר אחר. במסל...

משה טור פז:

אני רוצה להעיר הערה, עולה פה נושא חשוב שעסקתי בו בזמנו, שיש לנו במסלולים החרדיים בצה"ל לא מעט, לפעמים זה מגיע אפילו לאחוז ניכר מהפלוגה, של בוגרי חינוך חרדי בחו"ל.

שי טייב:

זה המח"לניקים שדיברתי עליהם.

משה טור פז:

אני יודע, פה אני אומר לכם, מירי ואיילת, צריך לחשוב על זה. זה לא נכלל בחוק ומן הראוי שזה לא ייכלל בחוק, יחד עם זאת אני מציע שזה ייספר. צריך לחשוב מה אנחנו עושים עם הנתון הזה, זה לא קשור לחוק בוגרי - - -

רם בן ברק:

טייב, לא הבנתי, הצבא תומך בחוק הזה כמו שהוא?

משה טור פז:

אני רק רוצה למצות את הנקודה. זו לאקונה, כי אנחנו בדרך כלל מתייחסים לאנשים שאו עוזבים את העולם החרדי, ואז אנחנו בכל זאת כוללים אותם, כמו שפרוש אמר וזה נכון, או כאלה שמצטרפים, שזה מספר קטן, שאנחנו לא כוללים אותם כי הם לא בוגרי שנתיים. יש עוד קבוצה וזה בוגרי חינוך חרדי בחו"ל. חרדי בחו"ל וחרדי בישראל זה...

מירי פרנקל-שור:

אבל למה לכלול אותם ביעדים?

משה טור פז:

אני לא רוצה לכלול אותם ביעדים, היות שלוועדה יגיעו דיווחים ואז יבוא שי או מי שיבוא אחרי שי ומי שיבוא אחריי ויגיד רגע, איך המספרים מתכנסים?

שי טייב:

ההערות שנתתי זה הניסיון לכנס את שני המספרים האלה.

משה טור פז:

אני יודע, ולכן אני אומר שצריך לחשוב, אפילו הערה בחוק, בחוק לא כלולים בוגרי חינוך חרדי בחו"ל.

שרון ניר:

לדעתי זה חלק ממסקנות ועדת נומה.

שי טייב:

בשביל הרקורד אני אגיד שאביגדור צדק.

איריס שפירא:

איך אנחנו מסיימים 84 דיונים ואנחנו עדיין לא יודעים כמה חרדים יש בכל מוסד, בכל ישיבה, במדינה הזאת? אם קורה אסון, אם יהיה טיל, שריפה, גם לדאוג להם לכלכלה - - -

היו"ר בועז ביסמוט:

הבנתי, תודה.

משה טור פז:

שי, אני יודע שאין לך את זה מוכן, אבל עכשיו כבר יש לך ואולי לישיבה הבאה, מתוך ה-2,800, אני חושב שדיברתם על זה אבל היה לכם עניין של לדייק, כמה במסלולים חרדיים וכמה לא. זה יעזור לנו להבין.

שי טייב:

אני אביא את זה בישיבה הבאה.

משה טור פז:

מעולה, כי זה יעזור לנו לדייק מי הוא חרדי.

היו"ר בועז ביסמוט:

נביא את זה. בבקשה, דרור, בקצרה.

דרור גרנית:

ב-26יז ו-26יז1, אמרתי כבר, בעיניי שני הסעיפים האלה הם מאוד מוזרים במובן הזה שהם אומרים את הדבר הכאילו מובן מאליו ולכן מייצרים שאלה. לטעמי הם מיותרים במובן הזה.

הם מיותרים, אבל הם - - -

דברי דובר/ת #1235 | 7 מילים